פתיחת התפריט הראשי

לא. עריכה

"פסל לך" אימתי ירד משה מן ההר. אמר רבי יהודה בר שלום, מאה ועשרים יום עשה משה אצל הקדוש ברוך הוא. כיצד. (שמות יט, א): "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'". בששה בחדש נתן להם עשרת הדברות, וכתיב בו, (שמות כד, טו): "וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל (האלהים) [הָהָר]". ועשה שם ארבעים יום, עשרים וארבעה מסיון וששה עשה מתמוז, הרי ארבעים יום. ירד בשבעה עשר בתמוז, ראה את העגל ושבר את הלוחות ורדה את הסרוחין שמונה עשר ותשעה עשר. וחזר ועלה בעשרים, שנאמר, (שמות לב, ל): "וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַתֶּם חֲטָאתֶם חֲטָאָה גְּדוֹלָה וְעַתָּה אֶעֱלֶה אֶל ה' וְגוֹ'". וכתיב, (לא): "וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל ה' וַיֹּאמֶר אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְּדוֹלָה וְגוֹ'". עשה שם עשרה מן תמוז וכל חדש אב, הרי ארבעים יום. עלה בראש חדש אלול כשאמר לו, פסל לך והיה נכון לבקר וגו', ויפסול וישכם משה בבקר ויעל. עשה שם אלול כלו ועשרה מתשרי וירד בעשור, והיו ישראל שרוים בתפלה ותענית, ובו ביום נאמר לו למשה, סלחתי כדבריך. וקבעו הקדוש ברוך הוא יום סליחה ומחילה לדורות, שנאמר, (ויקרא טז, ל): "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר". ומיד צוה לו למשה, ועשו לי מקדש. פסל לך והיה נכון לבקר. כך בראשונה, ויהי ביום השלישי בהיות הבקר וגו'. וכאן, וגם איש אל ירא. הלוחות ראשונות על שנתנו בפומבי, לפיכך שלטה בהם עין הרע ונשתברו. וכאן אמר לו הקדוש ברוך הוא, אין לך יפה מן הצניעות, שנאמר, מיכה ו ח: "ומה ה' דורש ממך כי אם עשה משפט ואהבת חסד והצנע לכת":