פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמואל א יז לג.

וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל דָּוִד לֹא תוּכַל לָלֶכֶת אֶל הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה לְהִלָּחֵם עִמּוֹ כִּי נַעַר אַתָּה וְהוּא אִישׁ מִלְחָמָה מִנְּעֻרָיו.
-- שמואל א יז, לג

לֹא תוּכַל לָלֶכֶת אֶל הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה לְהִלָּחֵם עִמּוֹ כִּי נַעַר אַתָּה וְהוּא אִישׁ מִלְחָמָה מִנְּעֻרָיועריכה

הצהרה נכונה במידה ודוד היה חייב להלחם בנשק ובצורה שגוליית בחר.
שאול לא היה מסוגל 'לצאת מהקופסה' ולחשוב על כל האפשרויות. שאול התאכזב כאשר הוא ראה את הנער.

צורת החשיבה הזאת של שאול תביא למותו ולהכחדת שלשלת בית שאול.
לאחר שהוא שמע מבעלת-אוב: "וּמָחָר, אַתָּה וּבָנֶיךָ עִמִּי; גַּם אֶת מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, יִתֵּן יְהוָה בְּיַד פְּלִשְׁתִּים" (שמואל א כח יט), הוא לוקח את שלושת בניו ויוצא למלחמה. הוא לא היה חייב להלחם. הוא היה יכול לסגת. הוא היה יכול לשלוח את יהונתן חזרה לגבעת בנימין. הוא היה יכול לפצל את הצבא וכל בן יקח שליש. אבל שאול היה מוגבל ויצא למלחמה במטרה לקיים את דיברי האישה. אבנר בן נר לפחות היה בעל שכל להמנע משאול וניצל ממוות.

כִּי נַעַר אַתָּה וְהוּא אִישׁ מִלְחָמָה מִנְּעֻרָיועריכה

דוד היה רועה צאן מנעוריו והתאמן בקלע (ובכינור) כל היום. הוא היה כנראה צלף מעולה ולא חשש להטיל אבנים בדובים ואריות. שאול לא ידע, או שכח, ששבט בנימין ניצח את שאר השבטים במשך יומים בזכות "שְׁבַע מֵאוֹת אִישׁ בָּחוּר, אִטֵּר יַד יְמִינוֹ, כָּל זֶה קֹלֵעַ בָּאֶבֶן אֶל הַשַּׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטִא" (שופטים כ טז), ולא הכין גדוד של יורי אבנים. אם היה לו גדוד כזה אולי "הַמּוֹרִים אֲנָשִׁים בַּקָּשֶׁת" (שמואל א לא ג) לא היו הורגים אותו.

שאול חשב שדוד גדל כמוהו, ובגילו של דוד הוא היה נער ללא נסיון קרב. אסור לאדם לקפוץ למסקנות בלי לברר. שאול היה צריך לשאול את דוד למה הוא חושב שהוא מסוגל להלחם ואז דוד היה ממשיך בדבריו בלי לדעת ששאול הוא מוגבל במחשבתו.

גם גוליית היה מוגבל במחשבתו כי הוא היה "אִישׁ מִלְחָמָה מִנְּעֻרָיו". גוליית חשב שרק מלחמה בחנית וצינה זאת הדרך התרבותית להלחם, למרות ששמשון כבר לימד לקח את הפלישתים עם "לְחִי חֲמוֹר טְרִיָּה" (שופטים טו טו).

שאול גם הראה שהוא לא מאמין באלוהים. יהונתן כבר אמר: "כִּי אֵין לַיהוָה מַעְצוֹר, לְהוֹשִׁיעַ בְּרַב אוֹ בִמְעָט" (שמואל א יד ו). יהונתן הבין שאלוהים ברך את דוד ולכן מיד לאחר הנצחון נאמר: "וְנֶפֶשׁ יְהוֹנָתָן נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ דָּוִד; ויאהבו (וַיֶּאֱהָבֵהוּ) יְהוֹנָתָן כְּנַפְשׁוֹ" (שמואל א יח א).