מ"ג בראשית יח יא
<< · מ"ג בראשית · יח · יא · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאַבְרָהָ֤ם וְשָׂרָה֙ זְקֵנִ֔ים בָּאִ֖ים בַּיָּמִ֑ים חָדַל֙ לִהְי֣וֹת לְשָׂרָ֔ה אֹ֖רַח כַּנָּשִֽׁים׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה סִיבוּ עָאלוּ בְּיוֹמִין פְּסַק מִלְּמִהְוֵי לְשָׂרָה אוֹרַח כִּנְשַׁיָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאַבְרָהָם וְשָרָה סָבִין עָלוּ בְּיוֹמֵי פָּסַק מִלְמֶהֱוֵי לְשָרָה אוֹרַח סוּבְתָּא כִּנְשַׁיָא: |
רש"י
"ארח כנשים" - אורח נדות
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אוֹרַח כַּנָּשִׁים – אוֹרַח נִדּוּת.
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
להיות לשרה הוא "אורח כנשים", כלומר אורח טבעי כנשים, אך אורח שלא כנשים שהוא דרך נס אחר תשעים שנה לא חדל ממנה, כי חזרה לנערותה ופירסה נדה אחרי זקנתה הפך הנשים:
(יב) ועל כן "ותצחק שרה בקרבה", וגם שלא דברה, הנה היה "לאמר" הנה ממני אין עיכוב כי הנה "אחרי בלותי" כבר "היתה לי עדנה", כי פרסתי נדה וחזרתי לנערותי אך העיכוב אינו אלא כי "ואדוני זקן". וזה אפשר כוונו רבותינו ז"ל בבראשית רבה (מח כ) באומרם בתר דסיבית תהי לי "עדונין", גם שאין לשונם ברור. ובזה יתיישב מאמרם ז"ל (יבמות סה ב) באומרם מכאן שמותר לשנות מפני השלום שהיא אמרה ואדוני זקן והקב"ה אמר ואני זקנתי. ואם כפשוטו של מקרא אינו משנה מאמרה, כי אם שהיא אמרה על שניהם והקב"ה לא אמר כי אם חצי מאמרה. אך במה שאמרנו שאחרי בלותי היתה לי עדנה אינו בתמיה רק שהיא חזרה לנערותה, יצדק מאמרם ז"ל כמדובר:
(יג) והשיב יתברך ואמר "למה זה" כלומר למה היה זה המבשר האם חנם שלחתיו כי "צחקה שרה", וגם שלא דברה בפיה, הנה
כוונת הצחוק היתה "לאמר האף" כי "אמנם" ודאי הוא שאלד עם כל זה אתמה כי "אני זקנתי":ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
<< · מ"ג בראשית · יח · יא · >>