רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/פרשת כי תשא

פרשת כי תשא

פרק ל (2)

(יב) כִּי תִשָּׂא – לְשׁוֹן קַבָּלָה, כְּתַרְגּוּמוֹ ["אֲרֵי תְקַבֵּיל יָת חוּשְׁבַּן"]: כְּשֶׁתַּחְפֹּץ לְקַבֵּל סְכוּם מִנְיָנָם, לָדַעַת כַּמָּה הֵם, אַל תִּמְנֵם לַגֻּלְגֹּלֶת, אֶלָּא יִתְּנוּ כָּל אֶחָד מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, וְתִמְנֶה אֶת הַשְּׁקָלִים וְתֵדַע מִנְיָנָם.
וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף – שֶׁהַמִּנְיָן שׁוֹלֵט בּוֹ עַיִן הָרַע וְהַדֶּבֶר בָּא עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּימֵי דָּוִד.

(יג) זֶה יִתְּנוּ – הֶרְאָה לוֹ כְּמִין מַטְבֵּעַ שֶׁל אֵשׁ, וּמִשְׁקָלָהּ מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, וְאוֹמֵר לוֹ: כָּזֶה יִתְּנוּ.
הָעוֹבֵר עַל הַפְּקוּדִים – דֶּרֶךְ הַמּוֹנִין, מַעֲבִירִין אֶת הַנִּמְנִין זֶה אַחַר זֶה. וְכֵן: כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט (ויקרא כז,לב); וְכֵן: "תַּעֲבֹרְנָה הַצֹּאן עַל יְדֵי מוֹנֶה" (ירמיהו לג,יג).
מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ – בְּמִשְׁקַל הַשֶּׁקֶל שֶׁקָּצַבְתִּי לְךָ לִשְׁקֹל בּוֹ שִׁקְלֵי הֶקְדֵּשׁ, כְּגוֹן שְׁקָלִים הָאֲמוּרִין בְּפָרָשַׁת עֲרָכִין וּשְׂדֵה אֲחֻזָּה.
עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל – עַכְשָׁו פֵּרֵשׁ לְךָ כַּמָּה הוּא.
גֵּרָה – לְשׁוֹן מָעָה, וְכֵן: "יָבֹא לְהִשְׁתַּחֲוֹת לוֹ לַאֲגוֹרַת כֶּסֶף וְכִכַּר לָחֶם" (שמ"א ב,לו).
עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל – שֶׁהַשֶּׁקֶל הַשָּׁלֵם אַרְבָּעָה זוּזִים, וְהַזּוּז מִתְּחִלָּתוֹ חָמֵשׁ מָעוֹת; אֶלָּא בָּאוּ וְהוֹסִיפוּ עָלָיו שְׁתוּת, וְהֶעֱלוּהוּ לְשֵׁשׁ מָעָה כֶּסֶף. וּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל הַזֶּה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ, יִתְּנוּ תְּרוּמָה לַה'.

(יד) מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה – לִמֶּדְךָ כָּאן, שֶׁאֵין פָּחוּת מִבֶּן עֶשְׂרִים יוֹצֵא לַצָּבָא וְנִמְנֶה בִּכְלַל אֲנָשִׁים.

(טו) לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם – שֶׁלֹּא תִּנָּגְפוּ עַל יְדֵי מִנְיָן. דָּבָר אַחֵר: לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם – לְפִי שֶׁרָמַז לָהֶם כָּאן שָׁלֹשׁ תְּרוּמוֹת, שֶׁנִּכְתַּב כָּאן "תְּרוּמַת ה'" שָׁלֹשׁ פְּעָמִים: אַחַת – תְּרוּמַת אֲדָנִים, שֶׁמְּנָאָן כְּשֶׁהִתְחִילוּ בְּנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן, וְנָתְנוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל. וְעָלֶה לִמְאַת הַכִּכָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה מְאַת כִּכָּר" (שמות לח,כה). וּמֵהֶם נַעֲשׂוּ הָאֲדָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי מְאַת כִּכַּר הַכֶּסֶף" וְגוֹמֵר (שם,כז). וְהַשֵּׁנִית – אַף הִיא עַל יְדֵי מִנְיָן, שֶׁמְּנָאָן מִשֶּׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן; הוּא הַמִּנְיָן הָאָמוּר בִּתְחִלַּת חֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים, "בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית" (במדבר א,א). וְנָתְנוּ כָּל אֶחָד מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, וְהֵן לִקְנוֹת מֵהֶן קָרְבְּנוֹת צִבּוּר שֶׁל כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה; וְהֻשְׁווּ בָּהֶם עֲנִיִּים וַעֲשִׁירִים. וְעַל אוֹתָהּ תְּרוּמָה נֶאֱמַר: "לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם", שֶׁהַקָּרְבָּנוֹת לְכַפָּרָה הֵם בָּאִים. וְהַשְּׁלִישִׁית – הִיא תְּרוּמַת הַמִּשְׁכָּן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מֵרִים תְּרוּמַת כֶּסֶף וּנְחֹשֶׁת" (שמות לה,כד). וְלֹא הָיְתָה יַד כֻּלָּם שָׁוָה בָּהּ, אֶלָּא אִישׁ אִישׁ מַה שֶּׁנְּדָבוֹ לִבּוֹ.

(טז) וְנָתַתָּ אֹתוֹ עַל עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד – לָמַדְתָּ שֶׁנִּצְטַוָּה לִמְנוֹתָם בִּתְחִלַּת נִדְבַת הַמִּשְׁכָּן אַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, מִפְּנֵי שֶׁנִּכְנַס בָּהֶם מַגֵּפָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיִּגֹּף ה' אֶת הָעָם" (שמות לב,לה). מָשָׁל לְצֹאן הַחֲבִיבָה עַל בְּעָלֶיהָ שֶׁנָּפַל בָּהּ דֶּבֶר, וּמִשֶּׁפָּסַק אָמַר לוֹ לָרוֹעֶה: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, מְנֵה אֶת צֹאנִי וְדַע כַּמָּה נוֹתְרוּ בָּהֶם; לְהוֹדִיעַ שֶׁהִיא חֲבִיבָה עָלָיו. וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהַמִּנְיָן הַזֶּה הוּא הָאָמוּר בְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בּוֹ "בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי" (במדבר א,א), וְהַמִּשְׁכָּן הוּקַם בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֹּאמַר: "בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ תָּקִים" וְגוֹמֵר (שמות מ,ב); וּמֵהַמִּנְיָן הַזֶּה נַעֲשׂוּ הָאֲדָנִים מִשְּׁקָלִים שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי מְאַת כִּכַּר הַכֶּסֶף לָצֶקֶת" וְגוֹמֵר (שמות לח,כז). הָא לָמַדְתָּ שֶׁשְּׁתַּיִם הָיוּ: אַחַת בִּתְחִלַּת נִדְבָתָן, אַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה, וְאַחַת בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה בְּאִיָּיר, מִשֶּׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן. וְאִם תֹּאמַר: וְכִי אֶפְשָׁר שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם הָיוּ יִשְׂרָאֵל שָׁוִים שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים? שֶׁהֲרֵי בְּכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה נֶאֱמַר כֵּן (שם,כו), וּבְחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים אַף בּוֹ נֶאֱמַר כֵּן: "וַיִּהְיוּ כָּל הַפְּקֻדִים שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים" (במדבר א,מו). וַהֲלֹא בִּשְׁתֵּי שָׁנִים הָיוּ, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא הָיוּ בִּשְׁעַת מִנְיָן הָרִאשׁוֹן בְּנֵי תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁלֹּא נִמְנוּ, וּבַשְּׁנִיָּה נַעֲשׂוּ בְּנֵי עֶשְׂרִים? תְּשׁוּבָה לַדָּבָר: אֵצֶל שְׁנוֹת אֲנָשִׁים, בְּשָׁנָה אַחַת נִמְנוּ; אֲבָל לְמִנְיַן יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיוּ שְׁתֵּי שָׁנִים, לְפִי שֶׁלִּיצִיאַת מִצְרַיִם מוֹנִין מִנִּיסָן, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה (דף ב' ע"ב), וְנִבְנָה הַמִּשְׁכָּן בָּרִאשׁוֹנָה וְהוּקַם בַּשְּׁנִיָּה, שֶׁנִּתְחַדְּשָׁה שָׁנָה בְּאֶחָד בְּנִיסָן. אֲבָל שְׁנוֹת הָאֲנָשִׁים מְנוּיִין לְמִנְיַן שְׁנוֹת עוֹלָם הַמַּתְחִילִין מִתִּשְׁרֵי, נִמְצְאוּ שְׁנֵי הַמִּנְיָנִים בְּשָׁנָה אַחַת: הַמִּנְיָן הָרִאשׁוֹן הָיָה בְּתִשְׁרֵי לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁנִּתְרַצָּה הַמָּקוֹם לְיִשְׂרָאֵל לִסְלֹחַ לָהֶם וְנִצְטַוּוּ עַל הַמִּשְׁכָּן, וְהַשֵּׁנִי בְּאֶחָד בְּאִיָּיר.
עַל עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד – הֵן אֲדָנִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בּוֹ.

(יח) כִּיּוֹר – כְּמִין דּוּד גְּדוֹלָה, וְלָהּ דַּדִּים הַמְּרִיקִים בְּפִיהֶם מַיִם.
וְכַנּוֹ – כְּתַרְגּוּמוֹ, "וּבְסִיסֵיהּ", מוֹשָׁב מְתֻקָּן לַכִּיּוֹר.
לְרָחְצָה – מוּסָב עַל הַכִּיּוֹר.
וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ – מִזְבַּח הָעוֹלָה, שֶׁכָּתוּב בּוֹ שֶׁהוּא לִפְנֵי פֶּתַח מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד. וְהָיָה הַכִּיּוֹר מָשׁוּךְ קִמְעָא וְעוֹמֵד כְּנֶגֶד אֲוִיר שֶׁבֵּין הַמִּזְבֵּחַ וְהַמִּשְׁכָּן, וְאֵינוֹ מַפְסִיק כְּלָל בֵּנְתַיִם, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֵת מִזְבַּח הָעֹלָה שָׂם פֶּתַח מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד" (שמות מ,כט), כְּלוֹמַר: מִזְבֵּחַ לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְאֵין כִּיּוֹר לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד; הָא כֵּיצַד? מָשׁוּךְ קִמְעָא כְּלַפֵּי הַדָּרוֹם. כָּךְ שְׁנוּיָה בִּזְבָחִים (דף נ"ט ע"א).

(יט) אֶת יְדֵיהֶם וְאֶת רַגְלֵיהֶם – בְּבַת אַחַת הָיָה מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. וְכָךְ שָׁנִינוּ בִּזְבָחִים: כֵּיצַד קִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם? מַנִּיחַ יָדוֹ הַיְּמָנִית עַל גַּבִּי רַגְלוֹ הַיְּמָנִית, וְיָדוֹ הַשְּׂמָאלִית עַל גַּבֵּי רַגְלוֹ הַשְּׂמָאלִית, וּמְקַדֵּשׁ (זבחים י"ט ע"ב).

(כ) בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד – לְהַקְטִיר שַׁחֲרִית וּבֵין הָעַרְבַּיִם קְטֹרֶת, אוֹ לְהַזּוֹת מִדַּם פַּר כֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ וּשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה.
וְלֹא יָמוּתוּ – הָא אִם לֹא יִרְחֲצוּ, יָמוּתוּ; שֶׁבַּתּוֹרָה נֶאֶמְרוּ כְּלָלוֹת, וּמִכְּלַל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן.
אֶל הַמִּזְבֵּחַ – הַחִיצוֹן, שֶׁאֵין כָּאן בִּיאַת אֹהֶל מוֹעֵד, אֶלָּא בֶּחָצֵר.

(כא) וְלֹא יָמוּתוּ – לְחַיֵּב מִיתָה עַל הַמְּשַׁמֵּשׁ בַּמִּזְבֵּחַ וְאֵינוֹ רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם; שֶׁהַמִּיתָה הָרִאשׁוֹנָה לֹא שָׁמַעְנוּ אֶלָּא עַל הַנִּכְנָס לַהֵיכָל.

