ביאור:בראשית כה ב

בראשית כה ב: "וַתֵּלֶד לוֹ אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן וְאֶת מְדָן וְאֶת מִדְיָן וְאֶת יִשְׁבָּק וְאֶת שׁוּחַ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כה ב.

וַתֵּלֶד לוֹ עריכה

האישה, קטורה, שאברהם לקח לפילגש, ילדה לו ילדים.

כלומר, אברהם לא נשא אישה שכבר היו לה ילדים, אלא אברהם עצמו הוא אביהם של כל ילדיה של קטורה.

אם קטורה היתה גם אמו של ישמעאל, ושמה הקודם היה הגר, אז גם ישמעאל היה מופיע, בכבוד, בראש רשימת בניה. חסרונו מעיד על כך שקטורה אינה הגר.

רשימת ילדיה עריכה

"אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן וְאֶת מְדָן וְאֶת מִדְיָן וְאֶת יִשְׁבָּק וְאֶת שׁוחַּ" - שישה בנים. מהבנים ייתכן שניתן לזהות את:

  • "שׁוחַּ" - ייתכן ש-"בִלְדַּד הַשּׁוחִּי", שבא לנחם את איוב, הוא אחד מצאצאיו של "שׁוחַּ".
  • "מְדָן" - קיים ספק רב, אך ייתכן שזה האב הקדום של העם המדי שהיה שותף לממלכת פרס.
  • "מִדְיָן" - ניתן לחשוב שמדובר באב הקדום של המדיינים שבהמשך מוזכרים בכמה מקרים:
  1. בקניית יוסף (ביאור:בראשית לז כח).
  2. משה מצא מחסה בבית "יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן" (שמות ג א).
  3. משה היכה את "נְשִׂיאֵי מִדְיָן" (יהושע יג כא).
  4. גדעון היכה אותם "ויִַּלְכְּדו שְּׁנֵי שָׂרֵי מִדְיָן" (שופטים ז כה), "ויִַּכָּנַע מִדְיָן לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא יָסְפו לָּשֵׂאת רֹאשָׁם" (שופטים ח כח).

למה אברהם עשה משפחה כה גדולה? עריכה

  • ייתכן שאברהם תמיד רצה משפחה גדולה, אבל אלוהים מנע משרה ללדת עד שאברהם היה מוכן לגדל את יצחק בהצלחה.
  • עכשיו לאחר שאברהם סיים את תפקידו – היינו, יצחק עבר בהצלחה את הבחינה בעקדתו וקיבל את ברכת אדוני - אברהם היה חופשי להעמיד שבט שלם של נשיאים.
  • ייתכן שאברהם חשב שלאלוהים יהיו ברכות נוספות לילדיו, כמו קבלת נחלה בארצות שונות, כשם שלוט בורך בשני עמים ונחלתם: מואב ועמון.
  • ייתכן שאברהם הביא בנים נוספים למקרה שדבר רע יקרה ליצחק לפני שיהיו ליצחק צאצאים משלו, הן רבקה היתה עקרה זמן רב.
  • ייתכן שאברהם רצה שיטפלו בו יפה בזקנותו, והיחסים בינו לבין יצחק לא היו טובים מאז העקדה.

לפני מותו אברהם ראה שליצחק כבר יש שני בנים וברכת אלוהים מגינה עליהם. אברהם הבין שאין עוד צורך בילדיו, ולכן, אברהם נתן בחייו מתנות לבניו ושלח אותם לארץ בני קדם. ליצחק אברהם נתן את כל רכושו הנותר.

ריבוי ילדים נחשב בתקופה הקדומה לברכה. ה' בירך את אברהם: "כי אב המון גוים נתתיך". 'המון גויים' נכתב בלשון רבים ולכן הכוונה היא ליותר מאשר בני ישראל ובני ישמעאל שנעשו לגויים גדולים. כלומר: אברהם הביא לעולם שישה בנים נוספים שכל אחד מהם היה לראש אומה. אברהם עשה זאת כדי להגשים את ברכתו של אלוהיו.