קטגוריה:בראשית כה כה
ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֵּצֵ֤א הָרִאשׁוֹן֙ אַדְמוֹנִ֔י כֻּלּ֖וֹ כְּאַדֶּ֣רֶת שֵׂעָ֑ר וַיִּקְרְא֥וּ שְׁמ֖וֹ עֵשָֽׂו׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֵּצֵ֤א הָ/רִאשׁוֹן֙ אַדְמוֹנִ֔י כֻּלּ֖/וֹ כְּ/אַדֶּ֣רֶת שֵׂעָ֑ר וַ/יִּקְרְא֥וּ שְׁמ֖/וֹ עֵשָֽׂו׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וּנְפַק קַדְמָאָה סָמוֹק כּוּלֵּיהּ כִּגְלוֹם דִּסְעַר וּקְרוֹ שְׁמֵיהּ עֵשָׂו׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּנְפַק קַדְמָאָה סוּמוּקְרַיי כּוּלֵיהּ כְּכִילַן דְשֵיעַר וּקְרוֹי שְׁמֵיהּ עֵשָו מִן בִּגְלַל דְאִתְיְלִיד כּוּלֵיהּ גְמִיר בְּשֵעָר רֵישָׁא וְדִיקְנָא וְשִׁינִין וְכַּכִין: |
| ירושלמי (קטעים): | וּנְפַק קַדְמַיָא סַמְקִרָיי כּוּלֵיהּ כִכְלַן דִשְעָר וּקְרוּן שְׁמֵיהּ עֵשָו: |
רש"י (כל הפרק)
"אדמוני" - סי' הוא שיהא שופך דמים (בראשית רבה) כלו כאדרת שער מלא שער כטלית של צמר המלאה שער פלוקיר"א (בלע"ז הארריג פול מיט האר)
"ויקראו שמו עשו" - הכל קראו לו כן לפי שהיה נעשה ונגמר בשערו כבן שנים הרבהאבן עזרא (כל הפרק)
יו"ד אדמוני נוסף, כיו"ד "אכזרי" (ישעיהו יג, ט).
ואין מילת כאדרת סמוכה, רק טעמו, "כולו שער כאדרת". ועל דעת אחרים שהיא סמוכה.
ויקראו שמו — רואיו. ויתכן שפירושו מעשה בפני עצמו. ופליאה גדולה היתה זאת הלידה, בעבור שכל בן אדם יוצא בשליא שהיא מכסה עליו, והנה שתי השליות נפתחו רגע אחד:מלבי"ם (כל הפרק)
השאלות
(כה – לב) למה היה עשו אדמוני ושעירי, ולמה אחזו בעקב, ולמה אהב יצחק את עשו ורבקה את יעקב:
איך רמה יעקב את אחיו לקחת ממנו הבכורה בנזיד עדשים, ומז"ש ע"כ קרא שמו אדום, הלא נקרא כן בעבור שהיה אדמוני, ומז"ש הנה אנכי הולך למות:
(כה) "ויצא הראשון". יען שהיה צריך שיעקב יצא טהור ונקי מכל סיג קדוש לאלהיו, שאב עשו הזוהמא תחלה, באופן שעכירת הטפה וגשמיותה נצללה תחלה והיה חומר ומזון לעשו, וע"כ יצא ראשונה כי הקליפה קודמת לפרי, והזך והצלול נשאר ליעקב, וע"כ אמר במדרש שאב דם נדות של אמו, ועוד אומר שרחץ את הסרי' ואת הזוהמא, ואמר שהיה "אדמוני וכאדרת שער" שאדמוני מורה על הכעס והקנאה וכל המדות הרעות ששרשם מצד האדומה, ומה שהיה כאדרת שער בא מן מותרות המוח שמורה על הפסד שכלו, באופן שהיה נפסד בדעותיו ומדותיו ולא היה מוכשר, לא לקבל האמונה האמתית הנתלה בכח השכל, ולא לעשות צדק ומישרים התלוים בתכונת הגוף וטוב מדותיו, "ויקראו שמו" באשר סימניו היו מפאת החומר שכבר נגמר בתכונותיו הרעים מלידה, קראו כולם שמו שהוא "עשוי ונגמר" מפאת חמרו, שעניני החומר יבינו כל:
כלי יקר (כל הפרק)
"ויצא הראשון אדמוני כולו וגו'". זה היה סימן שיהיה צייד הרמאי לרמות את אביו כדרך הצבועים המראים את עצמם כצנועים וע"ד שנאמר לעתיד (זכריה יג.ד) ולא ילבשו אדרת שער למען כחש, כי כך היה המנהג בזמן ההוא שהצנועים לובשים אדרת שער, ואולי גם בימי יצחק היה המנהג כן ע"כ נולד כאדרת שער לומר שיהיה נזיר אלהים מבטן ויהיה מן כת הצבועים, גם סימן זה לו שיהיה רועה זונות, שהסימן לזה ששערותיו גדולים כמ"ש הרמב"ם בהלכות דעות (פ"ד הל.יט.).
ויקראו שמו עשו. שנעשה ונגמר בשערו זה הוא סימן שיהיה העוה"ז חלקו וגורלו, ולא יהיה לו עוד חלק בעולם הנצחי, כי ההבדל בין קניית שני מיני שלימות אלו הוא זה, כי מיד כשנולד האדם הוא משתמש בכל הכלים הגשמיים וכל ה' חושים פועלים פעולתם ויש לו מיד חשק ורצון אל כל התאות שהחומר חומד ומתאוה אכול ושתה ויתר שמושי הגוף ההכרחיים, אבל בכלים השכליים כמו המוח והלב והשכל עצמו אין האדם משתמש בו ביום הולדו כלל, כי האדם עיר פרא יולד (איוב יא.יב) אך בבואו בימים יפקח עין שכלו ויקנה זה השלימות המעולה מעט מעט כמו שבארנו פר' בראשית בפסוק ויהי האדם לנפש חיה (ב.ז.). ולפי זה מה שנולד עשו נגמר בשערו זה מופת על שכל עיקר תשמישיו יהיו בכלי החומר הנעשים ונגמרים בעת הולדו ואינן מוסיפים בעצמותם שום תוספת.ילקוט שמעוני (כל הפרק)
ויצא הראשון אדמוני. בזכות ראשון, אני נגלה לכם ראשון, ופורע לכם מן הראשון, ובונה לכם ראשון, ומביא לכם ראשון. בזכות "ולקחתם לכם ביום הראשון" אני נגלה לכם ראשון, "אני ראשון ואני אחרון". ופורע לכם מן הראשון, ויצא הראשון אדמוני. ובונה לכם ראשון, זה בית המקדש, שנאמר: "כסא כבוד מרום מראשון". ומביא לכם ראשון, זה מלך המשיח, שנאמר: "ראשון לציון הנה הנם". דבר אחר: למה יצא עשו ראשון? כדי שיצא מלא דמים ותצא סריותו עמו, כהדין פרביטא, שהוא משטף את המרחץ ואחר כך מרחיץ בנו של מלך. כך למה יצא תחילה? כדי שיצא הוא וסריותו עמו.
מטרונא שאלה את ר' יוסי בן חלפתא: למה יצא עשו תחילה? אמר לה: טפה ראשונה של יעקב היתה. משל אם תניחו שתי מרגליות בשפופרת אחת, לא זאת שאת נותנה בראשונה היא יוצאה אחרונה? כך טפה ראשונה של יעקב היתה.
אדמוני. כאילו שופך דמים. וכיון שראה שמואל את דוד אדום, דכתיב: "וישלח ויביאהו והוא אדמוני", מיד נתיירא, אמר: אף זה שופך דמים כעשו. אמר לו הקב"ה: "עם יפה עינים", עשו מדעת עצמו הוא הורג, אבל זה מדעת סנהדרין הוא הורג. דיקלטינוס מלכא הוה רעי חזירי בהדא טבריא, וכיון דהוה מטי סדרא דר', הוו ינוקי נפקין ומחיין ליה. לבתר יומין אתעביד מלך, ויתיב ליה בהדא פניאס. ושלח כתבין לטבריא בפניא רמשא דערובתא דשבתא, אמר: אנא יהיב קילוון דיהוון רברבני דיהודאי קיימין קודמאי בצפרא דחד בשבא. פקדיה לשליחא ואמר: לא תתן יתהון להון אלא מטמעיא יומא דערובתא. נחת ר' שמואל בר נחמן למיסחי, חמתיה לר' דהוה קאי קומי סדרא רבה ופניו חולניות. אמר ליה: למה פניך חולניות? אמר ליה: כך וכך אשתדר לי מן מלכותא. אמר ליה: איתא סחי, דברייך עביד לך ניסין. כדעלון למסחי אתא הדא ארגינטין, מגחך ומרקד קדמיהון. בעי רבי דיזעף ביה, אמר ליה ר' שמואל בר נחמן: שבקיה, דזימנין על ניסין הוא מתחמי. אמר ליה: מריך בעקא ואת קאים גחיך ומרקד? אמר להון: אכלון ושתון, דברייכון עביד לכון ניסין, ואנא מקים לכון קודמוי בצפרא דחד בשבא. באפוקי שבתא בתר סדרא נסביתן ואוקימון קדם פיילי דפניאס. עלון ואמרין: הא קיימין קדם פיילי, אמר: סגרון פיילי. נסביתון ואוקימון על מטכסא דמדינתא, עלון ואמרין ליה. אמר: אנא קילווי דיתזון בי בני תלת יומי, ויעלון ויסחון וייתון לגבאי. אזלין ואתזון בי בני תלתא יומין, ועאל ארגינטין ומזגא קומיהון ועאלין ואסחון ואתון לגביה. אמר להון: בגין דאלהכון עביד לכון ניסין אתון מקילין למלכא? אמרין ליה: לדקלטינוס רעי חזירי אקילנן, ברם לדקלטינוס מלכא אנן משתעבדין. אמר להם: אף על פי כן, לא תבזון לא ברומי זעיר ולא בגולייר זעיר.
