מדרש תנחומא כי תשא לז

ויהי ברדת משה מהר סיני ומשה לא ידע כי קרן. מנין זכה משה לקרני ההוד? אמרו רבותינו ז"ל: מן המערה, שנאמר: "והיה בעבור כבודי ושמתיך בנקרת הצור". נתן הקב"ה כף ידו עליו ומשם זכה לקרני ההוד, וכן הוא אומר: "קרנים מידו לו ושם חביון עוזו" (חבקוק ג). ויש אומרים שבשעה שהיה הקב"ה מלמדו תורה, מניצוצות שיצאו מפי השכינה נטל קרני ההוד. ורבי שמואל בר נחמן אמר: הלוחות ארכן ששה טפחים ורחבן שלשה טפחים, והיה משה מחזיק בשני טפחים והקב"ה בשני טפחים וטפחים ריוח באמצע; משם נטל משה קרני ההוד. רב שמואל אמר: עד שמשה כותב את התורה, נשתייר בקולמוס קמעא, והעבירו על ראשו, וממנו נעשו לו קרני ההוד, שנאמר: "ומשה לא ידע כי קרן". כל הוד שנטל, ממתן שכר, אבל הקרן קיימת, שנאמר: "וקרנים מידו לו ושם חביון עוזו". וכשיטלו הצדיקים מתן שכרן לעולם הבא, אותה שעה הוא נוטל שכרו, שנאמר (ישעיה מ): "הנה ה' אלהים בחזק יבא וזרועו מושלה לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו":