קטגוריה:שמואל א יז ו
ומצחת נחשת על רגליו וכידון נחשת בין כתפיו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת עַל רַגְלָיו וְכִידוֹן נְחֹשֶׁת בֵּין כְּתֵפָיו.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וּמִצְחַ֥ת נְחֹ֖שֶׁת עַל־רַגְלָ֑יו וְכִיד֥וֹן נְחֹ֖שֶׁת בֵּ֥ין כְּתֵפָֽיו׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וּ/מִצְחַ֥ת נְחֹ֖שֶׁת עַל־רַגְלָ֑י/ו וְ/כִיד֥וֹן נְחֹ֖שֶׁת בֵּ֥ין כְּתֵפָֽי/ו׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום יונתן (כל הפרק)
רש"י (כל הפרק)
"ומצחת נחשת" - כמין יד ברזל היוצא מן הכובע כנגד החוטים שקורין נש"ל בלע"ז והיתה מגעת לו עד רגליו
"וכידון נחשת" - תרגם יונתן ומסחפא דנחשא נפיק מן קולסא ומטל בין כתפוהי פירוש כמין חנית נחשת בולטת מן הכובע ונמשכת בין כתפיו להגן על צוארו מן החרבבהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמואל א יז ו.
וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת עַל רַגְלָיו וְכִידוֹן נְחֹשֶׁת בֵּין כְּתֵפָיו
מִצְחַת נְחֹשֶׁת עַל רַגְלָיו
היו לו מגינים על הרגלים עשויים מנחושת. לא נאמר שהיתה מצחיה לכובע כדי לכסות את עיניו ומצחו, כפי שכובע המגן התפתח ביוון ובתקופת האבירים באירופה.
וְכִידוֹן נְחֹשֶׁת בֵּין כְּתֵפָיו
כדי להגדיל את האזור המוגן סביב גוליית היה לו כידון. הכידון היה יכול לבוא לשימוש כחרב ארוכה או להטלה למרחק.
לא נאמר אורך הכידון, אבל סביר שהכידון היה גבוה ממנו, כך שאי אפשר היה להתקרב לגוליית למרחק של שש עד עשר אמות בלי להסתכן מפגיעת הכידון.
סביר שגוליית זרק את הכידון בדיוק רב למרחק רב, אולם מהירות המעוף לא היתה גדולה וקל היה לזוז ולתת לכידון להחטיא. לאחר זריקת הכידון גוליית נשאר ללא כידון ואז היריב יכול לקחת את הכידון ולהפיל אותו לקרקע ולהפכו לחסר אונים.
גוליית החזיק את הכידון על גבו, בין כתפיו, לשימוש בהתאם לצורך.
כל הנשק של גוליית התאים לצורת הלחימה של היוונים כצבא הנע בשורה ארוכה ומגן על עצמו בכידונים ובחליפות מגן. כאשר גוליית הופיע כחייל יחיד זה היה מרשים מאוד אבל חלש ביכולת הלחימה.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "שמואל א יז ו"
קטגוריה זו מכילה את 2 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 2 דפים.