ביאור:בראשית כה כח
בראשית כה כח: "וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כה כח.
וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב עריכה
למה יצחק אהב את עשו יותק מאשר את יעקב? - - כִּי צַיִד בְּפִיו? כמו כלב או חתול שמביאים בפיהם לאדונם את אשר צדו? כנראה שעשו היה גדול וחזק ויצא לצוד בשדה או יצא לצוד חיות בר במרחק, ולהיות חשוף להתקפה של דב או אריה.
עשו היה גדול ויעקב היה קטן עריכה
כתוב: "תִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל, הַחֲמֻדֹת, אֲשֶׁר אִתָּהּ, בַּבָּיִת; ותַַּלְבֵּשׁ אֶת יַעֲקֹב, בְּנָהּ הַקָּטָן" (ביאור:בראשית כז טו) - כלומר, יעקב היה קטן בגופו ורבקה הלבישה אותו בבגדים שעשו, בנה הגדול בגופו, לבש לפני מספר שנים.
בזמן לידת התאומים, עשו ויעקב, יעקב יצא עם ידו אוחזת בעקב עשו. כלומר, יעקב יצא עם יד מושטת קדימה (מצג כתף). זאת לידה מסוכנת כי הראש יכול להיתקע בתעלת הלידה. כנראה בגלל הקרבה הצמודה בין התינוקות, ועשו הגדול פתח פתח רחב בתעלת הלידה, יעקב הזעיר עבר בשלום.
רבקה ויצחק זכרו את דבר אלוהים לרבקה: "שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, ושְּׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדו;ּ ולְּאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" (ביאור:בראשית כב כג). מתוך זה שאחד ינצח את השני, יצחק ורבקה חשבו שרק בן אחד יירש את ברכת אלוהים ליצחק: "וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ, אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל; וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ, כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ" (ביאור:בראשית כו ד), והאח השני יגורש כמו ישמעאל.
- על כולם מקובל שהמילה "רַב" (מילה אכדית) פירושה: הרבה, גדול, בכור; ההפך מצעיר או קטן; והמילה "צָעִיר" (מילה אכדית) פירוש: קטן.
- אחת השאלות המרכזיות היא האם "יעבד" (ללא ניקוד)[1] פירושו: 'יִשְׁתַּעֲבַד ל' [2] או 'ישעבד את'.
- ככבר מלידתו יעקב היה קטן ודרש טיפול אוהב שנמשך הרבה שנים, וכך נרקמו יחסים הדוקים בינו לאמו. רבקה פירשה את דבר אלוהים: "גדול יַעֲבֹד יִשְׁתַּעֲבַד לצָעִיר"[3] - ולכן רבקה אהבה את יעקב הקטן שיקבל את ברכת אלוהים ויהיה העליון על אחיו.
- עשו היה גדול וחזק ולכן כבר בגיל צעיר הוא עבר מרשות אמו לרשות אביו. יצחק ראה בגודלו וחוסנו של עשו סימן שאלוהים בחר בעשו להיות ממשיכו. מכאן ייתכן שיצחק הבין את המשפט כך: "גדול ישעבד צָעִיר". לפי קריאה כזו, יצחק הסיק שהברכה אדונות מגיעה לעשו, וכך הוא ברך את עשו ולא ידע שהוא בעצם מברך את יעקב: "יַעַבְדוךָּ עַמִּים ... וְיִשְׁתַּחֲוו לְּךָ בְּנֵי אִמֶּךָ" (ביאור:בראשית כז כט). לאחר שיצחק מבין מה קרה הוא מתנצל לעשו ומסביר: "וְאֶת כָּל אֶחָיו נָתַתִּי לוֹ לַעֲבָדִים" (ביאור:בראשית כז לז).
עשו עריכה
עשו היה גדול וחזק. אלוהים לא הורה ליצחק את מי מבניו עליו לנסות, כשם שהורה לאברהם "קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, אֶת ...” (ביאור:בראשית כב ב). יצחק חשב שהוא היה חופשי לבחור.
