קטגוריה:בראשית יח י
ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל וְהוּא אַחֲרָיו.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּ֗אמֶר שׁ֣וֹב אָשׁ֤וּב אֵלֶ֙יךָ֙ כָּעֵ֣ת חַיָּ֔ה וְהִנֵּה־בֵ֖ן לְשָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וְשָׂרָ֥ה שֹׁמַ֛עַת פֶּ֥תַח הָאֹ֖הֶל וְה֥וּא אַחֲרָֽיו׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֗אמֶר שׁ֣וֹב אָשׁ֤וּב אֵלֶ֙י/ךָ֙ כָּ/עֵ֣ת חַיָּ֔ה וְ/הִנֵּה־בֵ֖ן לְ/שָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑/ךָ וְ/שָׂרָ֥ה שֹׁמַ֛עַת פֶּ֥תַח הָ/אֹ֖הֶל וְ/ה֥וּא אַחֲרָֽי/ו׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר מְתָב אֲתוּב לְוָתָךְ כְּעִדָּן דְּאַתּוּן קַיָּימִין וְהָא בְרָא לְשָׂרָה אִתְּתָךְ וְשָׂרָה שְׁמַעַת בִּתְרַע מַשְׁכְּנָא וְהוּא אֲחוֹרוֹהִי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר חַד מִנְהוֹן מֵיתַב אִתוּב לְוָתָךְ לְשַׁתָּא דְאַתְיָא וְאַתּוּן קַיָימִין וְהָא בַּר לְשָרָה אִנְתְּתָךְ וְשָרָה הֲוַת שָׁמְעָא בִּתְרַע מַשְׁכְּנָא וְיִשְׁמָעֵאל קָאִי בַּתְרֵיהּ וְצָיִית מַה דְאָמַר מַלְאָכָא: |
| ירושלמי (קטעים): | וַאֲמַר מַחֲזוֹר אַחֲזוֹר לְוָתָךְ כְּעִידַן הָדֵין דְאַתּוּן קַיָמִין וְהָא בַּר דְכַר לְשָרָה אִתְּתָךְ וְשָרָה הֲוָת שְׁמָעַת לִתְרַע מַשְׁכְּנָא וְיִשְׁמָעֵאל הֲוָה קָאִים מִן בַּתְרָא: |
רש"י
"שוב אשוב" - לא בשרו המלאך שישוב אליו אלא בשליחותו של מקום א"ל כמו ויאמר לה מלאך ה' הרבה ארבה והוא אין בידו להרבות אלא בשליחותו של מקום אף כאן בשליחותו של מקום א"ל כן (ב"ר) (אלישע אמר לשונמית למועד הזה כעת חיה את חובקת בן ותאמר אל אדוני איש האלהים אל תכזב בשפחתך אותן המלאכים שבשרו את שרה אמרו למועד אשוב אמר לה אלישע אותן המלאכים שהם חיים וקיימים לעולם אמרו למועד אשוב אבל אני בשר ודם שהיום חי ומחר מת בין חי ובין מת למועד הזה וגו')
"והוא אחריו" - הפתח היה אחר המלאך
מפרשי רש"י
[לו] לא בישרו המלאך שישוב אלא בשליחותו של הקב"ה כו'. פירוש שהקב"ה הוא שהודיע לו שהוא יתברך ישוב אליו. וכתב הרמב"ן דפירש כן מפני שמצאנו שהקב"ה אמר לו "למועד" אשוב אליך (ר' פסוק יד), וכן תמצא בדברי המלאך שאמר "שוב אשוב אליך", ולפיכך דברי המלאך הם דברי הקב"ה. וכן הוא נכון, דהא הקב"ה אמר "למה זה צחקה שרה וגומר למועד אשוב אליך" (פסוקים יג, יד), משמע שבא הקב"ה לחזק דברי המלאך, ואם כן דברי המלאך הם בעצמם דברי הקב"ה. ולי יראה דפירש כן - דאיך יאמר המלאך "שוב אשוב אליך כעת חיה" הרי איך המלאכים נשתלחים רק לפי שעה, ואיך יאמר המלאך "שוב אשוב אליך" לשנה הבאה, דשליחות המלאך הוא לפי שעה, אלא בשליחות הקב"ה הוא. פירוש - שכך