אבן עזרא על בראשית יט
<< · אבן עזרא על בראשית · יט · >>
פסוק א
פסוק ב
וכאשר תמצא מלת סור ואחריה מ"ם, היא כמשמעה. ואם אחריה אל"ף הפתוח בפתח קטן[2], טעמה שיסור ממקומו וילך אל הקורא או אל המקום הנקרא, כמו "סורה אלי" (שופטים ד יח).
ויאמרו לא — אם לא תפצר. וזאת המלה ריבוי דברים, כטעם פיוסים, וכן: "ואון ותרפים הפצר" (שמואל א טו כג):פסוק ד
פסוק ה
פסוק ו
פסוק ח
פסוק יא
פסוק יב
פסוק יד
פסוק טו
פסוק טז
פסוק יז
פסוק יח
ואמר לאחד מהם "עבדך" (בראשית יט יט), שחשב בעיניו שהוא גדול. גם יש במלאכים שרים.
ותי"ו "מות" מובלע בתי"ו "ומתי" (שם), כי התי"ו והיו"ד סימן היחיד בפעלים. והיה כן בעבור התחברות שני תוי"ן, וכן: "אותו תשחית וכרת" (דברים כ כ):פסוק כ
פסוק כד
פסוק כה
פסוק כו
פסוק כח
פסוק כט
פסוק לא
פסוק לג
פסוק לז
וטעם עד היום, שלא התערב עמם גוי זר; או, זה הדבר ידוע עד היום:
<< · אבן עזרא על בראשית · יט · >>
הערות
- ^ ראו אבן עזרא על בראשית יח יג.
- ^ סגול, והכוונה למלת "אֶל".