(כג) בְּשָׂמִים רֹאשׁ – חֲשׁוּבִים.
וְקִנְּמָן בֶּשֶׂם – לְפִי שֶׁהַקִּנָּמוֹן קְלִפַּת עֵץ הוּא, יֵשׁ שֶׁהוּא טוֹב, וְיֵשׁ בּוֹ רֵיחַ טוֹב וְטַעַם, וְיֵשׁ שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא כָּעֵץ, לְכָךְ הֻצְרַךְ לוֹמַר קִנְּמָן בֶּשֶׂם, מִן הַטּוֹב.
מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם – מַחֲצִית הֲבָאָתוֹ תְּהֵא חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם; נִמְצָא כֻּלּוֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת, כְּמוֹ שִׁעוּר מָר דְּרוֹר. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר בּוֹ חֲצָאִין? גְּזֵרַת הַכָּתוּב הוּא לַהֲבִיאוֹ לַחֲצָאִין, לְהַרְבּוֹת בּוֹ שְׁתֵּי הַכְרָעוֹת; שֶׁאֵין שׁוֹקְלִין עַיִן בְּעַיִן. וְכֵן שְׁנוּיָה בְּכָרֵתוֹת (דף ה' ע"א).
קְנֵה בֹשֶׂם – קָנֶה שֶׁל בֹּשֶׂם. לְפִי שֶׁיֵּשׁ קָנִים שֶׁאֵינָן שֶׁל בֹּשֶׂם, הֻצְרַךְ לוֹמַר בֹּשֶׂם. חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם - סַךְ מִשְׁקָל כֻּלּוֹ.

(כד) וְקִדָּה – שֵׁם שֹׁרֶשׁ עֵשֶׂב, וּבִלְשׁוֹן חֲכָמִים קְצִיעָה.
הִין – שְׁנֵים עָשָׂר לֻגִּין. וְנֶחְלְקוּ בּוֹ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: בּוֹ שָׁלְקוּ אֶת הָעִקָּרִין. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה: וַהֲלֹא לָסוּךְ אֶת הָעִקָּרִין אֵינוֹ סִפֵּק! אֶלָּא שְׁרָאוּם בְּמַיִם, שֶׁלֹּא יִבְלְעוּ אֶת הַשֶּׁמֶן; וְאַחַר כָּךְ הֵצִיף עֲלֵיהֶם הַשֶּׁמֶן, עַד שֶׁקָּלַט הָרֵיחַ, וְקִפְּחוֹ לַשֶּׁמֶן מֵעַל הָעִקָּרִין (הוריות י"א ע"ב).

(כה) רֹקַח מִרְקַחַת – רֹקַח שֵׁם דָּבָר הוּא, וְהַטַּעַם מוֹכִיחַ, שֶׁהוּא לְמַעְלָה, וַהֲרֵי הוּא כְּמוֹ "רֶקַע", "רֶגַע"; וְאֵינוֹ כְּמוֹ "רֹגַע הַיָּם" (ישעיהו נא,טו) וּכְמוֹ "רֹקַע הָאָרֶץ" (ישעיהו מב,ה), שֶׁהַטַּעַם לְמַטָּה. וְכָל דָּבָר הַמְּעֹרָב בַּחֲבֵרוֹ עַד שֶׁזֶּה קוֹפֵחַ מִזֶּה אוֹ רֵיחַ אוֹ טַעַם, קָרוּי מִרְקַחַת.
רֹקַח מִרְקַחַת – רֹקַח הֶעָשׂוּי עַל יְדֵי אֻמָּנוּת וְתַעֲרוֹבוֹת.
מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ – שֵׁם הָאֻמָּן בַּדָּבָר.

(כו) וּמָשַׁחְתָּ בּוֹ – כָּל הַמְּשִׁיחוֹת כְּמִין כִ"י יְוָנִית, חוּץ מִשֶּׁל מְלָכִים, שֶׁהֵן כְּמִין נֵזֶר.

(כט) וְקִדַּשְׁתָּ אוֹתָם – מְשִׁיחָה זוֹ מְקַדַּשְׁתָּם לִהְיוֹת קֹדֶשׁ קָדָשִׁים; וּמַה הִיא קְדֻשָּׁתָם? כָּל הַנּוֹגֵעַ וְגוֹמֵר: כָּל הָרָאוּי לִכְלִי שָׁרֵת, מִשֶּׁנִּכְנַס לְתוֹכוֹ, קָדוֹשׁ קְדֻשַּׁת הַגּוּף לְהִפָּסֵל בְּיוֹצֵא וְלִינָה וּטְבוּל יוֹם, וְאֵינוֹ נִפְדֶּה לָצֵאת לַחֻלִּין. אֲבָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָהֶם אֵין מְקַדְּשִׁין, וּשְׁנוּיָה הִיא מִשְׁנָה שְׁלֵמָה אֵצֶל מִזְבֵּחַ; מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל הַנֹּגֵעַ בַּמִּזְבֵּחַ יִקְדָּשׁ" (שמות כט,לז), שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין רָאוּי בֵּין שֶׁאֵינוֹ רָאוּי? תַּלְמוּד לוֹמַר כְּבָשִׂים; מַה כְּבָשִׂים רְאוּיִים, אַף כָּל רָאוּי (זבחים פ"ג ע"ב). כָּל מְשִׁיחַת מִשְׁכָּן וְכֹהֲנִים וּמְלָכִים מְתֻרְגָּם לְשׁוֹן רִבּוּי, לְפִי שֶׁאֵין צֹרֶךְ מְשִׁיחָתָן אֶלָּא לִגְדֻלָּה, כִּי כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ שֶׁזֶּה חִנּוּךְ גְּדֻלָּתָן. וּשְׁאָר מְשִׁיחוֹת, כְּגוֹן רְקִיקִין מְשׁוּחִין, "וְרֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ" (עמוס ו,ו), לְשׁוֹן אֲרַמִּית בָּהֶן כִּלְשׁוֹן עִבְרִית.

(לא) לְדֹרֹתֵיכֶם – מִכָּאן לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ לוֹמַר שֶׁכֻּלּוֹ קַיָּם לֶעָתִיד לָבֹא (הוריות י"א ע"ב).
זֶה – בְּגִימַטְרִיָּא תְּרֵיסָר לֻגִּין הָווּ [=12].

(לב) לֹא יִיסַךְ – בִּשְׁנֵי יוֹדִי"ן, לְשׁוֹן לֹא יִפָּעֵל, כְּמוֹ "לְמַעַן יִיטַב לְךָ" (דברים ו,יח).
עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ – מִן הַשֶּׁמֶן הַזֶּה עַצְמוֹ.
וּבְמַתְכֻּנְתּוֹ לֹא תַעֲשׂוּ כָּמֹהוּ – בִּסְכוּם סַמְמָנָיו לֹא תַּעֲשׂוּ אַחֵר כָּמוֹהוּ בְּמִשְׁקַל סַמְמָנִין הַלָּלוּ לְפִי מִדַּת הִין שֶׁמֶן. אֲבָל אִם פִּחֵת אוֹ רִבָּה סַמְמָנִין לְפִי מִדַּת הִין שֶׁמֶן, מֻתָּר. וְאַף הֶעָשׂוּי בְּמַתְכֻּנְתּוֹ שֶׁל זֶה, אֵין הַסָּךְ מִמֶּנּוּ חַיָּב, אֶלָּא הָרוֹקְחוֹ (כריתות ה' ע"א).
וּבְמַתְכֻּנְתּוֹ – לְשׁוֹן חֶשְׁבּוֹן, כְּמוֹ "מַתְכֹּנֶת הַלְּבֵנִים" (שמות ה,ח). וְכֵן "בְּמַתְכֻּנְתָּהּ" שֶׁל קְטֹרֶת (שמות ל,לז).

(לג) וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ – מֵאוֹתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה.
עַל זָר – שֶׁאֵינוֹ צֹרֶךְ כְּהֻנָּה וּמַלְכוּת.

(לד) נָטָף – הוּא צֳרִי; וְעַל שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שָׂרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף – קָרוּי נָטָף, וּבְלַעַז גומ"א [gome = שרף (של אילן)]. וְהַצֳּרִי קוֹרִין לוֹ תירייק"א [theriake = תריאקה^[1]].
וּשְׁחֵלֶת – שֹׁרֶשׁ בֹּשֶׂם חָלָק וּמַצְהִיר כַּצִּפֹּרֶן, וּבִלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה קָרוּי צִפֹּרֶן; וְזֶהוּ שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: וְטוּפְרָא.
וְחֶלְבְּנָה – בֹּשֶׂם שֶׁרֵיחוֹ רַע, וְקוֹרִין לוֹ גַּלְבְּנָא^[2]. וּמְנָאָהּ הַכָּתוּב בֵּין סַמְמְנֵי הַקְּטֹרֶת, לְלַמְּדֵנוּ שֶׁלֹּא יֵקַל בְּעֵינֵינוּ לְצָרֵף עִמָּנוּ בַּאֲגֻדַּת תַּעֲנִיּוֹתֵינוּ וּתְפִלּוֹתֵינוּ אֶת פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּהְיוּ נִמְנִין עִמָּנוּ (כריתות ו' ע"ב).
סַמִּים – אֲחֵרִים.
וּלְבֹנָה זַכָּה – מִכָּאן לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ (שם), אַחַד עָשָׂר סַמְמָנִין נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי: מִעוּט סַמִּים – שְׁנַיִם; נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה – שְׁלֹשָׁה, הֲרֵי חֲמִשָּׁה. סַמִּים – לְרַבּוֹת עוֹד כְּמוֹ אֵלּוּ, הֲרֵי עֶשֶׂר; וּלְבֹנָה – הֲרֵי אַחַד עָשָׂר. וְאֵלּוּ הֵן: הַצֳּרִי וְהַצִּפֹּרֶן, הַחֶלְבְּנָה וְהַלְּבוֹנָה, מֹר וּקְצִיעָה, שִׁבֹּלֶת נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, הֲרֵי שְׁמֹנֶה; שֶׁהַשִּׁבֹּלֶת וְנֵרְדְּ אֶחָד, שֶׁהַנֵּרְדְּ דּוֹמֶה לְשִׁבֹּלֶת. הַקֹּשְׁטְ וְהַקִּלּוּפָה וְהַקִּנָּמוֹן, הֲרֵי אַחַד עָשָׂר. בּוֹרִית כַּרְשִׁינָה אֵינוֹ נִקְטָר, אֶלָּא בּוֹ שָׁפִין אֶת הַצִּפֹּרֶן, לְלַבְּנָהּ שֶׁתְּהֵא נָאָה.
בַּד בְּבַד יִהְיֶה – אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה הַנִּזְכָּרִים כָּאן יִהְיוּ שָׁוִין, מִשְׁקָל בְּמִשְׁקָל, כְּמִשְׁקָלוֹ שֶׁל זֶה כָּךְ מִשְׁקָלוֹ שֶׁל זֶה; וְכֵן שָׁנִינוּ (כריתות ו' ע"א): הַצֳּרִי וְהַצִּפֹּרֶן, הַחֶלְבְּנָה וְהַלְּבוֹנָה, מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה. וּלְשׁוֹן בַּד – נִרְאֶה בְּעֵינַי שֶׁהוּא לְשׁוֹן "יָחִיד", אֶחָד בְּאֶחָד, יִהְיֶה זֶה כְּמוֹ זֶה.

(לה) מְמֻלָּח – כְּתַרְגּוּמוֹ ["מְעָרַב"], מְעֹרָב, שֶׁיְּעָרֵב שְׁחִיקָתָן יָפֶה יָפֶה זֶה עִם זֶה. וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁדּוֹמֶה לוֹ "וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים" (יונה א,ה); "מַלָּחַיִךְ וְחוֹבְלַיִךְ" (יחזקאל כז,כז), עַל שֵׁם שֶׁמְּהַפְּכִין אֶת הַמַּיִם בְּמָשוֹטוֹת כְּשֶׁמַּנְהִיגִים אֶת הַסְּפִינָה כְּאָדָם הַמְּהַפֵּךְ בַּכַּף בֵּיצִים טְרוּפוֹת, לְעָרְבָן עִם הַמַּיִם. וְכָל דָּבָר שֶׁהָאָדָם רוֹצֶה לְעָרֵב יָפֶה יָפֶה, מְהַפְּכוֹ בְּאֶצְבַּע אוֹ בְּבָזָךְ.
מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ – מְמֻלָּח יִהְיֶה, וְטָהוֹר יִהְיֶה, וְקֹדֶשׁ יִהְיֶה.