אמר המלאך לאברהם - הקב"ה מודיע לך "שוב אשוב אליך", ומדבר השליח כאילו היה שולחו מדבר. ומה שהפך רש"י הפירוש לפרש "שוב אשוב" אחר "כעת חיה", להביא ראיה עוד אל הפירוש שפירש כבר 'כעת הזאת לשנה הבאה', דהא מה שאמר המלאך לו "שוב אשוב" לא היה זה אלא בשליחות המקום, וכיון שאתה מוצא בדבור המקום "למועד אשוב אליך" (פסוק יד) ופירוש למועד שקבעתי לך אתמול (רש"י שם), אם כן גם כן "כעת חיה" פירושו לשנה האחרת כעת הזאת:
[לז] הפתח היה אחר המלאך. לא שהיה המלאך אחר הפתח, דאין בפתח - שהוא החלל הפתוח - אחור ופנים, ולא שייך לומר "אחריו" (כ"ה ברא"ם):בד"ה מדלא קרינן כו' כעת של חיות נ"ב כלומר כדרך הנשים היולדות לט' חדשים מהרש"ל ואין הלשון משמע כן דאם כן הל"ל כעת של חיה אלא הא דקאמר כעת של חיות ר"ל כעת של חיים ודוק כן נ"ל:בד"ה לא בשרו כו' על הסדר שהוא נ"ב ולי נרא' דה"פ מיד שפיר' דכעת בקמ"ץ קאי על הזמן הזאת אם כן ק"ל הלא הקב"ה אמר ליה ביום המילה לשוב אליו וא"כ איך אמר המלאך בג' למילתו כעת הזאת בשנה האחרת אלא וודאי צ"ל דכעת הזאת דקאמר המלאך קאי על העת שאמר הקב"ה אל אברהם ביו' המילה וא"כ ק' וכי ידבר המלאך על העת שקבע לו הקב"ה ובודאי זה העת הוא שקבע המלאך ע"כ פירש דהרי אמר המלאך שוב אשוב וע"כ בשליחתו של מקום הוא כמו שמוכח מקרא שלאחריו שאמר ה' למועד אשוב אליך כו' אם כן מאחר שלא דיבר המלאך כי אם בשליחתו של מקום אם כן בודאי קאי על העת הראשון שקבע הקב"ה ביום המילה ודוק מהרש"ל:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
[כָּעֵת חַיָּה – כָּעֵת הַזֹּאת שֶׁתְּהֵא חַיָּה לָכֶם, שֶׁתִּהְיוּ כֻּלְּכֶם שְׁלֵמִים וְקַיָּמִים.]
שׁוֹב אָשׁוּב – לֹא בִשְּׂרוֹ הַמַּלְאָךְ שֶׁיָּשׁוּב אֵלָיו, אֶלָּא בִשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם אָמַר לוֹ. כְּמוֹ: "וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' הַרְבָּה אַרְבֶּה" (לעיל טז,י), וְהוּא אֵין בְּיָדוֹ לְהַרְבּוֹת, אֶלָּא בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם. אַף כַּאן בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם אָמַר לוֹ כֵּן.
[אֱלִישָׁע אָמַר לַשּׁוּנַמִית (מל"ב ד,טז): "לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה אַתְּ חוֹבֶקֶת בֵּן. וַתֹּאמֶר: אַל אֲדֹנִי אִישׁ הָאֱלֹהִים אַל תְּכַזֵּב בְּשִׁפְחָתֶךָ" – אוֹתָן הַמַּלְאָכִים שֶׁבִּשְּׂרוּ אֶת שָׂרָה אָמְרוּ "לַמּוֹעֵד אָשׁוּב"! אָמַר לָהּ אֱלִישָׁע: אוֹתָם הַמַּלְאָכִים שֶׁהֵם חַיִּים וְקַיָּמִים לְעוֹלָם אָמְרוּ "לַמּוֹעֵד אָשׁוּב" (להלן פסוק יד), אֲבָל אֲנִי בָשָׂר וָדָם שֶׁהַיּוֹם חַי וּמָחָר מֵת. בֵּין חַי וּבֵין מֵת – "לַמּוֹעֵד הַזֶּה..." (בראשית רבה נג,ב)].