כלו כאדרת שער. כלו ראוי לאדרת, כלו אדרת שער, "באדין דקו כחדה פרזלא חספא נחשא כספא ודהבא והוו כעור מן אדרי קיט". מי גרם להם להיות אדרי קיט? על שפשטו ידיהם באדירים.
ויקראו שמו עשו. הא שוא שבראתי בעולמי. אמר ר' יצחק: אתון קריתון לחזירתכון שם, אף אנא אקרי לבני בכורי שם, "כה אמר ה' בני בכורי ישראל":
ויצא הראשון אדמוני. שעד שהוא במעי אמו, שתה דם נדתה, ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו:
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו
רש"י מסביר: "שהבן הבכור נקרא 'עשו' כי היה כבר עשוי כמבוגר באדרת השער שלו."
וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו
קשה למצוא את הקשר בין התיאורים "אַדְמוֹנִי" או "כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר" לבין השם "עֵשָׂו". בבגרותו עשו הסכים לשנות את שמו לאדום, ועמו נקרא אדומים ולא 'עשווים'. שינוי השם שנתן לו אביו מעיד על ניתוק בין עשו למשפחתו.
אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר
עשו היה "אַדְמוֹנִי". גם על דוד נאמר: "ויְַבִיאֵהו וְּהואּ אַדְמוֹנִי, עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי" (שמואל א טז יב), והרי מקובל לחשוב שדוד היה ג'ינג'י.
לאחוז קטן מאוד (בסביבות 1%) מהאנשים יש שיער ג'ינג'י, אולם אצל היהודים אחוז הג'ינג'ים הוא מעט יותר גבוה.
"אַדֶּרֶת" - מעיל, לבוש – כלומר, עשו נולד מכוסה כולו בשיער, כמו לבש מעיל של שיער. זה מסביר בהמשך את דברי יעקב: "הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר, וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק" (ביאור:בראשית כז יא).
האות "כְּ" ב-"כְּאַדֶּרֶת", מעידה ששיערו, שהיה "כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר" על כל גופו, היה "אַדְמוֹנִי". לג'ינג'ים, בנוסף לשיער האדום, יש עור בהיר ועדין. כלומר, גם גופו של עשו היה בהיר ואדמדם, וגם אדרת השיער שעל גופו היתה אדומה.
קיימות מספר אפשרויות מדוע עשו נקרא אדום ככתוב: "עֵשָׂו הואּ אֱדוֹם" (ביאור:בראשית לו ח). (1) בגלל שהוא היה "אַדְמוֹנִי". (2) בגלל שעשו ביקש מיעקב: "הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶהּ כִּי עָיֵף, אָנֹכִי; עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ, אֱדוֹם" (ביאור:בראשית כה ל). (3) בגלל שעשו יצא מכנען והתיישב בעבר הירדן המזרחית באזור פטרה שם האדמה והסלעים הם בצבע אדמדם, ככתוב: "אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם" (ביאור:בראשית לב ד).
וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן
גופו של עשו יצא ראשון, למרות שעשו ויעקב נולדו בתהליך מתמשך וללא הפסקה, ועקבו של עשו יצא לאחר שידו של יעקב, האוחזת בעקב, יצאה. כתוצאה מכך עשו זכה בבכורה ובכל המשתמע מכך. יצחק ראה בבכורה סימן לבחירת אלוהים, כפי שהוא היה הבכור לשרה. בנוסף, עשו היה חזק וגדול, ולכן יצחק אהב את עשו יותר מאשר את יעקב הקטן. פרטים אלו הביאו את יצחק להחליט שעשו לבדו יירש את ברכת אלוהים ויעקב יהיה עבדו של עשו.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית כה כה"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.