(לו) וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה וְגוֹמֵר – הִיא קְטֹרֶת שֶׁבְּכָל יוֹם וְיוֹם שֶׁעַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, שֶׁהוּא בְּאֹהֶל מוֹעֵד.
אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה – כָּל מוֹעֲדֵי דִּבּוּר שֶׁאֶקְבַּע לְךָ, אֲנִי קוֹבְעָם לְאוֹתוֹ מָקוֹם.

(לז) בְּמַתְכֻּנְתָּהּ – בְּמִנְיַן סַמְמָנֶיהָ.
קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לְךָ לַה' – שֶׁלֹּא תַּעֲשֶׂנָּה אֶלָּא לִשְׁמִי.

(לח) לְהָרִיחַ בָּהּ – אֲבָל עוֹשֶׂה אַתָּה בְּמַתְכֻּנְתָּהּ מִשֶּׁלְּךָ כְּדֵי לְמָכְרָהּ לַצִּבּוּר.

פרק לא

(ב) קָרָאתִי בְשֵׁם – לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתִּי, אֶת בְּצַלְאֵל.

(ג) בְּחָכְמָה – מַה שֶּׁאָדָם שׁוֹמֵעַ דְּבָרִים מֵאֲחֵרִים וְלָמֵד.
וּבִתְבוּנָה – מֵבִין דָּבָר מִלִּבּוֹ מִתּוֹךְ דְּבָרִים שֶׁלָּמַד.
וּבְדַעַת – רוּחַ הַקֹּדֶשׁ.

(ד) לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבֹת – אֲרִיגַת מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב.

(ה) וּבַחֲרֹשֶׁת – לְשׁוֹן אֻמָּנוּת, כְּמוֹ "חָרָשׁ חָכָם" (ישעיהו מ,כ). וְאוּנְקְלוֹס פֵּרֵשׁ וְשִׁנָּה בְּפֵרוּשָׁן ["וּבְאוּמָּנוּת אֶבֶן טָבָא לְאַשְׁלָמָא וּבְנַגָּרוּת אָעָא"], שֶׁאֻמַּן אֲבָנִים קָרוּי אֻמָּן, וְחָרַשׁ עֵץ קָרוּי נַגָּר.
לְמַלֹּאת – לְהוֹשִׁיבָהּ בַּמִּשְׁבֶּצֶת שֶׁלָּהּ בְּמִלּוּאָה, לַעֲשׂוֹת הַמִּשְׁבֶּצֶת לְמִדַּת מוֹשַׁב הָאֶבֶן וְעָבְיָהּ.

(ו) וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב וְגוֹמֵר – וְעוֹד שְׁאָר חַכְמֵי לֵב שֶׁבָּכֶם, וְכָל אֲשֶׁר נָתַתִּי בּוֹ חָכְמָה, וְעָשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ.

(ז) וְאֶת הָאָרֹן לָעֵדֻת – לְצֹרֶךְ לוּחוֹת הָעֵדוּת.

(ח) הַטְּהֹרָה – עַל שֵׁם "זָהָב טָהוֹר" (שמות כה,לט).

(י) וְאֵת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד – אוֹמֵר אֲנִי לְפִי פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁבְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה מְדַבֵּר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר אֶצְלָם: "וְאֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן". אֶלָּא אֵלּוּ בִּגְדֵי הַשְּׂרָד הֵם בִּגְדֵי הַתְּכֵלֶת וְהָאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי הָאֲמוּרִים בְּפָרָשַׁת מַסָּעוֹת (במדבר ד): וְנָתְנוּ עָלָיו בֶּגֶד תְּכֵלֶת, וְנָתְנוּ עָלָיו בֶּגֶד אַרְגָּמָן, וְנָתְנוּ עֲלֵיהֶם בֶּגֶד תּוֹלַעַת שָׁנִי. וְנִרְאִין דְּבָרַי, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִן הַתְּכֵלֶת וְהָאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי עָשׂוּ בִגְדֵי שְׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ" (שמות לט,א) וְלֹא הֻזְכַּר שֵׁשׁ עִמָּהֶם; וְאִם בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה מְדַבֵּר, לֹא מָצִינוּ בְּאֶחָד מֵהֶם אַרְגָּמָן אוֹ תּוֹלַעַת שָׁנִי בְּלֹא שֵׁשׁ.
בִּגְדֵי הַשְּׂרָד – יֵשׁ מְפָרְשִׁים לְשׁוֹן עֲבוֹדָה וְשֵׁרוּת, כְּתַרְגּוּמוֹ: "לְבוּשֵׁי שִׁמּוּשָׁא", וְאֵין לוֹ דִּמְיוֹן בַּמִּקְרָא. וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁהוּא לָשׁוֹן אֲרַמִּי, כְּתַרְגּוּם שֶׁל "קְלָעִים" ["סְרָדֵי"] (שמות כז,ט) וְתַרְגּוּם שֶׁל "מִכְבָּר" ["סְרָדָא"] (שמות כז,ד), שֶׁהָיוּ אֲרוּגִים בְּמַחַט, עֲשׂוּיִים נְקָבִים נְקָבִים, לצידי"ץ [lacediz = רשת^[3]] בְּלַעַז.

(יא) וְאֶת קְטֹרֶת הַסַּמִּים לַקֹּדֶשׁ – לְצֹרֶךְ הַקְטָרַת הַהֵיכָל, שֶׁהוּא קֹדֶשׁ.

(יג) וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – וְאַתָּה, אַף עַל פִּי שֶׁהִפְקַדְתִּיךְ לְצַוּוֹתָם עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, אַל יֵקַל בְּעֵינֶיךָ לִדְחוֹת אֶת הַשַּׁבָּת מִפְּנֵי אוֹתָהּ מְלָאכָה.
אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ – אַף עַל פִּי שֶׁתִּהְיוּ רְדוּפִין וּזְרִיזִין בִּזְרִיזוּת הַמְּלָאכָה, שַׁבָּת אַל תִּדָּחֶה מִפָּנֶיהָ. כָּל אַכִּין וְרַקִּין מִעוּטִין, לְמַעֵט שַׁבָּת מִמְּלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן.
כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם – אוֹת גְּדוֹלָה הִיא בֵּינֵינוּ, שֶׁבָּחַרְתִּי בָּכֶם, בְּהַנְחִילִי לָכֶם אֶת יוֹם מְנוּחָתִי לִמְנוּחָה.
לָדַעַת – הָאֻמּוֹת בָּהּ, כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם.

(יד) מוֹת יוּמָת – אִם יֵשׁ עֵדִים וְהַתְרָאָה.
וְנִכְרְתָה – בְּלֹא הַתְרָאָה.
מְחַלְלֶיהָ – הַנּוֹהֵג בָּהּ חֹל בִּקְדֻשָּׁתָהּ.

(טו) שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן – מְנוּחַת מַרְגּוֹעַ, וְלֹא מְנוּחַת עֲרַאי.
שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן – לְכָךְ כְּפָלוֹ הַכָּתוּב, לוֹמַר שֶׁאָסוּר בְּכָל מְלָאכָה, אֲפִלּוּ אֹכֶל נֶפֶשׁ. וְכֵן יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם" (ויקרא טז,לט), אָסוּר בְּכָל מְלָאכָה. אֲבָל יוֹם טוֹב לֹא נֶאֱמַר בּוֹ כִּי אִם "בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן" (ויקרא כג,לט), אֲסוּרִים בְּכָל מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה, וּמֻתָּרִים בִּמְלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ.
קֹדֶשׁ לַה' – שְׁמִירַת קְדֻשָּׁתָהּ לִשְׁמִי וּבְמִצְוָתִי.

(יז) וַיִּנָּפַשׁ – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וְנָח". וְכָל לְשׁוֹן נֹפֶשׁ הוּא לְשׁוֹן נֶפֶשׁ, שֶׁמֵּשִׁיב נַפְשׁוֹ וּנְשִׁימָתוֹ בְּהַרְגִּיעוֹ מִטֹּרַח הַמְּלָאכָה. וּמִי שֶׁכָּתוּב בּוֹ "לֹא יִיעַף וְלֹא יִיגָע" (ישעיהו מ,כח) וְכָל פָּעֳלוֹ בְּמַאֲמָר, הִכְתִּיב מְנוּחָה לְעַצְמוֹ, לְשַׂבֵּר הָאֹזֶן מַה שֶּׁהִיא יְכוֹלָה לִשְׁמֹעַ.

(יח) וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה וְגוֹמֵר – אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה: מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל קוֹדֵם לְצִוּוּי מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן יָמִים רַבִּים הָיָה. שֶׁהֲרֵי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים נִתְרַצָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, וּלְמָחֳרָת הִתְחִילוּ בְּנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן, וְהוּקַם בְּאֶחָד בְּנִיסָן.
כְּכַלֹּתוֹ – כְּכַלָּתוֹ כְּתִיב, חָסֵר; שֶׁנִּמְסְרָה לוֹ תּוֹרָה בְּמַתָּנָה, כְּכַלָּה לֶחָתָן, שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לִלְמֹד כֻּלָּהּ בִּזְמַן מוּעָט כָּזֶה. דָּבָר אַחֵר: מַה כַּלָּה מִתְקַשֶּׁטֶת בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה קִשּׁוּטִין, הֵן הָאֲמוּרִים בְּסֵפֶר יְשַׁעְיָה, אַף תַּלְמִיד חָכָם צָרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים.
לְדַבֵּר אִתּוֹ – הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים שֶׁבִּוְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים.
לְדַבֵּר אִתּוֹ – מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה שׁוֹמֵעַ מִפִּי הַגְּבוּרָה, וְחוֹזְרִין וְשׁוֹנִין אֶת הַהֲלָכָה שְׁנֵיהֶם יַחַד.
לֻחֹת – לֻחַת כְּתִיב, שֶׁהָיוּ שְׁתֵּיהֶן שָׁווֹת.

פרק לב

(א) כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה – כְּתַרְגּוּמוֹ ("אֲרֵי אוֹחַר מֹשֶׁה"), לְשׁוֹן אִחוּר; וְכֵן: "בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ" (שופטים ה,כח); "וַיָּחִילוּ עַד בּוֹשׁ" (שם ג,כה). כִּי כְּשֶׁעָלָה מֹשֶׁה לָהָר, אָמַר לָהֶם: לְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם אֲנִי בָּא, בְּתוֹךְ שֵׁשׁ שָׁעוֹת. כִּסְבוּרִים הֵם שֶׁאוֹתוֹ יוֹם שֶׁעָלָה – מִן הַמִּנְיָן הוּא; וְהוּא אָמַר לָהֶם שְׁלֵמִים, אַרְבָּעִים יוֹם וְלֵילוֹ עִמּוֹ, וְיוֹם עֲלִיָּתוֹ אֵין לֵילוֹ עִמּוֹ. שֶׁהֲרֵי בְּשִׁבְעָה בְּסִיוָן עָלָה, נִמְצָא יוֹם אַרְבָּעִים בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז. בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר בָּא הַשָּׂטָן וְעִרְבֵּב אֶת הָעוֹלָם, וְהֶרְאָה דְּמוּת חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה וְעִרְבּוּבְיָא, לוֹמַר: וַדַּאי מֵת מֹשֶׁה, לְכָךְ בָּא עִרְבּוּבְיָא לָעוֹלָם. אָמַר לָהֶם: מֵת מֹשֶׁה, שֶׁכְּבָר בָּאוּ שֵׁשׁ שָׁעוֹת וְלֹא בָּא וְכוּלֵּיהּ, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (דף פ"ט ע"א). וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁלֹּא טָעוּ אֶלָּא בְּיוֹם הַמְּעֻנָּן בֵּין קֹדֶם חֲצוֹת בֵּין לְאַחַר חֲצוֹת; שֶׁהֲרֵי לֹא יָרַד מֹשֶׁה עַד יוֹם הַמָּחֳרָת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת וַיַּעֲלוּ עֹלֹת" (פסוק ו).
אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ – אֱלֹהוֹת הַרְבֵּה אִוּוּ לָהֶם.
כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ – כְּמִין דְּמוּת מֹשֶׁה הֶרְאָה לָהֶם הַשָּׂטָן, שֶׁנּוֹשְׂאִים אוֹתוֹ בַּאֲוִיר רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם.
אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם – וְהָיָה מוֹרֶה לָנוּ הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ; עַתָּה צְרִיכִין אָנוּ לֶאֱלֹהוֹת אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ.