הנקודות השליליות של עשו:
- עשו התחתן ללא הדרכת הוריו ונשותיו היו ל"מָֹרַת רוחַּ לְיִצְחָק ולְּרִבְקָה" (ביאור:בראשית כו לה). בשלב זה כבר היה מאוחר לשלוח אותו ללבן כדי שיקבל חינוך.
- עשו היה כמו ישמעאל, אחיו הגדול של יצחק, ש-"יֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר, ויְַהִי, רֹבֶה קַשָּׁת" (ביאור:בראשית כא כ).
הנקודות החיוביות של עשו:
- עשו הקשיב לאביו - "ויַַּרְא עֵשָׂו כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן בְּעֵינֵי יִצְחָק אָבִיו ... ויִַּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם" (ביאור:בראשית כח ט).
- עשו לא פגע ביעקב ולא ברור שהוא באמת רצה להרוג את יעקב, ככתוב: "ויַָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ ויְַחַבְּקֵהו ויִַּפֹּל עַל צַוָאּרָו ויִַּשָּׁקֵהו ויִַּבְכּו"ּ (ביאור:בראשית כג ד).
- עשו כיבד את אביו, ולמרות שהוא לא בורך כאדון לאחיו, ועזב את כנען בכל זאת הוא בא לקבור את אביו עם יעקב, ככתוב: "ויִַּקְבְּרו אֹּתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו" (ביאור:בראשית לה כט).
- עשו ויתר על ארץ כנען למען יעקב - "ויֵַּלֶךְ אֶל אֶרֶץ [אדום, הר שעיר] מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו.” (ביאור:בראשית לו ז).
יכולת השיפוט של יצחק עריכה
הצדקותיו של יצחק לנתינת הברכה לעשו היו חלשות מאוד:
- יכולת הציד של עשו והמטעמים שהכין לאביו היו סיבות חלשות מאוד לבחירת עשו כממשיכו היחידי.
- לעשו היה ריח טוב של שדה (ביאור:בראשית כז כז), ויצחק חשב שאלוהים מעדיף את הריח הזה. גם בברכתו לעשו, שיעקב קיבל, יצחק מתרכז בעבודת השדה, ככתוב: "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים, מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ" (ביאור:בראשית כז כח).
- גודל וחוזק אינם מהווים סימן שאלוהים בחר אדם להצלחה - לדוגמא "גָּלְיָת" הפלישתי היה גדול וחזק.
- עמלק היה נכדו של עשו, ככתוב: "וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ, לֶאֱלִיפַז בֶּן עֵשָׂו, ותֵַּלֶד לֶאֱלִיפַז, אֶת עֲמָלֵק" (ביאור:בראשית לו יב), וזה מעיד על חינוך לקוי במשפחת עשו.
- יוסף הבין את מעלתם של בני ישראל כרועי צאן והוא הנחה את אחיו להגיד לפרעה: "רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבוֹתֵינוּ" (ביאור:בראשית מז ג). יוסף ראה שרעיית הצאן תביא להצלחת תוכניתו של אלוהים במצרים, כך שבני ישראל לא יתבוללו במצרים ויהיו עשירים מאוד. יצחק לא הבין שאלוהים מעדיף רועי צאן, והוא חשב שאיש שדה חזק, שמריח טוב, הוא מקור עדיף להיווצרותו של עם ישראל.
למזלנו מלאך אלוהים בחר את רבקה בגלל שהיא היתה עלמה חזקת ותקיפה, שעשתה החלטות בלי להתיעץ בגברים במשפחה, ולא ויתרה לאביה ואחיה כאשר הופיעה הצעת אירוסין מאיש זר. רבקה הפרה את תוכניתו של יצחק להעניק אדונות לעשו, ואירגנה שיעקב יקבל את ברכת יצחק.
מקורות עריכה
נלקח בחלקו מ- סנדובסקי, אילן .(14/09/2010). פסח: אסור לנשים לקלל את לבן הארמי. [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים. מ:http://www.articles.co.il/article.php?id=80762
הערות שוליים עריכה