קטגוריה:איוב ד יב
(הופנה מהדף איוב ד יב)
נוסח המקרא
ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו
וְאֵלַי דָּבָר יְגֻנָּב וַתִּקַּח אָזְנִי שֵׁמֶץ מֶנְהוּ.
וְ֭אֵלַי דָּבָ֣ר יְגֻנָּ֑ב
וַתִּקַּ֥ח אׇ֝זְנִ֗י שֵׁ֣מֶץ מֶֽנְהֽוּ׃
וְ֭/אֵלַ/י דָּבָ֣ר יְגֻנָּ֑ב וַ/תִּקַּ֥ח אָ֝זְנִ֗/י שֵׁ֣מֶץ מֶֽנְ/הֽוּ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ואלי דבר יגונב" - הנה באה אלי דבר נבואה בגניבה ועל כי היה מעובדי כוכבים לא באה אליו הנבואה בדרך ישרה ממקום הקדוש כ"א בדרך עקלקלות ויתייחס כאלו גנוב הוא מן הקדושה
"ותקח אזני" - קבלה אזני מן הנבואה משהו מועטת ולא כולו אף לא חלק גדול
מצודת ציון
"שמץ" - ענין מעט ומשהו וכן ומה שמץ דבר (לקמן כו)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) שלא ייחד אליו הנבואה ביחוד רק "אלי דבר יגונב", כמי שיתנוצץ אליו הברק בליל חשך ואפלה ואח"כ יעלם ונשאר בחשך (כמ"ש המורה בהקדמתו),
- ב) שבאתהו הנבואה דרך משל וחידה (שזה נכלל ג"כ במלת יגונב) ולא הבינוהו כל פרטי המשל רק קצת ממנו כחלום חזון לילה שמעורב בו גם דברים בטלים, ועז"א "ותקח אזני שמץ מנהו",
- ג) שלא היתה הנבואה בהקיץ רק בחלום חזון לילה ולא באהו החלום בסוף הלילה שאז כבר נחו הרעיונים מהרהורי יום, רק.
ביאור המילות
"שמץ". מעט מן המעט. וכן מה שמץ דבר נשמע בו (לקמן כ"ו י"ד) "מנהו", כינוי הנסתר. בה' וא"ו במלות כמו בפעלים:- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "איוב ד יב"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.