(ב) בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם – אָמַר אַהֲרֹן בְּלִבּוֹ: הַנָּשִׁים וְהַיְּלָדִים חָסִים בְּתַכְשִׁיטֵיהֶן הֵן; שֶׁמָּא יִתְעַכֵּב הַדָּבָר, וּבְתוֹךְ כָּךְ יָבֹא מֹשֶׁה. וְהֵם לֹא הִמְתִּינוּ, וּפָרְקוּ מֵעַל עַצְמָן.
פָּרְקוּ – לְשׁוֹן צִוּוּי, מִגִּזְרַת "פָּרֵק" לַיָּחִיד, כְּמוֹ "בָּרְכוּ" מִגִּזְרַת "בָּרֵךְ".

(ג) וַיִּתְפָּרְקוּ – לְשׁוֹן פְּרִיקַת מַשָּׂא; כְּשֶׁנְּטָלוּם מֵאָזְנֵיהֶם, נִמְצְאוּ הֵם מְפֹרָקִים מִנִּזְמֵיהֶם, דישקֿריי"ר [descharjier = לפרוק] בְּלַעַז.
אֶת נִזְמֵי – כְּמוֹ מִנִּזְמֵי; כְּמוֹ "כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר" (שמות ט,כט), מִן הָעִיר.

(ד) וַיָּצַר אוֹתוֹ בַּחֶרֶט – יֵשׁ לְתַרְגְּמוֹ בִּשְׁנֵי פָּנִים: הָאֶחָד, "וַיָּצַר" – לְשׁוֹן קְשִׁירָה; "בַּחֶרֶט" – לְשׁוֹן סוּדָר, כְּמוֹ "וְהַמִּטְפָּחוֹת וְהַחֲרִיטִים" (ישעיהו ג,כב); "וַיָּצַר כִּכְּרַיִם כֶּסֶף בִּשְׁנֵי חֲרִטִים" (מל"ב ה,כג). וְהַשֵּׁנִי, וַיָּצַר – לְשׁוֹן צוּרָה; בַּחֶרֶט – כְּלִי אֻמָּנוּת הַצּוֹרְפִין, שֶׁחוֹרְצִין וְחוֹרְטִין בּוֹ צוּרוֹת בְּזָהָב, כְּעֵט סוֹפֵר הַחוֹרֵט אוֹתִיּוֹת בְּלוּחוֹת וּפִנְקָסִין, כְּמוֹ "וּכְתֹב עָלָיו בְּחֶרֶט אֱנוֹשׁ" (ישעיהו ח,א). וְזֶהוּ שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: "וְצָר יָתֵיהּ בְּזִיפָא", לְשׁוֹן זִיּוּף; הוּא כְּלִי אֻמָּנוּת שֶׁחוֹרְצִין בּוֹ בְּזָהָב אוֹתִיּוֹת וּשְׁקֵדִים, שֶׁקּוֹרִין בְּלַעַז ניאי"ל [neel = תצריב שחור], וּמְזַיְּפִין עַל יָדוֹ חוֹתָמוֹת.
עֵגֶל מַסֵּכָה – כֵּיוָן שֶׁהִשְׁלִיכוֹ לָאוּר בַּכּוּר, בָּאוּ מְכַשְּׁפֵי עֵרֶב רָב שֶׁעָלוּ עִמָּהֶם מִמִּצְרַיִם וַעֲשָׂאוּהוּ בִּכְשָׁפִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מִיכָה (שופטים יז,א) הָיָה שָׁם, שֶׁיָּצָא מִתּוֹךְ דְּמוּסֵי בִּנְיָן שֶׁנִּתְמַעֵךְ בּוֹ בְּמִצְרַיִם (סנהדרין ק"א ע"ב), וְהָיָה בְּיָדוֹ שֵׁם וְטַס שֶׁכָּתַב בּוֹ מֹשֶׁה: "עֲלֵה שׁוֹר, עֲלֵה שׁוֹר", לְהַעֲלוֹת אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף מִתּוֹךְ נִילוּס, וְהִשְׁלִיכוֹ לְתוֹךְ הַכּוּר וְיָצָא הָעֵגֶל.
מַסֵּכָה – לְשׁוֹן מַתֶּכֶת. דָּבָר אַחֵר: מֵאָה עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה קַנְטְרִין זָהָב הָיוּ בּוֹ, כְּגִימַטְרִיָּא שֶׁל מַסֵּכָה.
אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ – וְלֹא נֶאֱמַר "אֵלֶּה אֱלֹהֵינוּ", מִכָּאן שֶׁעֵרֶב רָב שֶׁעָלוּ מִמִּצְרַיִם הֵם שֶׁנִּקְהֲלוּ עַל אַהֲרֹן וְהֵם שֶׁעָשָׂאוּהוּ, וְאַחַר כָּךְ הִטְעוּ אֶת יִשְׂרָאֵל אַחֲרָיו.

(ה) וַיַּרְא אַהֲרֹן – שֶׁהָיָה בּוֹ רוּחַ חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב (תהלים קו,כ). וְרָאָה שֶׁהִצְלִיחַ מַעֲשֵׂה שָׂטָן, וְלֹא הָיָה לוֹ פֶּה לִדְחוֹתָם לְגַמְרֵי.
וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ – לִדְחוֹתָם.
וַיֹּאמַר חַג לַה' מָחָר – וְלֹא הַיּוֹם, שֶׁמָּא יָבֹא מֹשֶׁה קֹדֶם שֶׁיַּעַבְדוּהוּ. זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ בְּוַיִּקְרָא רַבָּה (י, ג): דְּבָרִים הַרְבֵּה רָאָה אַהֲרֹן; רָאָה חוּר בֶּן אֲחוֹתוֹ, שֶׁהָיָה מוֹכִיחָם וַהֲרָגוּהוּ. וְזֶהוּ וַיִּבֶן (לְשׁוֹן בִּינָה) מִזְבֵּחַ לְפָנָיו, וַיִּבֶן מִזָּבוּחַ לְפָנָיו. וְעוֹד רָאָה וְאָמַר: מוּטָב שֶׁיִּתְלֶה בִּי הַסֵּרָחוֹן וְלֹא בָּהֶם. וְעוֹד רָאָה וְאָמַר: אִם הֵם בּוֹנִים אֶת הַמִּזְבֵּחַ, זֶה מֵבִיא צְרוֹר וְזֶה מֵבִיא אֶבֶן וְנִמְצֵאת מְלַאכְתָּן עֲשׂוּיָה בְּבַת אַחַת; מִתּוֹךְ שֶׁאֲנִי בּוֹנֶה אוֹתוֹ וּמִתְעַצֵּל בִּמְלַאכְתִּי, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ מֹשֶׁה בָּא.
חַג לַה' – בְּלִבּוֹ הָיָה לַשָּׁמַיִם; בָּטוּחַ הָיָה שֶׁיָּבֹא מֹשֶׁה וְיַעַבְדוּ אֶת הַמָּקוֹם.

(ו) וַיַּשְׁכִּימוּ – הַשָּׂטָן זֵרְזָם כְּדֵי שֶׁיֶּחְטְאוּ.
לְצַחֵק – יֵשׁ בַּמַּשְׁמָע הַזֶּה גִּלּוּי עֲרָיוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "לְצַחֵק בִּי" (בראשית לט,יז); וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ" (שמ"ב ב,יד). אַף כָּאן, נֶהֱרַג חוּר.

(ז) וַיְדַבֵּר – לְשׁוֹן קֹשִׁי הוּא, כְּמוֹ: "וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת" (בראשית מב,ז).
לֵךְ רֵד – רֵד מִגְּדֻלָּתְךָ; לֹא נָתַתִּי לְךָ גְּדֻלָּה אֶלָּא בִּשְׁבִילָם (ברכות ל"ב ע"א). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְנַדָּה מֹשֶׁה מִפִּי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה.
שִׁחֵת עַמְּךָ – "שִׁחֵת הָעָם" לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא "עַמְּךָ", עֵרֶב רָב שֶׁקִּבַּלְתָּ מֵעַצְמְךָ וְגִיַּרְתָּם, וְלֹא נִמְלַכְתָּ בִּי, וְאָמַרְתָּ: טוֹב שֶׁיִּדְבְּקוּ גֵּרִים בַּשְּׁכִינָה; הֵם שִׁחֲתוּ וְהִשְׁחִיתוּ.

(ט) קְשֵׁה עֹרֶף – מַחֲזִירִין קְשִׁי עָרְפָּם לְנֶגֶד מוֹכִיחֵיהֶם וּמְמָאֲנִים לִשְׁמֹעַ.

(י) הַנִּיחָה לִּי – עֲדַיִן לֹא שָׁמַעְנוּ שֶׁהִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה עֲלֵיהֶם, וְהוּא אוֹמֵר: "הַנִּיחָה לִּי"? אֶלָּא כָּאן פָּתַח לוֹ פֶּתַח, וְהוֹדִיעוּ שֶׁהַדָּבָר תָּלוּי בּוֹ, שֶׁאִם יִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם – לֹא יְכַלֵּם (שמ"ר מב,ט).

(יא) לָמָה ה' וְגוֹמֵר – כְּלוּם מִתְקַנֵּא אֶלָּא חָכָם בְּחָכָם, גִּבּוֹר בְּגִבּוֹר?

(יב) וְהִנָּחֵם – הִתְעַשֵּׁת מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת לְהֵיטִיב לָהֶם.
עַל הָרָעָה – אֲשֶׁר חָשַׁבְתָּ לָהֶם.

(יג) זְכֹר לְאַבְרָהָם – אִם עָבְרוּ עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, אַבְרָהָם אֲבִיהֶם נִתְנַסָּה בְּעֶשֶׂר נִסְיוֹנוֹת, וַעֲדַיִן לֹא קִבֵּל שְׂכָרוֹ; תְּנֵהוּ לוֹ, וְיֵצְאוּ עֶשֶׂר בְּעֶשֶׂר.
לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל – אִם לִשְׂרֵפָה הֵם, זְכֹר לְאַבְרָהָם שֶׁמָּסַר עַצְמוֹ לְהִשָּׂרֵף עָלֶיךָ בְּאוּר כַּשְׂדִּים; אִם לַהֲרֵגָה, זְכֹר לְיִצְחָק שֶׁפָּשַׁט צַוָּארוֹ לַעֲקֵדָה; אִם לְגָלוּת, זְכֹר לְיַעֲקֹב שֶׁגָּלָה לְחָרָן. וְאִם אֵינָן נִצּוֹלִין בִּזְכוּתָן, מָה אַתָּה אוֹמֵר לִי: "וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל"? וְאִם כִּסֵּא שֶׁל שָׁלֹשׁ רַגְלַיִם אֵינוֹ עוֹמֵד לְפָנֶיךָ בִּשְׁעַת כַּעַסְךָ, קַל וָחֹמֶר לְכִסֵּא שֶׁל רֶגֶל אֶחָד (ברכות ל"ב ע"א).
אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ – לֹא נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בְּדָבָר שֶׁהוּא כָּלֶה: לֹא בַּשָּׁמַיִם וְלֹא בָּאָרֶץ, לֹא בֶּהָרִים וְלֹא בַּגְּבָעוֹת, אֶלָּא בְּךָ, שֶׁאַתָּה קַיָּם וּשְׁבוּעָתְךָ קַיֶּמֶת לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם ה'" (בראשית כב,טז), וּלְיִצְחָק נֶאֱמַר: "וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ" (בראשית כו,ג), וּלְיַעֲקֹב נֶאֱמַר: "אֲנִי אֵל שַׁדַּי פְּרֵה וּרְבֵה" (בראשית לה,יא), נִשְׁבַּע לוֹ בְּאֵל שַׁדַּי.

(טו) מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם – הָיוּ הָאוֹתִיּוֹת נִקְרָאוֹת; וּמַעֲשֵׂה נִסִּים הָיָה (שבת ק"ד ע"א).

