ביאור:בראשית כח ב

בראשית כח ב: "קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם בֵּיתָה בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ וְקַח לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כח ב.

ראה: השוואה: עקדת ישמעאל ועקדת יצחק

וְקַח לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה מִבְּנוֹת לָבָן

קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה

"קוםּ לֵךְ" - גירוש – כמעט כמו: "קַח וָלֵךְ" שאמר פרעה לאברהם (ביאור:בראשית יב יט), ולבן ובתואל אמרו לעבד אברהם (ביאור:בראשית כד נא).

יצחק שולח את יעקב למשפחתו שבפדן ארם, לחרן. בזמנו רבקה פקדה על יעקב לברוח כי עשו חושב להרוג אותו. יעקב לא ברח ולא התלונן ליצחק. יעקב אפילו לא ענה לאמו. ייתכן שיעקב חשש מהמסע הזה יותר מאשר מעשו. עכשיו יצחק פוקד על יעקב לצאת למסע מסובך ומסוכן. יעקב לא ענה ליצחק, אבל הסכים לצאת בחוסר כל.

יעקב נשלח רק עם מקלו, בדומה להגר וישמעאל שנשלחו למדבר על מנת שאלוהים יציל אותם. יצחק רצה לראות אם אלוהים יציל את יעקב ויעשה אותו לגוי גדול.

יצחק למעשה מספק ליעקב הזדמנות להיכנס לצרות ולהיות על סף מוות, ואז אלוהים יציל אותו ויעקב יאמין באדוני. זה היה למעשה הניסיון של יעקב, כשם שאברהם עזב את מולדתו, ישמעאל התנסה במדבר, שרה במצרים ובגרר, יצחק בעקדה ועשו בציד.

ואכן, מיד בלילה הראשון לצאתו של יעקב מבאר-שבע, אלוהים הופיע ליעקב בחלום והבטיח לשמור עליו בדרכו, ולהשיב אותו לכנען בהצלחה.

נסיון יעקב

אלוהים ניסה את אברהם ויצחק בעקדת יצחק. אלוהים הציל את יצחק כאשר הוא העניק לו איל כתחליף.

יצחק רצה רמז מאלוהים מי יהיה היורש שלו. יצחק בחר לתת הזדמנות לאלוהים לבחור את עשו כאשר הוא שלח אותו לצוד לו צייד, ואלוהים יעניק לו איל. יצחק חשב, שבמידה ואלוהים לא יהיה מעוניין להעניק ברכה לעשו, אלוהים ימנע ממנו צייד, וכך יצחק לא יברך אותו. יצחק לא שלח את יעקב לנסיון, כי יצחק היה זעיר בגופו וחסר נסיון בציד. אלוהים העניק לעשו צייד מוצלח, לכן יצחק היה חייב לברך גם אותו. (סוף דבר: בתקופת החשמונאים, האדומים יוהדו ושני האחים התאחדו וישרדו ביחד לעולם.)

יצחק היה מודע שהוא אמר לעשו: "וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד, וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד, וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ" (ביאור:בראשית כז מ), ויצחק דיבר ישירות על מעשיו של עשו, ולא רק על עתיד הלאום שלו. כך נוצרה סכנה שעשו ימרוד באחיו תוך זמן קצר ויהרוג אותו, בגלל שאביו רמז לו לעשות זאת. היה חשוב ליצחק להפריד בין בניו ולשלוח את יעקב לנסיון קשה וממושך.

כאשר רבקה התלוננה שהיא תתאבד אם יעקב ישא אישה חיתית (ביאור:בראשית כז מו), יצחק נזכר בדברי אביו לעבדו שנשלח לחרן להביא לו אישה. יצחק היה יכול לשלוח עבד עם עשר גמלים ושומרים, כשם שעבד אביו עשה, אבל הוא ניצל את הבקשה של רבקה, בלי לדעת שרבקה המליצה ליעקב לברוח ללבן (ביאור:בראשית כז מג), והחליט לראות אם אלוהים יצליח את דרכו של יעקב הקטן: הוא יגיע בשלום ללבן ללא שומרים, יתקבל כבן משפחה, יזכה בכלה מלבן, יתעשר, וישוב בהצלחה לכנען. הסיכויים היו נמוכים שיעקב יצליח ללא עזרת אלוהים, וכך אם יעקב יצליח זה סימן שאלוהים בחר בו.

גם יעקב חשב כך ולכן הוא אמר לאלוהים, "אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי ... וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי; וְהָיָה יְהוָה לִי, לֵאלֹהִים" (ביאור:בראשית כח כ-כא).

