ביאור:שמואל א יז כז

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמואל א יז כז.

וַיֹּאמֶר לוֹ הָעָם כַּדָּבָר הַזֶּה לֵאמֹר כֹּה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּנּוּ.

-- שמואל א יז, כז

כַּדָּבָר הַזֶּה לֵאמֹר כֹּה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּנּוּ

כֹּה יֵעָשֶׂה

"כֹּה יֵעָשֶׂה" - אלו מילות שבועה. העם עונה לדוד כאילו ששאול נשבע בשם אלוהים "כֹּה יֵעָשֶׂה". כמובן שבהמשך אנו מבינים 'שלא דובים ולא יער' ושאול לא נשבע ולא הבטיח דבר, ולכן דוד לא קיבל אפילו דבר אחד מהרשימה בגלל נצחונו על גוליית.

יֵעָשֶׂה

בדבריהם בהתחלה הם אמרו: "יַעְשְׁרֶנּוּ הַמֶּלֶךְ עֹשֶׁר גָּדוֹל, וְאֶת בִּתּוֹ יִתֶּן לוֹ, וְאֵת בֵּית אָבִיו יַעֲשֶׂה חָפְשִׁי בְּיִשְׂרָאֵל" (שמואל א יז כה), והדגש הוא על נתינת חפץ ופטור ממסים ולא עשיה.
דוד שאל "מַה יֵּעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת הַפְּלִשְׁתִּי"
והעם ענה כפי שהוא שאל "כֹּה יֵעָשֶׂה", כאשר בעצם המלך יתן ולא יעשה.

אֲשֶׁר יַכֶּנּוּ

גוליית דיבר על "וְהִכָּנִי", דוד מדבר על "יַכֶּה", והעם עונה "אֲשֶׁר יַכֶּנּוּ".
מה כלול במילה המעורפלת "וְהִכָּנִי" ?
הכה - שורש נ-כ-ה - המילה כוללת ממכה קלה, להחלפת מהלומות, עד מכת מוות:

"לֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי" (בראשית ח כא)
"וַיֵּצֵא מֶלֶךְ סְדֹם, לִקְרָאתוֹ, אַחֲרֵי שׁוּבוֹ מֵהַכּוֹת אֶת כְּדָרְלָעֹמֶר" (בראשית יד יז).
"וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת, הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים" (בראשית יט יא).
"וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע, לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ" (שמות ב יג)
"וְכִי יְרִיבֻן אֲנָשִׁים וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף; וְלֹא יָמוּת, וְנָפַל לְמִשְׁכָּב" (שמות כא יח).

ניתן לסכם ש'להכות' זה 'לפגוע', אדם בודד לפעמים מת מהמכה ולפעמים לא. כאשר גוליית הזמין אדם למאבק, הוא לא אמר שזה קרב לחיים ולמוות, אלא רק לאחר מספיק מכות אחד הצדדים יחדל מהמאבק וכך הוא יוכרז: כמוכה.

השימוש במילה רמז לדוד, בתת מודע של דוד בשלב זה, שמספיק להכות את גוליית, מרחוק, ולנצח, ואין צורך ממש להרוג אותו.