קטגוריה:שמות לד ל
נוסח המקרא
וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו
וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו.
וַיַּ֨רְא אַהֲרֹ֜ן וְכׇל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־מֹשֶׁ֔ה וְהִנֵּ֥ה קָרַ֖ן ע֣וֹר פָּנָ֑יו וַיִּֽירְא֖וּ מִגֶּ֥שֶׁת אֵלָֽיו׃
וַ/יַּ֨רְא אַהֲרֹ֜ן וְ/כָל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־מֹשֶׁ֔ה וְ/הִנֵּ֥ה קָרַ֖ן ע֣וֹר פָּנָ֑י/ו וַ/יִּֽירְא֖וּ מִ/גֶּ֥שֶׁת אֵלָֽי/ו׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַחֲזָא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָת מֹשֶׁה וְהָא סְגִי זִיו יְקָרָא דְּאַפּוֹהִי וּדְחִילוּ מִלְּאִתְקָרָבָא לְוָתֵיהּ׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַחֲמָא אַהֲרן וְכָל בְּנֵי יִשְרָאֵל יַת משֶׁה וְהָא אִשְׁתַּבְהַר זִיו אִקּוּנִין דְּאַנְפּוֹי וּדְחִילוּ מִן לְמִקְרְבָא לְוָותֵיהּ: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
וייראו מגשת אליו. דרשו רז"ל כמה גדול כח העון עד שלא חטאו ישראל היו רואין מתוך הכבוד שבע מחיצות של אש ולא היו מזדעזעין שנאמר (שם כד) ומראה כבוד ה' כאש אוכלת בראש ההר לעיני בני ישראל.
ויש בזה שבע תיבות כמספר המחיצות שהיו לעיני בני ישראל, וכשחטאו אפי' פני הסרסור לא היו יכולין לראות, שנאמר וייראו מגשת אליו.
והנה משה זכה לקרני האור מן המערה ממה שכתוב (שם לג) והיה בעבור כבודי ושמתיך בנקרת הצור מנקרת צור זכה לקרון עור פניו וכן הוא אומר (חבקוק ג) קרנים מידו לו ושם חביון עוזו, וכן נרמז בו כי מן הלוחות היה קרון עור פניו כענין שכתוב (קהלת ח) חכמת אדם תאיר פניו.
ובמדרש והנה קרן עור פניו כל ההוד שנטל משה בעוה"ז לא היה אלא פירות מתן שכרן אבל הקרן קיים לו לעוה"ב שנאמר קרנים מידו לו ע"כ.
ונראה לי בבאור זה כי הקרון בהיות פניו כפני חמה שהם הפירות בעוה"ז היה בדמיון הפרי הנופל מן האילן, אבל לעוה"ב הקרן קיים לו אורה כשל מעלה הוא אספקלריא המאירה וזהו שאמרו נובלת אור של מעלה גלגל חמה. ועשה המדרש מלת קרן כוללת הקרן והפירות.אלשיך
ראוי לשים לב: אם לא יכלו אהרן וכל ישראל לסבול, שעל כן "ויראו מגשת", איך עצרו כח כאשר קראם. ועוד למה לא באו רק אהרן והנשיאים, ולא כל ישראל עד אחר כך. ואם הוא שכך היה סדר הלימוד לאהרן והנשיאים תחלה ואחר כך לכל ישראל, למה למדנו זה פה מבכל שאר מקומות. ועוד כי תחלה אומר (שמות לד, לג): "ויכל לדבר אתם ויתן" כו', נראה עודנו מדבר אתם אין צריך מסוה, ואחר כך אומר (שמות לד, לד): "ובבא משה לפני ה' לדבר אתו יסיר את המסוה עד צאתו", נראה כי בצאתו ישים את המסוה גם לדבר עם ישראל. וכן אומרו (שמות לד, לה): "וראו בני ישראל [וגו'] כי קרן" כו', הרי נאמר למעלה שראוהו. וגם אומרו (שם לד, לה) "והשיב את המסוה עד בואו לדבר אתו", כבר נאמר זה למעלה (שמות, לד): "ובבוא משה [וגו'] לדבר אתו יסיר את המסוה":
אמנם ברדת משה היה אור קירון פניו מכהה עיני מהביט בו. אך הנה אם היו אהרן וכל הנשיאים לבדם, להיותם זכי האיכות מכל ישראל, יעצרו כח להביט ולא יזוקו. אך בהיותם יחד אהרן וכל בני ישראל יראו מגשת אליו ונזורו אחור. ובראות משה כן קראם לשוב עדיו ללמדם דברי התורה אשר קבל, שעל ידי זכות אור תורה שילמדם פנים בפנים יוכנו לסבול עיניהם אור פניו. ולא בטחו בעצמם המון העם זולתי אהרן וכל הנשיאים. ולהיותם אלה זכי האיכות, כי המה חכמים מחוכמים וצדיקים, לא הוצרך אל הלימוד שיוכנו בו לסבול אור פניו, כי אם "וידבר משה אליהם", כי אפילו עודנו מדבר עמם מציאות דברים עצרו כח לקבל זיו פניו:
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמות לד ל"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.