מגילת היוחסין

יצחק מזכיר ליעקב את סבו מצד אמו, ואת דודו לבן, אחי אמו.
מעניין שיצחק לא המשיך לספר על נחור אחי אברהם אביו של בתואל - הן נחור לקח את כל זכויות הקרקע של תרח ולאברהם הגיע שליש מהזכויות האלה.
אולם, יצחק כן הזכיר את בתואל אבי רבקה ואת לבן אחיה שעדיין היו חייבים לרבקה את נדונייתה אשר היא לא קיבלה בלכתה ליצחק.
לסיכום, ליעקב היתה משפחה חמה מאוד ואוהבת בחרן שזכרה וכיבדה את רבקה.

יעקב אמנם יצא בחוסר כל לחרן, אך הוא יצא עם החינוך שהוא קיבל, עם קשרי משפחה חמים, ועם זכויות ירושה ונדוניה. יעקב לא דרש את הכסף שמגיע לו, אבל לבן ידע זאת ולכן התייחס אליו בזהירות.

וְקַח לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה מִבְּנוֹת לָבָן

כבוד גדול קיבל לבן בזכות שזכה לתת את בנותיו ליעקב, בפקודת יצחק, ולהיות שותף להקמת עם ישראל ועוצמתו.
יצחק הגביל את יעקב לשאת אישה רק "מִבְּנוֹת לָבָן", מה שכלל גם את נכדותיו של לבן, כפי שלבן קורא לנכדיו: "הַבָּנוֹת בְּנֹתַי וְהַבָּנִים בָּנַי" (ביאור:בראשית לא מג), אבל לא אישה אחרת.
לא ברור איך יצחק ידע שללבן יש בת לא נשואה בגיל מתאים לנישואין עם יעקב.

יצחק חוזר על דברי אביו, ומשתשמש עוד פעם במילה 'קח' שכוללת גם לקיחה בכוח. אפשרי שאחרי שעבד אברהם קיבל הסבר שהאישה חייבת להסכים, המילה 'קח' נעשתה רכה יותר. אולם כפי שנראה בהמשך, לא שאלו את לאה ולא שאלו את רחל אם הם מסכימות לנשואין עם יעקב.

אִשָּׁה מִבְּנוֹת לָבָן

יצחק הורה ליעקב "קַח אִשָּׁה מִבְּנוֹת לָבָן":

קח "אִשָּׁה" - ביחיד, היינו, רק אישה אחת.
"מִבְּנוֹת" - ברבים, היינו, ללבן יש לו יותר מבת אחת.

יעקב קיבל הוראה מאמו לגור אצל לבן עד שעשו יירגע. יצחק הורה ליעקב לשאת אישה מבנות לבן. יעקב הבין שעדיף שהוא יקיים את שתי הדרישות: יישא אישה מבנות לבן ויישאר שם זמן מה. אולם, יש מספר בעיות בדבריו של יצחק. בזמנו, עבד אברהם הבהיר לאברהם חלק מהבעיות על ידי שאילת שאלות, אבל יעקב לא ביקש הבהרות. יצחק לא השביע את יעקב, ולכן יעקב היה חופשי לפעול כרצונו ולא לפי דברי אביו, שהיו כהמלצה בלבד. יעקב חשב שהכל יסתדר מעצמו. לדוגמא, להלן מספר בעיות בפקודת יצחק:

אם ללבן יש יותר מבת אחת, אז מי יבחר איזו לקחת? האם יש דרישות מיוחדות? מי הבת המתאימה יותר? את מי יברך אלוהים?
האם יצחק בדבריו "קַח לְךָ" הירשה ליעקב לקחת אישה בכוח?
אם אף אחת לא תרצה את יעקב, האם יש פתרון אחר?
כיצד יעקב ישלם מתנות למשפחה עבור אשתו? האם יצחק עשה את זה בכוונה כדי להכשיל את יעקב? או כדי לנסות את אלוהים?
יצחק דרש שיעקב יוכיח שאלוהים בחר בו על ידי זה שיעקב יגדל ויהיה לו "קְהַל עַמִּים" (ביאור:בראשית כח ג) (במשמעות של הרבה ילדים). איך יעקב יצליח אם הוא מוגבל לאישה אחת בלבד, מבנות לבן בלבד?
יצחק לא ביקש שמלאך אלוהים יעזור ליעקב, כשם שאברהם הבטיח לעבדו שמלאך אלוהים יעזור לו לבחור כלה (ביאור:בראשית כד ז).

מקורות

נלקח בחלקו מ- סנדובסקי, אילן .(14/09/2010). פסח: אסור לנשים לקלל את לבן הארמי. [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים. מ:http://www.articles.co.il/article.php?id=80762