(טז) מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הַמָּה – כְּמַשְׁמָעוֹ: הוּא בִּכְבוֹדוֹ עֲשָׂאָן. דָּבָר אַחֵר, כְּאָדָם הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: כָּל עֲסָקָיו שֶׁל פְּלוֹנִי בִּמְלָאכָה פְּלוֹנִית; כָּךְ כָּל שַׁעֲשׁוּעָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתּוֹרָה.
חֵרוּת – לְשׁוֹן חֶרֶת וְחֶרֶט אֶחָד הוּא, שְׁנֵיהֶם לְשׁוֹן חִקּוּק, אנטייליי"ר [enteilier = לחתוך, לפסול] בְּלַעַז.

(יז) בְּרֵעֹה – בַּהֲרִיעוֹ, שֶׁהָיוּ מְרִיעִים וּשְׂמֵחִים וְצוֹחֲקִים.

(יח) אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה – אֵין קוֹל הַזֶּה נִרְאֶה קוֹל עֲנִיַּת גִּבּוֹרִים הַצּוֹעֲקִים נִצָּחוֹן, וְלֹא קוֹל חַלָּשִׁים, שֶׁצּוֹעֲקִים וַי אוֹ נִיסָה.
קוֹל עַנּוֹת – קוֹל חֵרוּפִין וְגִדּוּפִין, הַמְּעַנִּין אֶת נֶפֶשׁ שׁוֹמְעָן כְּשֶׁנֶּאֱמָרִין לוֹ.

(יט) וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָיו וְגוֹמֵר – אָמַר: מַה פֶּסַח, שֶׁהוּא אֶחָד מִן הַמִּצְוֹת, אָמְרָה תּוֹרָה: "כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ" (שמות יב,מג); הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ כָּאן, וְכָל יִשְׂרָאֵל מְשֻׁמָּדִים, וְאֶתְּנֶנָּה לָהֶם? (שבת פ"ז ע"א).
תַּחַת הָהָר – לְרַגְלֵי הָהָר.

(כ) וַיִּזֶר – לְשׁוֹן נִפּוּץ, וְכֵן: "יְזֹרֶה עַל נָוֵהוּ גָפְרִית" (איוב יח,טו); וְכֵן: "כִּי חִנָּם מְזֹרָה הָרָשֶׁת" (משלי א,יז), שֶׁזּוֹרִין בָּהּ דָּגָן וְקִטְנִית.
וַיַּשְׁקְ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – נִתְכַּוֵּן לְבָדְקָם כַּסּוֹטוֹת. שָׁלֹשׁ מִיתוֹת נִדּוֹנוּ שָׁם: אִם יֵשׁ עֵדִים וְהַתְרָאָה – בְּסַיִף, כְּמִשְׁפַּט אַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת שֶׁהֵן מְרֻבִּים. עֵדִים בְּלֹא הַתְרָאָה – בְּמַגֵּפָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּגֹּף ה' אֶת הָעָם". לֹא עֵדִים וְלֹא הַתְרָאָה – בְּהִדְרוֹקָן, שֶׁבְּדָקוּם הַמַּיִם וְצָבוּ בִּטְנֵיהֶם (ע"ז מ"ד ע"א; יומא ס"ו ע"ב).

(כא) מֶה עָשָׂה לְךָ הָעָם הַזֶּה – כַּמָּה יִסּוּרִים סָבַלְתָּ, שֶׁיִּסְּרוּךָ עַד שֶׁלֹּא תָּבִיא עֲלֵיהֶם חֵטְא זֶה?

(כב) כִּי בְרָע הוּא – בְּדֶרֶךְ רַע הֵם הוֹלְכִים תָּמִיד, וּבְנִסְיוֹנוֹת לִפְנֵי הַמָּקוֹם.

(כד) וָאֹמַר לָהֶם – דָּבָר אֶחָד: "לְמִי זָהָב" לְבַד, וְהֵם מִהֲרוּ וְהִתְפָּרָקוּ וַיִּתְּנוּ לִי.
וְאַשְׁלִכֵהוּ בָאֵשׁ – וְלֹא יָדַעְתִּי שֶׁיֵּצֵא הָעֵגֶל הַזֶּה, וְיָצָא.

(כה) פָּרוּעַ – מְגֻלֶּה, נִתְגַּלָּה שִׁמְצוֹ וּקְלוֹנוֹ, כְּמוֹ: "וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה" (במדבר ה,יח).
לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם – לִהְיוֹת לָהֶם הַדָּבָר הַזֶּה לִגְנוּת בְּפִי כָּל הַקָּמִים עֲלֵיהֶם.

(כו) מִי לַה' אֵלַי – יָבֹא אֵלַי.
כֹּל בְּנֵי לֵוִי – מִכָּאן שֶׁכָּל הַשֵּׁבֶט כָּשֵׁר (יומא ס"ו ע"ב).

(כז) כֹּה אָמַר וְגוֹמֵר – וְהֵיכָן אָמַר? "זוֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם" (שמות כב,יט). כָּךְ שְׁנוּיָה בִּמְכִילְתָּא.
אָחִיו – מֵאִמּוֹ, וְהוּא יִשְׂרָאֵל (יומא ס"ו ע"ב).

(כט) מִלְאוּ יֶדְכֶם – אַתֶּם הַהוֹרְגִים אוֹתָם, בְּדָבָר זֶה תִּתְחַנְּכוּ לִהְיוֹת כֹּהֲנִים לַמָּקוֹם.
כִּי אִישׁ – מִכֶּם יְמַלֵּא יָדוֹ בִּבְנוֹ וּבְאָחִיו.

(ל) אֲכַפְּרָה בְּעַד חַטַּאתְכֶם – אָשִׂים כֹּפֶר וְקִנּוּחַ וּסְתִימָה לְנֶגֶד חַטַּאתְכֶם, לְהַבְדִּיל בֵּינֵיכֶם וּבֵין הַחֵטְא.

(לא) אֱלֹהֵי זָהָב – אַתָּה הוּא שֶׁגָּרַמְתָּ לָהֶם, שֶׁהִשְׁפַּעְתָּ לָהֶם זָהָב וְכָל חֶפְצָם; מַה יַּעֲשׂוּ שֶׁלֹּא יֶחֶטְאוּ? מָשָׁל לְמֶלֶךְ, שֶׁהָיָה מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה אֶת בְּנוֹ וּמְקַשְּׁטוֹ, וְתוֹלֶה לוֹ כִּיס בְּצַוָּארוֹ וּמַעֲמִידוֹ בְּפֶתַח בֵּית זוֹנוֹת; מַה יַּעֲשֶׂה הַבֵּן שֶׁלֹּא יֶחֱטָא? (ברכות ל"ב ע"א).

(לב) וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם – הֲרֵי טוֹב, אֵינִי אוֹמֵר לְךָ מְחֵנִי; וְאִם אַיִן, מְחֵנִי. וְזֶה מִקְרָא קָצָר, וְכֵן הַרְבֵּה.
מִסִּפְרְךָ – מִכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ עָלַי שֶׁלֹּא הָיִיתִי כְּדַאי לְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים (ברכות ל"ב ע"א).

(לד) אֶל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ – יֵשׁ כָּאן "לָךְ" אֵצֶל דִּבּוּר בִּמְקוֹם "אֵלֶיךָ"; וְכֵן: "לְדַבֶּר לוֹ עַל אֲדֹנִיָּהוּ" (מל"א ב,יט).
הִנֵּה מַלְאָכִי – וְלֹא אֲנִי.
וּבְיוֹם פָּקְדִי וְגוֹמֵר – עַתָּה שָׁמַעְתִּי אֵלֶיךָ מִלְּכַלּוֹתָם יַחַד, וְתָמִיד תָּמִיד, כְּשֶׁאֶפְקֹד עֲלֵיהֶם עֲוֹנוֹתֵיהֶם – "וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם" מְעַט מִן הָעָוֹן הַזֶּה עִם שְׁאָר הָעֲוֹנוֹת. וְאֵין פֻּרְעָנוּת בָּאָה עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין בָּהּ קְצָת מִפִּרְעוֹן עֲוֹן הָעֵגֶל.

(לה) וַיִּגֹּף ה' אֶת הָעָם – מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם לְעֵדִים בְּלֹא הַתְרָאָה.

פרק לג

(א) לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה – אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גְּבוֹהָה מִכָּל הָאֲרָצוֹת, לְכָךְ נֶאֱמַר "עֲלֵה". דָּבָר אַחֵר: כְּלַפֵּי שֶׁאָמַר לוֹ בִּשְׁעַת הַכַּעַס: "לֵךְ רֵד" (שמות לב,ז), אָמַר לוֹ בִּשְׁעַת רָצוֹן: "לֵךְ עֲלֵה".
אַתָּה וְהָעָם – כָּאן לֹא נֶאֱמַר "וְעַמְּךָ".

(ב) וְגֵרַשְׁתִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי וְגוֹמֵר – שִׁשָּׁה אֻמּוֹת הֵן; וְהַגִּרְגָּשִׁי עָמַד וּפָנָה מִפְּנֵיהֶם מֵאֵלָיו.

(ג) אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ – אֲנִי אוֹמֵר לְךָ לְהַעֲלוֹתָם.
כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ – לְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר לְךָ: "וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ" (פסוק ב).
כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אַתָּה – וּכְשֶׁשְּׁכִינָתִי בְּקִרְבְּכֶם וְאַתֶּם מַמְרִים בִּי, מַרְבֶּה אֲנִי עֲלֵיכֶם זַעַם.
אֲכֶלְךָ – לְשׁוֹן כִּלָּיוֹן.

(ד) הַדָּבָר הָרָע – שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה וּמְהַלֶּכֶת עִמָּם.
אִישׁ עֶדְיוֹ – כְּתָרִים שֶׁנִּתְּנוּ לָהֶם בְּחוֹרֵב, כְּשֶׁאָמְרוּ: "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד,ז) (שבת פ"ח ע"א).

(ה) רֶגַע אֶחָד אֶעֱלֶה בְקִרְבְּךָ וְכִלִּיתִיךָ – אֵם אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ, וְאַתֶּם מַמְרִים בִּי בְּקַשְׁיוּת עָרְפְּכֶם, אֶזְעֹם עֲלֵיכֶם רֶגַע אֶחָד, שֶׁהוּא שִׁעוּר זַעֲמִי, שֶׁנֶּאֱמַר: "חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבָר זָעַם" (ישעיהו כו,כ), וַאֲכַלֶּה אֶתְכֶם; לְפִיכָךְ טוֹב לָכֶם שֶׁאֶשְׁלַח מַלְאָךְ.
וְעַתָּה – פֻּרְעָנוּת זוֹ תִּלְקוּ מִיָּד, שֶׁתּוֹרִידוּ עֶדְיְכֶם מֵעֲלֵיכֶם.
וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ – בִּפְקֻדַּת שְׁאָר הָעָוֹן, אֲנִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁבְּלִבִּי לַעֲשׂוֹת לָךְ.

(ו) אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב – אֶת הָעֲדִי שֶׁהָיָה בְּיָדָם מֵהַר חוֹרֵב.

(ז) וּמֹשֶׁה – מֵאוֹתוֹ עָוֹן וָהָלְאָה.
יִקַּח אֶת הָאֹהֶל – לְשׁוֹן הוֹוֶה: הוּא לוֹקֵחַ אָהֳלוֹ וְנוֹטֵהוּ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה; אָמַר: מְנֻדֶּה לָרַב – מְנֻדֶּה לַתַּלְמִיד.
הַרְחֵק – אַלְפַּיִם אַמָּה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵינָו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה" (יהושע ג,ד).
וְקָרָא לוֹ – וְהָיָה קוֹרֵא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד, הוּא בֵּית וַעַד לִמְבַקְּשֵׁי תּוֹרָה.
כָּל מְבַקֵּשׁ ה' – מִכָּאן לַמְּבַקֵּשׁ פְּנֵי זָקֵן, כִּמְקַבֵּל פְּנֵי הַשְּׁכִינָה.
יֵצֵא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד – כְּמוֹ יוֹצֵא. דָּבָר אַחֵר: וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ ה׳ – אֲפִלּוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹאֲלִים מְקוֹם שְׁכִינָה, חַבְרֵיהֶם אוֹמְרִים לָהֶם: הֲרֵי הוּא בְּאָהֳלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה.

