יריעות שלמה על רש"י/בראשית/כה

אעריכה

בד"ה ושקשרה נ"ב מוכרח לפרש שני פשטי' דאי בעבור שנאי' מעשיה כקטורת היה לו לקרותה קטורת ואי משום לשון קשור היה לו לקרותה קשורה בלשון הקודש ולא קטורה לשון ארמי ודוק מהרש"ל:

ועריכה

בד"ה פלגשים כו' לא בא נ"ב אבל ק' א"כ למה לא נאמר פלגש אלא נרא' שבא להודיע שלקחה שנית בה כמי שהיתה פלגש אחרת ומ"ה היה ישמעאל כבן הגביר' בעיני אברהם נגד האחרים ודוק מהרש"ל:

יזעריכה

בד"ה כדי לייחס שנותיו נ"ב והנראה בעיני מ"ה כתב שנה בכל א' כדי להודיע שלא נמנ' לעצמו אלא לייחם בו מניין וחשבון אחר ודוק מהרש"ל:

יטעריכה

בד"ה יעקב ועשו כו' למלת אלה נ"ב ואולי ג"כ קשה לו כ"מ שנאמר אלה פסל ואלה מוסיף וא"כ בכאן לא היה לו לכתוב ואלה מאח' דלעיל מיניה איירי בתולדותיהן של ישמעאל שכולן היו רשעי' וכאן איירי בתולדו' של צדיקים ומ"ה כתב נמי אלה תולדות נח אע"פ דלעיל מיניה איירי בנח משום שלפסול את הראשונים בא ודוק לכך משני משום שקאי על יעקב ועשו וכו' וחד מינייהו היה רשע או אפשר שבא להוסיף על אברהם כשם שהוא הוליד אחד רשע ואחד צדיק כך יצחק נמי ולפ"ז פריך אח"כ שפיר א"כ אברהם הוליד את יצחק מה בא להשמיע לנו ודוק מהרש"ל: בד"ה לפי שהיו כו' מאבימלך נ"ב ויש מקשין ולמה כתב' כאן ונ"ל על שתי סבות חדא להודיע לנו גודל הנס שבהשגחה פרטית עשה השי"ת ולא בדרך הטבע שהרי שני בני יצחק לא היה שום אחד מהם בדומה ממש לאביהם וק"ל ועוד שלא יאמרו דלמא לעולם מאבימלך נתעברה ובעבור שהרהרה על אברהם הולידה בטבע בדומה לו ע"כ הודיע לנו שאינו בטבע שהרי רבקה לא הולידה בטבע וק"ל מהרש"ל:

כעריכה

מה שפירש רש"י שהרי עדו' מקשין העולם הלא לעולם בן המנאפת דומה לבעלה מצד המורא שיש לה מבעלה ולק"מ דבהדיא אמרינן בגמרא פרק השוכר את הפועלים דבתחילת הלידה לא היה קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם רק אח"כ כשהיו מרננין עליו היה מהפך הקב"ה קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם ע"ש שמעתי. בד"ה ובו בפרק כו' חולקת כו' ובספר פענח רזא תירץ שאינן חולקין אהדדי ע"ש: בד"ה אלא להגיד כו' דהני קראי כו' נ"ב ולי נראה דבא להשמיענו שכ"כ רשעים היו שלא היה ניח' להם באדם שיש בו מעש"ע כי לפעמים ישנן כמה רשעים מחמת שאינן יכולין להתאפק ביצרם ומ"ה גונבין ומזנין אבל מ"מ מי שהוא נקי בכל מעשיו חשוב בעיניהם ומשבחי' אותו משא"כ הכא ודוק מהרש"ל:

כבעריכה

בד"ה שסתם כו' נ"ב ונראה לי לפ"ז יהי' פיר' של אם כן למה זה אנכי כלומר למה אני מתאוה על ההריון מאחר שאחד יהיה רשע גמור מוטב שלא הייתי מולד כלל והא ראיי' האמת שלבסוף העלים הקב"ה מיתתה וק"ו לפי מדרש רבות וז"ל אם כך אני ראויה להעמיד י"ב שבעים הלואי לא עברתי במניינ' דזה עד כאן פירש מאחר שאחד צדיק ואחד רשע למה לי הרשעים מתיירא אני שלא יהיו ששה רשעים ומ"ה לא הזכיר רש"י לעיל צער העיבור בדבריו ואח"כ מפרש רש"י שהיו מריבין בנחלת שני עולמים שכל אחד רצה לזכות בשני עולמות מזה לא הרגישה שאחד יהיה רשע וא"כ ע"כ אם כן למה זה אנכי קאי על גודל צער העיבור שהיה נגיחתם וריבת' יחד בביטנה וק"ל מהרש"ל:

כועריכה

בד"ה בעקב כו' מספיק לגמור נ"ב פירש זה הוא נלמד מלשון בעקב אבל דעתו של יעקב לא היה להראות סימן אלא לעכבו ודוק מהרש"ל: מה שפירש רש"י גבי ויקרא שמו יעקב הקב"ה מקשין העולם מה ק' לו הלא לעיל דייק מדכתיב ויקראו א"כ הכא שפיר כתיב ויקרא ונ"ל דדייק מדלא כתיב ויקרא יצחק מאחר שהפסיק הענין ולא הזכירו א"כ משמע שקאי על הקב"ה ולא כמו שפי' מהרא"י ומה שפי' אח"כ ד"א יצחק קרא לו שם ומה שלא גילהו הכתוב לפי שיצחק קראוהו בעבור אחיזת העקב ועשו הרשע אמר שבעבור ויעקבני זה פעמים ומ"ה לא גילהו להוציא מחשד של עשו והדומה וק"ל מהרש"ל:

כטעריכה

בד"ה והוא עיף כו' ופגע ביריחו ותימה דלקמן בפרש' ויצא כתב המחבר הזה גופ' דופגע ביריחו הוא לשון חנייה ולא לשון פגישה ע"ש כנ"ל:

לדעריכה

בד"ה העיד הקב"ה כו' לא כן נ"ב ול"נ דה"פ מן המכירה אין אנו יודעים אם ביזה או לא דשמ' מחמת מורא שהולך למות מכר אבל בזה אתה מכיר רשעתו שאח"כ ביזה את הבכורה והיתה כצחוק בעיניו ומי יודע זה מה שבדעתו בא הקב"ה והעיד על לבו שביזה אותו וק"ל מהרש"ל: