אבן עזרא על בראשית יט
<< · אבן עזרא על בראשית · יט · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 14 פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 15 פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 16 פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 17 פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 18 פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 19 פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 20 פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 21 פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 22 פסוק לז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 23 הערות
פסוק א (כל הפסוק)
ופירוש בערב — בפסח מצרים.
אפים — עד שם אפיו בארץ, והם הנחירים, שהם גבוהים על הפנים:פסוק ב (כל הפסוק)
הנה נא אדונַי — רבותי, לשון חול[1].
וכאשר תמצא מלת סור ואחריה מ"ם, היא כמשמעה. ואם אחריה אל"ף הפתוח בפתח קטן[2], טעמה שיסור ממקומו וילך אל הקורא או אל המקום הנקרא, כמו "סורה אלי" (שופטים ד יח).
ויאמרו לא — אם לא תפצר. וזאת המלה ריבוי דברים, כטעם פיוסים, וכן: "ואון ותרפים הפצר" (שמואל א טו כג):פסוק ד (כל הפסוק)
נסבו — מבניין נפעל.
כל העם מקצה — שלא היו סמוכים אל הבית:פסוק ה (כל הפסוק)
פסוק ו (כל הפסוק)
הפתחה — אל הפתח.
תי"ו "דֶלת" סימן נקבה, ונמצא חסר:פסוק ח (כל הפסוק)
ידעו איש — לשון רבים ורבות בפועל שעבר, בלא תוספת וי"ו פתוח, שוה.
האל — כמו האלה. ויאמר הגאון, כי בעבור השלישי שלא בא אמר כן. וזה הטעם רחוק, כי גם שתי הלשונות תמצאם בלשון ארמית:פסוק יא (כל הפסוק)
פסוק יב (כל הפסוק)
עוד מי לך פה — אם יש לך חתן. ובניך, או חתנים שהם כבניך וכבנותיך.
והנה פה טענה על האומר כי האחד הלך להציל את לוט, כי הנה שניהם דברו אליו. ועוד, "כי משחיתים אנחנו" (בראשית יט יג). גם האחד שדיבר לוט אחר כן עמו, שאמר לו: "ותגדל חסדך" (בראשית יט יט), הוא אמר: "כי לא אוכל לעשות דבר" (בראשית יט כב):פסוק יד (כל הפסוק)
פסוק טו (כל הפסוק)
וכמו — ויאמר ר' יונה הספרדי המדקדק, כי לא יתכן לאמר "וכמו עלה השחר". ושכח "ורבו כמו רבו" (זכריה י ח).
ויאיצו — כמו "ויציקו", כמו "אצים לאמר" (שמות ה יג):פסוק טז (כל הפסוק)
ואתמה מהפירוש שחבר בן אפרים, שאמר כי ויתמהמה – מגזרת "מה". והנה שכח כי שני ההי"ן מפיקין. רק הוא לשון עיכוב, ושרשו משולש, והפ"א כפול.
ויחזיקו — יבאר שפחד ואין בו כוח לברוח.פסוק יז (כל הפסוק)
ומלת כהוציאם — שם הפועל, ואינו כמו "להוציאם מארץ מצרים" (שמות יב מב); והמ"ם סימן הפועלים, והם המלאכים, ו"אותם" פעולים.
אל תביט אחריך — אתה וכל אשר לך. וכן "לא תאכל ממנו" (בראשית ב יז):פסוק יח (כל הפסוק)
אל נא אדני — חול, ונקמץ בעבור שהוא סוף פסוק. ויאמר רבי שמואל הספרדי הנגיד ז"ל, כי אל נא מגזרת "הואיל". ועל דעתי שהוא כמו "לא", כי כשאמרו לו "ההרה המלט" (בראשית יט יז), השיב: "לא כן, רבותי!":
ואמר לאחד מהם "עבדך" (בראשית יט יט), שחשב בעיניו שהוא גדול. גם יש במלאכים שרים.
ותי"ו "מות" מובלע בתי"ו "ומתי" (שם), כי התי"ו והיו"ד סימן היחיד בפעלים. והיה כן בעבור התחברות שני תוי"ן, וכן: "אותו תשחית וכרת" (דברים כ כ):פסוק כ (כל הפסוק)
פסוק כד (כל הפסוק)
פסוק כה (כל הפסוק)
פסוק כו (כל הפסוק)
מאחריו — מאחרי לוט.
נציב — כטעם "מצבה" (בראשית כח יח), כי נשרפו עצמיה בגפרית והיתה עם מלח, כי כן כתוב: "גפרית ומלח וגו' כמהפכת סדום" (דברים כט כב). גם זה הפסוק יורה שנמלטה צוער, גם כן אמר המלאך (בראשית יט כא):פסוק כח (כל הפסוק)
כקיטור — כעשן, מגזרת "קטורת".
הכבשן — מקום אש דולקת תמיד:פסוק כט (כל הפסוק)
פסוק לא (כל הפסוק)
פסוק לג (כל הפסוק)
פסוק לז (כל הפסוק)
מואב — כמו מֵאָב.
וטעם עד היום, שלא התערב עמם גוי זר; או, זה הדבר ידוע עד היום:
<< · אבן עזרא על בראשית · יט · >>
הערות
- ^ ראו קטע:אבן עזרא על בראשית יח יג.
- ^ סגול, והכוונה למלת "אֶל".