(ח) וְהָיָה – לְשׁוֹן הוֹוֶה.
כְּצֵאת מֹשֶׁה – מִן הַמַּחֲנֶה, לָלֶכֶת אֶל הָאֹהֶל.
יָקוּמוּ כָּל הָעָם – עוֹמְדִים מִפָּנָיו, וְאֵין יוֹשְׁבִים עַד שֶׁנִּתְכַּסָּה מֵהֶם.
וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה – לְשֶׁבַח: אַשְׁרֵי יְלוּד אִשָּׁה, שֶׁכָּךְ מֻבְטָח שֶׁהַשְּׁכִינָה תִּכָּנֵס אַחֲרָיו לְפֶתַח אָהֳלוֹ.

(ט) וְדִבֶּר עִם מֹשֶׁה – כְּמוֹ "וּמִדַּבֵּר עִם מֹשֶׁה". תַּרְגּוּמוֹ "וּמִתְמַלֵּל עִם מֹשֶׁה", שֶׁהוּא כְּבוֹד הַשְּׁכִינָה, כְּמוֹ "וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו" (במדבר ז,פט), וְאֵינוֹ קוֹרֵא "מְדַבֵּר אֵלָיו". כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא "מִדַּבֵּר", פִּתְרוֹנוֹ: הַקּוֹל מִדַּבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ וְהַהֶדְיוֹט שׁוֹמֵעַ מֵאֵלָיו; וּכְשֶׁהוּא קוֹרֵא "מְדַבֵּר", מַשְׁמָע שֶׁהַמֶּלֶךְ מְדַבֵּר עִם הַהֶדְיוֹט.

(י) וְהִשְׁתַּחֲווּ – לַשְּׁכִינָה.

(יא) וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים – וּמִתְמַלֵּל ה' עִם מֹשֶׁה.
וְשָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה – לְאַחַר שֶׁנִּדְבַּר עִמּוֹ, הָיָה מֹשֶׁה שָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה וּמְלַמֵּד לַזְּקֵנִים מַה שֶּׁלָּמַד. וְהַדָּבָר הַזֶּה נָהַג מֹשֶׁה מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים עַד שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן וְלֹא יוֹתֵר. שֶׁהֲרֵי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת (תענית כ"ח ע"ב), וּבִשְׁמוֹנָה עָשָׂר שָׂרַף אֶת הָעֵגֶל וְדָן אֶת הַחוֹטְאִים, וּבְתִשְׁעָה עָשָׂר עָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם" וְגוֹמֵר (שמות לב,ל). וְעָשָׂה שָׁם אַרְבָּעִים יוֹם וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה'" וְגוֹמֵר (דברים ט,כה). וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל נֶאֱמַר לוֹ: "וְעָלִיתָ בַבֹּקֶר אֶל הַר סִינַי" (שמות לד,ב), לְקַבֵּל לוּחוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת. וְעָשָׂה שָׁם אַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם: "וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים" וְגוֹמֵר (דברים י,י); מָה הָרִאשׁוֹנִים בְּרָצוֹן, אַף הָאַחֲרוֹנִים בְּרָצוֹן; אֱמֹר מֵעַתָּה, אֶמְצָעִיִּים הָיוּ בְּכַעַס. בַּעֲשָׂרָה בְּתִשְׁרֵי נִתְרַצָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בְּשִׂמְחָה וּבְלֵב שָׁלֵם, וְאָמַר לוֹ לְמֹשֶׁה: "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ" (במדבר יד,כ), וּמָסַר לוֹ לוּחוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, וְיָרַד, וְהִתְחִיל לְצַוּוֹתוֹ עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, וַעֲשָׂאוּהוּ עַד אֶחָד בְּנִיסָן. וּמִשֶּׁהוּקַם, לֹא נִדְבַּר עִמּוֹ עוֹד אֶלָּא מֵאֹהֶל מוֹעֵד.
וְשָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה – תַּרְגּוּמוֹ: "וְתָב לְמַשְׁרִיתָא", לְפִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן הוֹוֶה, וְכֵן כָּל הָעִנְיָן: "וְרָאָה כָל הָעָם", "וְחָזָן". "וְנִצְּבוּ", "וְקָיְמִין". "וְהִבִּיטוּ", "וּמִסְתַּכְּלִין". "וְהִשְׁתַּחֲווּ", "וְסָגְדִין". וּמִדְרָשׁוֹ: "וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה", שֶׁיָּשׁוּב אֶל הַמַּחֲנֶה; אָמַר לוֹ: אֲנִי בְּכַעַס וְאַתָּה בְּכַעַס, אִם כֵּן מִי יְקָרְבֵם?

(יב) רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי – רְאֵה, תֵּן עֵינֶיךָ וְלִבְּךָ עַל דְּבָרֶיךָ: אַתָּה אוֹמֵר אֵלַי וְגוֹמֵר, וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי וְגוֹמֵר. וַאֲשֶׁר אָמַרְתָּ לִי: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ" (שמות כג,כ), אֵין זוֹ הוֹדָעָה, שֶׁאֵין אֲנִי חָפֵץ בָּהּ.
וְאַתָּה אָמַרְתָּ יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם – הִכַּרְתִּיךָ מִשְּׁאָר בְּנֵי אָדָם בְּשֵׁם חֲשִׁיבוּת; שֶׁהֲרֵי אָמַרְתָּ לִי: "הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן" וְגוֹמֵר, "וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם" (שמות יט,ט).

(יג) וְעַתָּה – אִם אֱמֶת שֶׁמָּצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ, מַה שָּׂכָר אַתָּה נוֹתֵן לְמוֹצְאֵי חֵן בְּעֵינֶיךָ.
וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ – וְאֵדַע בְּזוֹ מִדַּת תַּגְמוּלְךָ, מַה הִיא מְצִיאַת חֵן שֶׁמָּצָאתִי בְּעֵינֶיךָ. וּפִתְרוֹן "לְמַעֵן אֶמְצָא חֵן", לְמַעַן אַכִּיר כַּמָּה שְׂכַר מְצִיאַת הַחֵן.
וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה – שֶׁלֹּא תֹּאמַר: "וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל" (שמות לב,י), וְאֶת אֵלֶּה תַּעֲזֹב; רְאֵה כִּי עַמְּךָ הֵם מִקֶּדֶם, וְאִם בָּהֶם תִּמְאַס, אֵינִי סוֹמֵךְ עַל הַיּוֹצְאִים מֵחֲלָצַי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ. וְאֶת תַּשְׁלוּם הַשָּׂכָר שֶׁלִּי בָּעָם הַזֶּה תּוֹדִיעֵנִי. וְרִבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (דף ז' ע"א), וַאֲנִי לְיַשֵּׁב הַמִּקְרָאוֹת עַל אָפְנֵיהֶם וְעַל סִדְרָם בָּאתִי.

(יד) וַיֹּאמַר פָּנַי יֵלֵכוּ – כְּתַרְגּוּמוֹ ["וַאֲמַר שְׁכִינְתִי תְּהָךְ"]. לֹא אֶשְׁלַח עוֹד מַלְאָךְ, אֲנִי בְּעַצְמִי אֵלֵךְ; כְּמוֹ: "וּפָנֶיךָ הֹלְכִים בַּקְּרָב" (שמ"ב יז,יא).

(טו) וַיֹּאמֶר אֵלָיו – בְּזוֹ אֲנִי חָפֵץ; כִּי עַל יְדֵי מַלְאָךְ, "אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה".

(טז) וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא – יִוָּדַע מְצִיאַת הַחֵן? "הֲלוֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ". וְעוֹד דָּבָר אַחֵר אֲנִי שׁוֹאֵל מִמְּךָ, שֶׁלֹּא תַּשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עוֹד עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם (ברכות ז' ע"א).
וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ – וְנִהְיֶה מֻבְדָּלִים בַּדָּבָר הַזֶּה מִכָּל הָעָם, כְּמוֹ: "וְהִפְלָה ה' בֵּין מִקְנֵה מִצְרַיִם" וְגוֹמֵר (שמות ט,ד).

(יז) גַּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה – שֶׁלֹּא תִּשְׁרֶה שְׁכִינָתִי עוֹד עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֶעֱשֶׂה. וְאֵין דְּבָרָיו שֶׁל בִּלְעָם עַל יְדֵי שְׁרִיַּת שְׁכִינָה, אֶלָּא "נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם" (במדבר כד,ד), כְּגוֹן: "וְאֵלַי דָּבָר יְגֻנָּב" (איוב ד,יב); שׁוֹמְעִין עַל יְדֵי שָׁלִיחַ.

(יח) וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבוֹדֶךָ – רָאָה מֹשֶׁה שֶׁהָיָה עֵת רָצוֹן וּדְבָרָיו מְקֻבָּלִים, וְהוֹסִיף לִשְׁאֹל לְהַרְאוֹתוֹ מַרְאִית כְּבוֹדוֹ.

(יט) וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר וְגוֹמֵר – הִגִּיעָה שָׁעָה שֶׁתִּרְאֶה בִּכְבוֹדִי מַה שֶּׁאַרְשֶׁה אוֹתְךָ לִרְאוֹת, לְפִי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה וְצָרִיךְ לְלַמֶּדְךָ סֵדֶר תְּפִלָּה. שֶׁכְּשֶנִּצְרַכְתָּ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל, הִזְכַּרְתָּ לִי זְכוּת אָבוֹת, כְּסָבוּר אַתָּה שֶׁאִם תַּמָּה זְכוּת אָבוֹת – אֵין עוֹד תִּקְוָה? אֲנִי אַעֲבִיר כָּל מִדַּת טוּבִי לְפָנֶיךָ עַל הַצּוּר, וְאַתָּה נָתוּן בַּמְּעָרָה, וְקָרָאתִי בְשֵׁם ה' לְפָנֶיךָ, לְלַמֶּדְךָ סֵדֶר בַּקָּשַׁת רַחֲמִים, אַף אִם תִּכְלֶה זְכוּת אָבוֹת. וְכַסֵּדֶר שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי מְעֻטָּף וְקוֹרֵא שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת – הֱוֵי מְלַמֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְעַל יְדֵי שֶׁיַּזְכִּירוּ לְפָנַי "רַחוּם וְחַנּוּן" יִהְיוּ נַעֲנִין, כִּי רַחֲמַי לֹא כָּלִים (ראש השנה י"ז ע"ב).
וְחַנּוֹתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן – אוֹתָן פְּעָמִים שֶׁאֶרְצֶה לָחֹן.
וְרִחַמְתִּי – עֵת שֶׁאֶחְפֹּץ לְרַחֵם (תנחומא כג). עַד כָּאן לֹא הִבְטִיחוֹ, אֶלָּא עִתִּים אֶעֱנֶה וְעִתִּים לֹא אֶעֱנֶה; אֲבָל בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה אָמַר לוֹ: "הִנֵּה אָנֹכִי כּוֹרֵת בְּרִית" (שמות לד,י), הִבְטִיחוֹ שֶׁאֵינָן חוֹזְרוֹת רֵיקָם (ר"ה שם).

(כ) וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל וְגוֹמֵר – אַף כְּשֶׁאַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ, אֵינִי נוֹתֵן לְךָ רְשׁוּת לִרְאוֹת אֶת פָּנָי.

(כא) הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי – בָּהָר אֲשֶׁר אֲנִי מְדַבֵּר עִמְּךָ תָּמִיד, יֵשׁ מָקוֹם מוּכָן לִי לְצָרְכְּךָ, שֶׁאַטְמִינְךָ שָׁם שֶׁלֹּא תִּזּוֹק, וּמִשָּׁם תִּרְאֶה מַה שֶּׁתִּרְאֶה; זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ, עַל מָקוֹם שֶׁהַשְּׁכִינָה שָׁם מְדַבֵּר; וְאוֹמֵר "הַמָּקוֹם אִתִּי" וְאֵינוֹ אוֹמֵר "אֲנִי בַּמָּקוֹם", שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְאֵין עוֹלָמוֹ מְקוֹמוֹ (ב"ר סח,ט).

