מ"ג בראשית יט כה


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים הָאֵל וְאֵת כָּל הַכִּכָּר וְאֵת כָּל יֹשְׁבֵי הֶעָרִים וְצֶמַח הָאֲדָמָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַֽיַּהֲפֹךְ֙ אֶת־הֶעָרִ֣ים הָאֵ֔ל וְאֵ֖ת כׇּל־הַכִּכָּ֑ר וְאֵת֙ כׇּל־יֹשְׁבֵ֣י הֶעָרִ֔ים וְצֶ֖מַח הָאֲדָמָֽה׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַהֲפַךְ יָת קִרְוַיָּא הָאִלֵּין וְיָת כָּל מֵישְׁרָא וְיָת כָּל יָתְבֵי קִרְוַיָּא וְצִמְחַהּ דְּאַרְעָא׃
ירושלמי (יונתן):
וְהָפַךְ יַת קִרְוַויָא הָאִילֵין וְיַת כָּל מֵישְׁרָא וְיַת כָּל יַתְבֵי קִירְוַויָא וְצִמְחָא דְאַרְעָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויהפוך את הערים וגו'" - ארבעתן יושבות בסלע אחד והפכן מלמעלה למטה שנאמר (איוב כח) בחלמיש שלח ידו וגו' 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וַיַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים... – אַרְבַּעְתָּם יוֹשְׁבוֹת בְּסֶלַע אֶחָד, וַהֲפָכָן מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כח,ט): "בַּחַלָּמִישׁ שָׁלַח יָדוֹ...".

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

וצמח האדמה — נשרפו האילנות:

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויהפך את הערים האל. ראוי לומר את הערים ההם ואמר האל מפני שהזכיר למעלה סדום ועמרה, ורמז לך הכתוב כי היו חמש ערים במנין ה', כי לכך בקש אברהם חמשים צדיקים, עשרה לכל כרך וכרך, ומזה ויהפך את הערים האל, והיו סדום ועמורה אדמה וצבוים וארץ הככר.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויהפוך" שנהפך הארץ ההיא ויושביה לטבע גפרית ואש כמו הפך את מימיהם לדם ובהם נהפך לטבע מלח אותו הטל שעלה קודם הזריחה כאמרו גפרית ומלח שרפה כל ארצה כמשפט כל לחות תפל מעורב עם חלקים שרופים:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(כה)" ויהפך", וחוץ ממה שהמטיר מלמעלה גפרית ועליו אש, שזה לא היה רק על סדום ועמורה לבד, חוץ מזה נעשה רעש הארץ, ארץ ממנה יצא לחם תחתיה נהפך כמו אש, שלח בחלמיש ידו הפך משורש ערים, ואז שקעה הארץ שהיה שם עמק השדים לתחת, ומי הירדן שהיה דרכו להשקות אל כל הככר כמו נהר נילוס שמשקה את מצרים, והי' אז מלא על כל גדותיו כי היה בחג הפסח, ירדו אל העמק ההוא שתחתיה אש בוערת תמיד מתחתיות ארץ, ונעשה ממנו ים המלח שהוא מלא זפת והים מלא עשן לעתים ומימיו מלוחים במלח סדומית, שאי אפשר לטעום ממנו אפילו טפה אחת, ושום בעל חי לא יתקיים בו, וסביבותיו מלא מלח מעשן הים, כמו שיעידו הנוסעים עד היום, ועל זה אמר "ויהפך את הערים האל ואת כל הככר", ושלט בין בדומם שעל זה אמר "את הערים", בין בבעלי חיים ומדבר שעל זה אמר "ואת כל יושבי הערים", בין בצומח שע"ז אמר" וצמח האדמה,"  

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ראוי להעיר כי הלא יושבי הערים החלה בהם הפורענות על ידי גפרית ואש, ואיך מזכירם אחר הפיכת הערים והככר. ועוד אם

הערים נהפכו מפני יושביהן הככר וצמח האדמה מה חטאו:

אך הנה רצה הקב"ה יהיה כל טובה כעיר הנדחת, בל יהנו מכולה שום הנאה כל יושבי תבל. והנה ארבעה המה חלקי מציאותה.

  1. הדומם.
  2. הצומח.
  3. הבעלי חיים.
  4. בני האדם.

אמר כי כלם לקו לבל יתהנו עוד מהן. הדומם "ויהפוך את הערים האל". והצומח ובעלי חיים - אשר שנים אלה הוייתם בככר כי כלה משקה כי הוא מחיה הבעלי חיים - עליהם אמר "ואת כל הככר". ועל בני האדם אמר "ואת כל יושבי הערים". ועל כן הוזכרו בני האדם אחר הערים והככר להזכיר הארבע הדרגות כסדרן. ועדיין היה אפשר לומר שלא יקפיד הוא יתברך בצומח שלא תהיה מהם הנאה לבריות אלא במה שנעשה על ידן, ככרמים וזתים וגנות ופרדסים שזרעו ונטעו בידם, אך "צמח האדמה" שצמחה מאליה לא יקפיד, על כן אמר שגם "צמח האדמה" הפך ה'

ממקום שהיה בו, שגם לא יהנו ממה שצמח בחייהם:

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויהפוך את הערים האל. רבי לוי בשם רבי שמואל בר נחמן: חמשת כרכים הללו יושבין על צור אחד; שלח המלאך את ידו והפכן. הדא הוא דכתיב: "בחלמיש שלח ידו". חד אמר, כל היד; וחד אמר, בחלמיש שלח אצבע שהוא מה', אפיק למ"ד מחלמיש. אמר ר' יהושע: וצמח האדמה, אפילו צמחי אדמה לקו. אמר ר' יהושע בן לוי: עד עכשיו אם יקלוט אדם מטר מאוירה של סדום ויתן בערוגה אחרת אינה מצמחת.