ביאור:בראשית כה לג

בראשית כה לג: "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כה לג.

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם

"כַּיּוֹם" - במשמעות של עכשיו ומיד, ולא של עד סוף היום, כי הלחם מתייבש והמרק מתקרר או יישרף ויעקב לא יוכל לתת לו את האוכל.

יעקב התעלם מההצהרה של עשו: "הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמותּ; וְלָמָּה זֶהּ לִי, בְּכֹרָה" (ביאור:בראשית כה לב). ההצהרה הזו היא מחשבה או הסבר, אבל אין כאן הצהרת הסכמה והתחייבות. ייתכן שעשו רצה להרגיע את יעקב שהנה הוא הולך למות מסיבה שלא ידועה לנו, ושאין לו מה לדאוג. אולם יעקב לא חשב שהוא צריך לחכות למותו של עשו, ולכן דרש לקבל את הבכורה מיד.

ייתכן שעשו חשב שהוא תמיד יכול לרצוח את יעקב ולקבל את הבכורה בחזרה או שיעקב הקטן ימות מעצמו לפני שיצחק ימות.

הִשָּׁבְעָה לִּי

לא נאמר בשם מי נשבע עשו. ישנם כל מיני שבועות: בשם אלוהים "הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים", "וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּיהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, ואֵלֹהֵי הָאָרֶץ", "בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם יְהוָה", "בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק", בשם סבו אברהם, בחיי השליט, למשל "חֵי פַרְעֹה", ובחיי האדם עצמו.

ישנם מספר של מקרים שבהם תיאור השבועה מצטמצם לכדי השבועה בלבד ללא פירוט. ייתכן ששבועה כזו היתה חלשה יותר, אישית, ופחות מחייבת לדורות. סביר להניח שהשבועה הזו הספיקה ליעקב. יעקב לא קרא לעדים, לא עשה מסיבה, לא פרסם ברבים את מעמדו. לולא עשו היה מאשר שהוא מכר את בכורתו ליעקב, ככתוב: "אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח" (ביאור:בראשית כז לו), ייתכן שאף אחד לא היה יודע מזה.
דוגמאות לשבועות:

שבועת אברהם שהוא לא ייקח מרכוש סדום (ביאור:בראשית יד כב).
שבועת אבימלך לאברהם (ביאור:בראשית כא לא).
שבועת אבימלך מלך גרר ליצחק (ביאור:בראשית כו לא).
שבועת עשו ליעקב בנושא הבכורה (בראשית כה לג).
שבועת יעקב ולבן בגלעד (ביאור:בראשית לא נג).
שבועת איום של יוסף נגד אחיו (ביאור:בראשית מב טו).
שבועת יוסף ליעקב בנושא קבורת יעקב במערת המכפלה (ביאור:בראשית מז לא).
שבועת בני ישראל שהם יקחו עמם את עצמותיו של יוסף כאשר אלוהים יחזיר אותם לכנען (ביאור:בראשית נ כה).

וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב

עשו נשבע, ובתמורה יעקב נתן לו "לֶחֶם ונְּזִיד עֲדָשִׁים " (ביאור:בראשית כה לד). בכך ההסכם הושלם. יעקב קנה את הבכורה תמורת לחם ונזיד עדשים, ולאחר שעשו אכל כבר לא היה ניתן להחזיר את המצב לקדמותו.

קשה להבין:

האם בביתו של עשו לא הכינו לו ארוחה מדי ערב כאשר הוא חזר עייף מהשדה?
האם היה משהו מיוחד בנזיד העדשים של יעקב?
האם ריח האוכל השפיע על עשו ויכולת השיפוט שלו?
האם הצבע האדום של התבשיל כבש את לבו של עשו?
לא נאמר שיעקב אכל עם עשו, האם עשו רצה שיעקב ישרת אותו?
האם יעקב חשב שיצחק ימות לפני שיצחק מברך אותם ומחלק את רכושו?
האם יעקב חשב שיצחק ינשל אותו?
האם יעקב דאג שאלוהים לא ישמור עליו?