(כב) בַּעֲבֹר כְּבוֹדִי – כְּשֶׁאֶעֱבֹר לְפָנֶיךָ.
בְּנִקְרַת הַצּוּר – כְּמוֹ: "הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר" (במדבר טז,יד); "יִקְּרוּהָ עֹרְבֵי נַחַל" (משלי ל,יז); "אֲנִי קַרְתִּי וְשָׁתִיתִי מָיִם" (מל"ב יט,כד), גִּזְרָה אַחַת לָהֶם.
נִקְרַת הַצּוּר – כְּרִיַּת הַצּוּר.
וְשַׂכֹּתִי כַפִּי – מִכַּאן שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לַמְחַבְּלִים לְחַבֵּל (במ"ר יד,יט). וְתַרְגּוּמוֹ: "וְאַגֵּין בְּמֵימְרִי", כִּנּוּי הוּא לְדֶרֶךְ כָּבוֹד שֶׁל מַעְלָה, שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְסוֹכֵךְ עָלָיו בְּכַף מַמָּשׁ.

(כג) וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי – "וְאֶעְדֵּי יָת דִּבְרַת יְקָרִי", כְּשֶׁאֲסַלֵּק הַנְהָגַת כְּבוֹדִי מִנֶּגֶד פָּנֶיךָ, לָלֶכֶת מִשָּׁם וּלְהַלָּן.
וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי – הֶרְאָהוּ קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין (ברכות ז' ע"א).

פרק לד

(א) פְּסָל לְךָ – הֶרְאָהוּ מַחְצַב סַנְפִּירִינוֹן מִתּוֹךְ אָהֳלוֹ, וְאָמַר לוֹ: הַפְּסֹלֶת יִהְיֶה שֶׁלְּךָ. מִשָּׁם נִתְעַשֵּׁר מֹשֶׁה הַרְבֵּה (תנחומא כט; ויק"ר לב,ב).
פְּסָל לְךָ – אַתָּה שִׁבַּרְתָּ הָרִאשׁוֹנוֹת, אַתָּה פְּסָל לְךָ אֲחֵרוֹת. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָלַךְ לִמְדִינַת הַיָּם, וְהִנִּיחַ אֲרוּסָתוֹ עִם הַשְּׁפָחוֹת. מִתּוֹךְ קִלְקוּל הַשְּׁפָחוֹת, יָצָא עָלֶיהָ שֵׁם רָע. עָמַד שׁוֹשְׁבִינָהּ וְקָרַע כְּתֻבָּתָהּ, אָמַר: אִם יֹאמַר הַמֶּלֶךְ לְהָרְגָהּ, אוֹמַר לוֹ: עֲדַיִן אֵינָהּ אִשְׁתְּךָ. בָּדַק הַמֶּלֶךְ וּמָצָא שֶׁלֹּא הָיָה הַקִּלְקוּל אֶלָּא מִן הַשְּׁפָחוֹת. נִתְרַצָּה לָהּ. אָמַר לוֹ שׁוֹשְׁבִינָהּ: כְּתֹב לָהּ כְּתֻבָּה אַחֶרֶת, שֶׁנִּקְרְעָה הָרִאשׁוֹנָה. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: אַתָּה קָרַעְתָּ אוֹתָהּ! אַתָּה קְנֵה לָהּ נְיָר אַחֵר, וַאֲנִי אֶכְתֹּב לָהּ בִּכְתַב יָדִי. כֵּן הַמֶּלֶךְ – זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַשְּׁפָחוֹת – אֵלּוּ עֵרֶב רַב, וְהַשּׁוֹשְׁבִין – זֶה מֹשֶׁה, אֲרוּסָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל; לְכָךְ נֶאֱמַר: פְּסָל לְךָ (תנחומא ל).

(ב) נָכוֹן – מְזֻמָּן.

(ג) וְאִישׁ לֹא יַעֲלֶה עִמָּךְ – הָרִאשׁוֹנוֹת, עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ בִּתְשׁוּאוֹת וְקוֹלוֹת וּקְהִלָּה, שָׁלְטָה בָּהֶן עַיִן רָעָה; אֵין לְךָ יָפֶה מִן הַצְּנִיעוּת (תנחומא לא).

(ה) וַיִּקְרָא בְשֵׁם ה' – מְתַרְגְּמִינָן "וּקְרָא בִשְׁמָא דַּה'".

(ו) ה' ה' – מִדַּת רַחֲמִים הִיא (ספרי ריש ואתחנן, פיסקא כו בסופה), אַחַת קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, וְאַחַת לְאַחַר שֶׁיֶּחֱטָא וְיָשׁוּב (ר"ה י"ז ע"ב).
אֵל – אַף זוֹ מִדַּת רַחֲמִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי" (תהלים כב,ב), וְאֵין לוֹמַר לְמִדַּת הַדִּין "לָמָה עֲזַבְתָּנִי", כָּךְ מָצָאתִי בִּמְכִילְתָּא (שירה ג, על שמות טו,ב).
אֶרֶךְ אַפַּיִם – מַאֲרִיךְ אַפּוֹ וְאֵינוֹ מְמַהֵר לִפָּרַע, שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה (סנהדרין קי"א ע"א).
וְרַב חֶסֶד – לַצְּרִיכִים חֶסֶד, שֶׁאֵין לָהֶם זְכֻיּוֹת כָּל כָּךְ.
וֶאֱמֶת – לְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ.

(ז) נוֹצֵר חֶסֶד – שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה לְפָנָיו.
לָאֲלָפִים – לִשְׁנֵי אֲלָפִים דּוֹרוֹת.
[עָוֹן וָפֶשַׁע] – עֲוֹנוֹת, אֵלּוּ הַזְּדוֹנוֹת. פְּשָׁעִים, אֵלּוּ הַמְּרָדִים שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה לְהַכְעִיס (יומא ל"ו ע"ב).
וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה – לְפִי פְשׁוּטוֹ, מַשְׁמָע שֶׁאֵינוֹ מְוַתֵּר עַל הֶעָוֹן לְגַמְרֵי, אֶלָּא נִפְרָע מִמֶּנּוּ מְעַט מְעָט. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ, מְנַקֶּה הוּא לַשָּׁבִים, וְ"לֹא יְנַקֶּה" לְשֶׁאֵינָן שָׁבִים (יומא פ"ו ע"א).
פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים – כְּשֶׁאוֹחֲזִים מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם (ברכות ז' ע"א); שֶׁכְּבָר פֵּרֵשׁ בְּמִקְרָא אַחֵר: "לְשֹׂנְאָי" (שמות כ,ד).
וְעַל רִבֵּעִים – דּוֹר רְבִיעִי. נִמְצֵאת מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה עַל מִדַּת פֻּרְעָנוּת אַחַת לַחֲמֵשׁ מֵאוֹת; שֶׁבְּמִדָּה טוֹבָה הוּא אוֹמֵר: "נוֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים" (תוספתא סוטה ד,א).

(ח) וַיְמַהֵר מֹשֶׁה – כְּשֶׁרָאָה מֹשֶׁה שְׁכִינָה עוֹבֶרֶת וְשָׁמַע קוֹל הַקְּרִיאָה, מִיָּד וַיִּשְׁתָּחוּ.

(ט) יֵלֶךְ נָא ה' בְּקִרְבֵּנוּ – כְּמוֹ שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ, מֵאַחַר שֶׁאַתָּה נוֹשֵׂא עָוֹן. וְאִם עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא וְיַמְרוּ בְּךָ, וְאָמַרְתָּ עַל זֹאת: "פֶּן אֲכֶלְךָ בַּדָּרֶךְ" (שמות לג,ג), אַתָּה תִּסְלַח לַעֲוֹנֵנוּ וְגוֹמֵר. יֵשׁ "כִּי" בִּמְקוֹם "אִם".
וּנְחַלְתָּנוּ – וְתִתְּנֵנוּ לְךָ לְנַחֲלָה [ס"א: שֶׁתִּתֵּן לָנוּ נַחֲלָה] מְיֻחֶדֶת. זוֹ הִיא בַּקָּשַׁת "וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ" (שמות לג,טז), שֶׁלֹּא תַּשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עַל הָאֻמּוֹת (ברכות ז' ע"א).

(י) כֹּרֵת בְּרִית – עַל זֹאת.
אֶעֱשֶׂה נִפְלָאוֹת – לְשׁוֹן "וְנִפְלִינוּ", שֶׁתִּהְיוּ מֻבְדָּלִים בָּזוֹ מִכָּל הָאֻמּוֹת, שֶׁלֹּא תִּשְׁרֶה שְׁכִינָתִי עֲלֵיהֶם.

(יא) אֶת הָאֱמוֹרִי וְגוֹמֵר – שֵׁשׁ אֻמּוֹת יֵשׁ כַּאן, כִּי הַגִּרְגָשִׁי עָמַד וּפָנָה מִפְּנֵיהֶם (ויק"ר יז,ו).

(יג) אֲשֵׁרָיו – הוּא אִילָן שֶׁעוֹבְדִים אוֹתוֹ.

(יד) קַנָּא שְׁמוֹ – מְקַנֵּא לְהִפָּרַע וְאֵינוֹ מְוַתֵּר. וְזֶהוּ כָּל לְשׁוֹן קִנְאָה, אוֹחֵז בְּנִצְחוֹנוֹ וּפוֹרֵעַ מֵאוֹיְבָיו [ס"א: מֵעוֹזְבָיו].

(טו) וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ – כְּסָבוּר אַתָּה שֶׁאֵין עֹנֶשׁ בַּאֲכִילָתוֹ, וַאֲנִי מַעֲלֶה עָלֶיךָ כְּמוֹדֶה בַּעֲבוֹדָתוֹ, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אַתָּה בָּא וְלוֹקֵחַ מִבְּנוֹתָיו לְבָנֶיךָ (ע"ז ח' ע"א).

(יח) חֹדֶשׁ הָאָבִיב – חֹדֶשׁ הַבִּכּוּר, שֶׁהַתְּבוּאָה מִתְבַּכֶּרֶת בְּבִשּׁוּלָהּ.

(יט) כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לִי – בָּאָדָם.
וְכָל מִקְנְךָ תִּזָּכָר וְגוֹמֵר – וְכָל מִקְנְךָ אֲשֶׁר תִּזָּכָר בְּפֶטֶר שׁוֹר וָשֶׂה, אֲשֶׁר יִפְטוֹר זָכָר אֶת רַחְמָהּ. פֶּטֶר – לְשׁוֹן פְּתִיחָה, וְכֵן: "פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן" (משלי יז,יד). תָּי"ו שֶׁל "תִּזָּכָר" לְשׁוֹן נְקֵבָה הִיא, מֻסָּב עַל הַיּוֹלֶדֶת.

(כ) וּפֶטֶר חֲמוֹר – וְלֹא שְׁאָר בְּהֵמָה טְמֵאָה (בכורות ה' ע"ב).
תִּפְדֶה בְשֶׂה – נוֹתֵן שֶׂה לַכֹּהֵן, וְהוּא חֻלִּין בְּיַד כֹּהֵן, וּפֶטֶר חֲמוֹר מֻתָּר בַּעֲבוֹדָה לַבְּעָלִים (שם ט' ע"ב).
וַעֲרַפְתּוֹ – עוֹרְפוֹ בְּקוֹפִיץ: הוּא הִפְסִיד מָמוֹן כֹּהֵן, לְפִיכָךְ יֻפְסַד מָמוֹנוֹ (מכילתא פסחא יח, על יג,יג; בכורות י' ע"ב).
כֹּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶה – חֲמִשָּׁה סְלָעִים פִּדְיוֹנוֹ קָצוּב, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶה" וְגוֹמֵר ["כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ"] (במדבר יח,טז).
וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם – לְפִי פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא – דָּבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא, וְאֵינוֹ מֻסָּב עַל הַבְּכוֹר, שֶׁאֵין בְּמִצְוַת בְּכוֹר רְאִיַּת פָּנִים. אֶלָּא אַזְהָרָה אַחֶרֶת הִיא: וּכְשֶׁתַּעֲלוּ לָרֶגֶל לֵרָאוֹת – "לֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם", מִצְוָה עֲלֵיכֶם לְהָבִיא עוֹלַת רְאִיַּת פָּנִים (חגיגה ז ע"א). וּלְפִי מִדְרַשׁ בָּרַיְתָא, מִקְרָא יָתֵר הוּא וּמֻפְנֶה לִגְזֵרָה שָׁוָה^[4], לְלַמֵּד עַל הַעֲנָקָתוֹ שֶׁל עֶבֶד עִבְרִי, שֶׁהוּא חֲמִשָּׁה סְלָעִים מִכָּל מִין וּמִין, כְּפִדְיוֹן בְּכוֹר. בְּמַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין (דף י"ז ע"א).