וְהוּא אַחֲרָיו – הַפֶּתַח הָיָה אַחַר הַמַּלְאָךְ.
רשב"ם
והוא אחריו: הפתח של אהל שרה היה אחרי המלאך, לפיכך שמעה שרה את דבריהם:
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
כעת חיה . כעת המבורר של יולדה שהוא י"ב חדשים, שאין זמן ט' חדשים מובררים, לפעמים מקדים או מאחר, אבל הזמן שאינו שוהה ומתאחר יותר הוא י"ב חדש והוא המבורר, וכדאמר בעובדא דרבה תוספאה (יבמות פ ב) ולכך נתן לו המלאך עכשיו לפסח זמן מבורר שיהיה לו בן לפסח הבא.
והוא אחריו. יגיד הכתוב כי שרה שהיתה יושבת פנימה באהל כמו שכתוב הנה באהל, עמדה ממקומה לשמוע הדברים אל פתח האהל, והמלאך המבשר היה אחורי פתח האהל.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
שוב אשוב וגו'. טעם כפל שוב אשוב, גם אומרו תיבת והנה. יכוין לומר על דרך אומרם ז"ל כשנולד יצחק לא היה ראוי להוליד כי בא מסטרא דנוקבא ובמעשה העקידה זכה לנפש הראוי להוליד, והוא שרמז במאמר המלאך שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה פי' מסטרא דנוקבא ודייק לומר והנה פי' המזדמן קודם הוא גדר זה, ואמר אשוב פירוש פעם ב' ישוב אליו פי' לבחינת אברהם שהוא עלמא דדכורא, וזה היה בעקידה דכתיב (כ"ב י"א) ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים וגו'. והם ב' פקידות פקידה א' שיהי' בעולם יצחק, ב' שתהי' לו נפש היולדת, וטעם שעשה ה' ככה לסיבת אומרו (י"ז י"ט) לו ישמעאל וכמו שכתבתי שם ויש סודות. עוד ירצה באומרו ולשרה בן לפי פשוטו על דרך אומרם ז"ל (ויק"ר פי"ד) לעולם זכרים תלויים בנקבות ונקבות בזכרים דכתיב (דה"א, ד) ואשתו היהודיה ילדה את ירד, (לקמן כב כד), ופלגשו ושמה וגו' ותלד וגו' (ויקרא, יב) אשה כי תזריע וילדה זכר ע"כ גם אנו מוסיפין למנות בן לשרה וגו':
ושרה שומעת מודיע הכתוב כי הבשורה לשרה בשרו כמאמר ה' בשליחות, והוא אומרו ושרה שומעת וגו' והוא המבשר אחריו. וראיתי במדרש כי אף על פי כן נתיסר המלאך על אשר לא דבר הבשורה מפיו אליה ודבר לאברהם, והמלאכים יענשו על השוגג ועל שנוי כל שהוא:ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך. בפסח נולד יצחק, מנלן? דכתיב: "כעת חיה למועד הזה". אימת קאי? אלימא בפסח וקאמר בעצרת, בחמשין יומי מי קא ילדה? אלא דקאי בעצרת וקאמר בתשרי, אכתי בחמשא ירחי מי קא ילדה? אלא דקאי בתשרי וקאמר בניסן. אכתי בשיתא ירחי מי קא ילדה? אותה שנה מעוברת היתה. סוף סוף כי מדלי מר ימי טומאה בצרי להו? אמר מר זוטרא: אפילו למאן דאמר יולדת לתשעה אינה יולדת למקוטעין, יולדת לשבעה יולדת למקוטעין, שנאמר: "ויהי לתקופות הימים ותהר חנה ותלד", מעוט תקופות שנים ומעוט ימים שנים. ושרה שומעת, מכאן שהנשים צייתניות הן וכו' (ברמז כ"ד):
והוא אחריו, זה ישמעאל. והוא אחריו, מפני היחוד. והוא אחריו, המלאך הרגיש שבאה אורה.רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יח י.
וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל
וַיֹּאמֶר
"ויַֹּאמֶר" – בלשון יחיד. כלומר, יש שתי אפשרויות: או שהמלאך שקיבל את השליחות הזאת ולא המשיך לסדום דיבר, ככתוב: "ויַָּבֹאו שְּׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה" (ביאור:בראשית יט א), או שאלוהים דיבר. מהסיפור נראה שאלוהים דיבר מפי האיש.
למה האנשים היו חייבים לספר לשרה?
הדבר היחיד שהם עשו זה להודיע לשרה על התעברותה העתידית, "שׁוֹב אָשׁובּ אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה, וְהִנֵּה בֵן, לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ", מכאן שזו היתה הסיבה היחידה לבואם.
אז למה הם היו צריכים להגיד לה אישית?
שרה צחקה. זה אומר שאברהם לא סיפר לה על כך מקודם ושזו הפעם הראשונה שהיא שומעת זאת.
אז למה אברהם לא אמר לה?
אברהם פחד לספר לה כדי שהוא לא יהיה כמצחק בעיניה. היא היתה עושה ממנו קציצות – "זאת הדרך שלך לנסות לבוא אלי" היתה שואלת בסרקסטיות ומסרבת. אברהם לא רצה לקחת סיכון והשאיר לאלוהים להודיע אישית לשרה. ואכן כאשר שרה שמעה את דברי המלאך היא צחקה בלבה. המלאך נזף בשרה שצחקה לו, וכך אברהם הבין שהוא צדק בחששו.
וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל וְהוּא אַחֲרָיו
אברהם ישב בפתח אוהלו, ראה את האנשים, רץ לקראתם והושיב אותם ליד העץ. סביר שגם פתח אוהלה של שרה פנה לאותו כיוון, אולם לאהל יש הרבה פתחים, וכדי שנבין ששרה רצתה לשמוע מה נאמר, כתוב: "וְהוּא אַחֲרָיו". כלומר האהל היה מאחורי שרה, למרות שלא כתוב 'מאחוריה'.
כלומר שרה עמדה בפתח האוהל, בצילו, אבל כל האוהל היה מאחוריה. כך נרמז לנו שהמלאכים ראו את שרה בפתח אוהלה, ותשובת אברהם, ששרה באוהלה, לא היתה מתאימה.
למה שרה הקשיבה?
אברהם ישב בפתח אוהלו, ראה את האנשים, רץ לקראתם, והושיב אותם ליד העץ. לאוהל יש הרבה פתחים, אולם מהכתוב ניתן להבין שהמילה "וְהוּא" פונה לאוהל של שרה, וששרה עמדה בפתח הפונה לכיוון העץ והאורחים. ניתן להבין ששרה רצתה לשמוע את דברי המלאכים.
כך נרמז לנו שהמלאכים ראו את שרה בפתח אוהלה, ותשובת אברהם, ששרה באוהלה, לא היתה מתאימה.
מהתנהגתו של אברהם, שרה הבינה שדבר חשוב עומד לקרות והיא רצתה לשמוע. כך גם רבקה האזינה לדברי יצחק כאשר יצחק הזמין את עשו כדי לברך אותו (בראשית כז ה).
