ביאור:בראשית יט יב
בראשית יט יב: "וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים אֶל לוֹט עֹד מִי לְךָ פֹה חָתָן וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ בָּעִיר הוֹצֵא מִן הַמָּקוֹם."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יט יב.
כֹל אֲשֶׁר לְךָ בָּעִיר הוֹצֵא מִן הַמָּקוֹם
עריכהאלוהים לא שמר את תוכניתו בסוד, הרי הוא כבר גילה לאברהם וללוט. אלוהים לא רצה להרוג את האנשים אפילו שהם היו רעים. המלאכים אמרו ללוט להזהיר את משפחתו, והרי שהם היו יכולים להזהיר את כל העיר לברוח או לבקש רחמים מאלוהים.
אלוהים הבין שהמקום היה "כְּגַן יְהוָה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" (ביאור:בראשית יג י), ולכן האנשים נעשו רעים ולא רצו שזרים יפלשו לעירם. הדרך היחידה למנוע שאנשים חדשים יבואו למקום ויעשו רעים מחדש היתה להחריב את המקום כולו, כדברי המלאכים: "כִּי מַשְׁחִתִים אֲנַחְנו,ּ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶהּ" (ביאור:בראשית יט יג). ואכן כך נעשה כמודגש ל-"צֶמַח הָאֲדָמָה" (ביאור:בראשית יט כה).
חָתָן וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ
עריכההמלאכים השתמשו במילה "חָתָן" ביחיד, אולם בהמשך נאמר שלוט מדבר אל חתניו ברבים, "ויְַדַבֵּר אֶל חֲתָנָיו לֹקְחֵי בְנֹתָיו" (ביאור:בראשית יט יד), כלומר היה לו יותר מחתן אחד.
"ובָּנֶיךָ ובְּנֹתֶיךָ" במי מדובר? אלו היו הבנות של לוט והנכדים והנכדות שלו, כפי שלבן קרא לבנותיו, נכדיו ונכדותיו: "הַבָּנוֹת בְּנֹתַי וְהַבָּנִים בָּנַי" (ביאור:בראשית לא מג). כלומר, לבנותיו הנשואות של לוט היו בנים ובנות. ללוט לא היו בנים, כי לבטח הוא היה הולך אליהם בהתחלה, לפני חתניו, ולא היה מוותר להם בקלות להשאר בעיר.
וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ בָּעִיר
עריכהלוט קיבל רשות להזהיר את משפחתו, חבריו, עבדיו, צאנו, רכושו. לוט קיבל זמן להעמיס את כל רכושו ולהתחיל לצאת מהעיר. המלאכים לא הגבילו את לוט, וכך כל המוזהרים היו יכולים להזהיר את משפחתם ותוך זמן קצר כל העיר תדע ותברח. לוט רק הלך להזהיר את חתניו ואחר כך לא עשה כלום, אלא חיכה לבוקר והמשיך להתמהמה. לוט בחר לתת לאנשי סדום למות ברשעתם, ואפילו היה מוכן שהוא ומשפחתו ימותו עם אנשי העיר.