(כא) בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת – לָמָּה נִזְכָּר חָרִישׁ וְקָצִיר? יֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ אוֹמְרִים: עַל חָרִישׁ שֶׁל עֶרֶב שְׁבִיעִית הַנִּכְנָס לִשְׁבִיעִית, וְקָצִיר שֶׁל שְׁבִיעִית הַיּוֹצֵא לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית; לְלַמֶּדְךָ שֶׁמּוֹסִיפִין מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ. וְכָךְ מַשְׁמָעוֹ: "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת"; וַעֲבוֹדַת שֵׁשֶׁת הַיָּמִים שֶׁהִתַּרְתִּי לְךָ, יֵשׁ שָׁנָה שֶׁהֶחָרִישׁ וְהַקָּצִיר אָסוּר; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר חָרִישׁ וְקָצִיר שֶׁל שְׁבִיעִית, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: "שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע" וְגוֹמֵר (ויקרא כה,ד). וְיֵשׁ [מֵהֶם] אוֹמְרִים, שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּשַׁבָּת; וְחָרִישׁ וְקָצִיר שֶׁהֻזְכַּר בּוֹ, לוֹמַר לְךָ: מֶה חָרִישׁ רְשׁוּת, אַף קָצִיר רְשׁוּת; יָצָא קְצִיר הָעֹמֶר, שֶׁהוּא מִצְוָה וְדוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת (ר"ה ט' ע"א; מכות ח' ע"ב).

(כב) בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים – שֶׁאַתָּה מֵבִיא בּוֹ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם מִן הַחִטִּים.
בִּכּוּרֵי – שֶׁהִיא מִנְחָה רִאשׁוֹנָה הַבָּאָה מִן הֶחָדָשׁ שֶׁל חִטִּים לַמִּקְדָּשׁ; כִּי מִנְחַת הָעֹמֶר הַבָּאָה בַּפֶּסַח, מִן הַשְּׂעוֹרִים הִיא (מנחות פ"ד ע"א).
וְחַג הָאָסִיף – בִּזְמַן שֶׁאַתָּה אוֹסֵף תְּבוּאָתְךָ מִן הַשָּׂדֶה לַבַּיִת. אֲסִיפָה זוֹ – לְשׁוֹן הַכְנָסָה לַבַּיִת, כְּמוֹ: "וַאֲסַפְתּוֹ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ" (דברים כב,ב).
תְּקוּפַת הַשָּׁנָה – שֶׁהִיא בַּחֲזָרַת הַשָּׁנָה, בִּתְחִלַּת הַשָּׁנָה הַבָּאָה.
תְּקוּפַת – לְשׁוֹן מְסִבָּה וְהַקָּפָה.

(כג) כָּל זְכוּרְךָ – כָּל הַזְּכָרִים שֶׁבְּךָ. הַרְבֵּה מִצְווֹת בַּתּוֹרָה נֶאֶמְרוּ וְנִכְפְּלוּ, וְיֵשׁ מֵהֶם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וְאַרְבַּע, לְחַיֵּב וְלַעֲנֹשׁ עַל מִנְיַן לָאוִין שֶׁבָּהֶם וְעַל מִנְיַן עֲשֵׂה שֶׁבָּהֶם.

(כד) אוֹרִישׁ – כְּתַרְגּוּמוֹ, "אֲתָרֵיךְ". וְכֵן: "הָחֵל רָשׁ" (דברים ב,לא), וְכֵן: "וַיּוֹרֶשׁ אֶת הָאֱמוֹרִי" (במדבר כא,לב), לְשׁוֹן גֵּרוּשִׁין^[5].
וְהִרְחַבְתִּי אֶת גְּבֻלֶךָ – וְאַתָּה רָחוֹק מִבֵּית הַבְּחִירָה, וְאֵינְךָ יָכוֹל לֵרָאוֹת לְפָנַי תָּמִיד, לְכָךְ אֲנִי קוֹבֵעַ לְךָ שְׁלֹשָׁה רְגָלִים הַלָּלוּ.

(כה) לֹא תִשְׁחַט וְגוֹמֵר –  לֹא תִשְׁחַט אֶת הַפֶּסַח וַעֲדַיִן חָמֵץ קַיָּם; אַזְהָרָה לַשּׁוֹחֵט, אוֹ לַזּוֹרֵק, אוֹ לְאֶחָד מִבְּנֵי חֲבוּרָה (פסחים ס"ג ע"ב).
וְלֹא יָלִין – כְּתַרְגּוּמוֹ [וְלָא יְבִיתוּן לְצַפְרָא (נ"א: בַּר מִמַּדְבְּחָא) תַּרְבֵּי נִכְסַת חַגָּא דְּפִסְחָא]. אֵין לִינָה מוֹעֶלֶת בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ (מכילתא כג,יח), וְאֵין לִינָה אֶלָּא בְּעַמּוּד הַשַּׁחַר (זבחים פז ע"א).
זֶבַח חַג הַפָּסַח – אֵמוּרָיו. וּמִכַּאן אַתָּה לָמֵד לְכָל הֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים.

(כו) רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ – מִשִּׁבְעַת הַמִּינִין הָאֲמוּרִים בִּשְׁבַח אַרְצְךָ, "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְגֶפֶן וְגוֹמֵר וּדְבָשׁ" (דברים ח,ח), הוּא דְּבַשׁ תְּמָרִים (ביכורים א,ג).
לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי – אַזְהָרָה לְבָשָׂר בֶּחָלָב. וּשְׁלֹשָׁה פְעָמִים כָּתוּב בַּתּוֹרָה: אֶחָד לַאֲכִילָה, וְאֶחָד לַהֲנָאָה, וְאֶחָד לְאִסּוּר בִּשּׁוּל (חולין קט"ו ע"ב).
גְּדִי – כָּל וָלָד רַךְ בְּמַשְׁמָע, וְאַף עֵגֶל וָכֶבֶשׂ. מִמַּה שֶּׁהֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת: "גְּדִי עִזִּים" (בראשית לח,יז, ועוד), לָמַדְתָּ שֶׁגְּדִי סְתָם, כָּל יוֹנְקִים בְּמַשְׁמָע (חולין קי"ג ע"ב).
בַּחֲלֵב אִמּוֹ – פְּרָט לְעוֹף שֶׁאֵין לוֹ חֲלֵב אֵם, שֶׁאֵין אִסּוּרוֹ מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים (חולין קיג ע"א).

(כז) אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה – וְלֹא אַתָּה רַשַּׁאי לִכְתֹּב תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה (גיטין ס ע"ב).

(כט) וַיְהִי בְּרֶדֶת מֹשֶׁה – כְּשֶׁהֵבִיא לוּחוֹת אַחֲרוֹנִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.
כִּי קָרַן – לְשׁוֹן קַרְנַיִם, שֶׁהָאוֹר מַבְהִיק וּבוֹלֵט כְּמִין קֶרֶן. וּמֵהֵיכָן זָכָה מֹשֶׁה לְקַרְנֵי הַהוֹד? רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: מִן הַמְּעָרָה, שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָדוֹ עַל פָּנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשַׂכֹּתִי כַפִּי" (שמות לג,כב; תנחומא, לז).

(ל) וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו – בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גָדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל עֲבֵרָה, שֶׁעַד שֶׁלֹּא פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בָּעֲבֵרָה מַהוּ אוֹמֵר? "וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה' כְּאֵשׁ אוֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות כד,יז), וְלֹא יְרֵאִים וְלֹא מִזְדַּעְזְעִים; וּמִשֶּׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, אַף מִקַּרְנֵי הוֹדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הָיוּ מַרְתִּיעִים וּמִזְדַּעְזְעִים (ספרי נשא, א).

(לא) הַנְּשִׂאִים בָּעֵדָה – כְּמוֹ נְשִׂיאֵי הָעֵדָה.
וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֲלֵיהֶם – שְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם. וּלְשׁוֹן הֹוֶה הוּא כָּל הָעִנְיָן הַזֶּה.

(לב) וְאַחֲרֵי כֵן נִגְּשׁוּ – אַחַר שֶׁלִּמֵּד לַזְּקֵנִים, חוֹזֵר וּמְלַמֵּד הַפַּרְשָׁה אוֹ הַהֲלָכָה לְיִשְׂרָאֵל. תָּנוּ רַבָּנָן: כֵּיצַד סֵדֶר הַמִּשְׁנָה? מֹשֶׁה הָיָה לוֹמֵד מִפִּי הַגְּבוּרָה. נִכְנַס אַהֲרֹן, שָׁנָה לוֹ מֹשֶׁה פִּרְקוֹ. נִסְתַּלֵּק אַהֲרֹן וְיָשַׁב לוֹ לִשְׂמֹאל מֹשֶׁה. נִכְנְסוּ בָּנָיו, שָׁנָה לָהֶם מֹשֶׁה פִּרְקָם. נִסְתַּלְּקוּ הֵם, יָשַׁב אֶלְעָזָר לִימִין מֹשֶׁה וְאִיתָמָר לִשְׂמֹאל אַהֲרֹן וְכוּלֵּיהּ. נִכְנְסוּ זְקֵנִים, שָׁנָה לָהֶם מֹשֶׁה פִּרְקָם. נִסְתַּלְּקוּ זְקֵנִים, יָשְׁבוּ לַצְּדָדִין. נִכְנְסוּ כָּל הָעָם, שָׁנָה לָהֶם מֹשֶׁה פִּרְקָם. נִמְצָא בְּיַד כָּל הָעָם אֶחָד, בְּיַד הַזְּקֵנִים שְׁנַיִם, בְּיַד בְּנֵי אַהֲרֹן שְׁלֹשָׁה, בְּיַד אַהֲרֹן אַרְבָּעָה וְכוּלֵּיהּ, כִּדְאִיתָא בְּעֵרוּבִין (דף נ"ד ע"ב).

(לג) וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו מַסְוֶה – כְּתַרְגּוּמוֹ: "בֵּית אַפֵּי" [=בית פנים]. לְשׁוֹן אֲרַמִּי הוּא בִּגְמָרָא: "סְוִי לִבָּא" (כתובות ס"ב ע"ב); וְעוֹד בִּכְתֻבּוֹת (דף ס' ע"א): "הֲוָה קָא מַסְוֵי לְאַפָּהּ", לְשׁוֹן הַבָּטָה, הָיָה מִסְתַּכֵּל בָּהּ. אַף כַּאן "מַסְוֶה", בֶּגֶד הַנִּתָּן כְּנֶגֶד הַפַּרְצוּף וּבֵית הָעֵינַיִם. וְלִכְבוֹד קַרְנֵי הַהוֹד, שֶׁלֹּא יִזּוֹנוּ הַכֹּל מֵהֶם, הָיָה נוֹתֵן הַמַּסְוֶה כְּנֶגְדָּן. וְנוֹטְלוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִם יִשְׂרָאֵל, וּבְשָׁעָה שֶׁהַמָּקוֹם נִדְבַּר עִמּוֹ, עַד צֵאתוֹ; וּבְצֵאתוֹ יָצָא בְּלֹא מַסְוֶה.

(לד-לה) וְדִבֶּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – וְרָאוּ קַרְנֵי הַהוֹד בְּפָנָיו. וּכְשֶׁהוּא מִסְתַּלֵּק מֵהֶם, וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַמַּסְוֶה עַל פָּנָיו עַד בּוֹאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ. וּכְשֶׁבָּא לְדַבֵּר אִתּוֹ, נוֹטְלוֹ מֵעַל פָּנָיו.

הערות

1. תרופה, שהייתה עשויה כפי הנראה משרף־עץ. אך בזיהוי הזה יש הרבה ספקות, גם מבחינה בלשנית, גם מבחינת המשמעות. ר' אה"ל מס' 1194.
2. [=galbanum].
3. בגדי כהונה "היו ארוגים במחט עשויים נקבים נקבים", כלומר מעין תחרים.
4. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר? יָלֵיף "רֵיקָם" "רֵיקָם" מִבְּכוֹר. "רֵיקָם רֵיקָם - לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ רֵיקָם" (דברים טו,יג). גמ' קידושין ורש"י שם.
5. ראו לשון הגט (משנה גיטין ט,ג).