כאשר אלוהים סיפר לאברהם על הולדת יצחק "וְאֶת בְּרִיתִי, אָקִים אֶת יִצְחָק, אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶהּ, בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת" (בראשית יז כא), אברהם צחק, ככתוב: "ויִַּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו, וַיִּצְחָק; ויַֹּאמֶר בְּלִבּוֹ, הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָלֵּד, וְאִם שָׂרָה, הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד"? (בראשית יז יז). ניתן להבין שאברהם לא סיפר זאת לשרה, וכאשר היא שמעה זאת בפעם הראשונה היא הופתעה והגיבה
כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ
מתי?
אנחנו יודעים שיצחק נולד אחרי שנה, אבל אברהם ושרה לא ידעו זאת כי נאמר:
- "כָּעֵת חַיָּה" - משמע הלידה תתרחש בתקופה הזו בשנה, אך לא ידוע אם בעוד שנה או מספר שנים.
- "לַמּוֹעֵד הַזֶּה, בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת" (בראשית יז כא) גם כאן השנה האחרת אינה מוגדרת כשנה הבאה.
- "לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ, כָּעֵת חַיָּה" (בראשית יח יד), "שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה" - בהמשך המלאך חוזר על דבריו, אבל בפעם השניה המלאך משתמש במילה שאלוהים אמר לאברהם "לַמּוֹעֵד".
מדובר על תקופה מסוימת שבמהלכה יצחק ייוולד, ולא על יום מדויק, כי פעמיים נאמר "לַמּוֹעֵד הַזֶהּ" ו-"כָּעֵת חַיָּה" ובין המועד שצוין לאברהם ובין המועד שצויין לשרה עברו מספר ימים שבהם החלים אברהם מהמילה.
אברהם היה בן 99, וכנראה היה חשוב לאלוהים שבגיל 100 ייוולד יצחק לאברהם. אולי אלוהים החליט, מספר עגול, התחלה חדשה, וכך הוא חיכה עד שאברהם יהיה כשר ומוכן לגדל את יצחק.
תגובת אברהם
אברהם שמע את ההבטחה לבן בפעם השנייה. כאשר אברהם שמע זאתבפעם הראשונה הוא נפל על פניו וצחק, ועכשיו הוא לא הגיב ולא עשה דבר ואפילו לא רץ לחבק את אשתו. שרה יכלה להסיק שאברהם כבר שמע את זה ולא סיפר לה. אולם לא נאמר שהיא כעסה עליו. היא הבינה שהמלאכים באו במיוחד בשבילה ולא בשביל אברהם.
שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה
אברהם רק עבר ברית מילה, ככתוב: "וְאַבְרָהָם בֶּן תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שָׁנָה בְּהִמֹּלוֹ בְּשַׂר עָרְלָתוֹ" (בראשית יז כד), ולאחר שנה נולד יצחק (בראשית כא ה). כלומר, קיימת אפשרות שהמילה שיפרה את הפוריות של אברהם והביאה להולדת יצחק אחרי מספר ניסיונות.
איך זה קרה?
- ידוע שהביציות נשארות פוריות אצל האישה מיום היוולדה ועד סוף המחזור, וזה בערך 40-50 שנה. אין מניעה שמספר ביציות פוריות יוותרו בשחלה, והיו מיקרים שהמחזור התחיל לאחר הפסקה.
- מלכת דבורים או נמלים מחזיקה בתוכה את זרעי הזכר שנים רבות עד השימוש.
- רפואה ומזון יכולים לעזור, כדברי אדוני: "הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה דָּבָר" (בראשית יח יד).
- המילה פתרה את תופעת הפימוזיס של אברהם.[1] פימוזיס היא תופעה נפוצה אצל גברים זקנים של עורלה צרה או הדוקה מדי.
הערות שוליים
- ^ G.N. Weiss, "Prophylactic neonatal surgery and infectious diseases", Pediatric Infectious Diseases Journal, 1997
מקורות
נלקח בחלקו מ-"ראש השנה: ישמעאל ילד לתרגול" סנדובסקי - sendowski , אילן - ilan. [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים. 11/08/2010 http://www.articles.co.il/article/77458
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית יח י"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.