קטגוריה:משלי לא כו
פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
פִּ֭יהָ פָּתְחָ֣ה בְחׇכְמָ֑ה
וְת֥וֹרַת חֶ֝֗סֶד עַל־לְשׁוֹנָֽהּ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
פִּ֭י/הָ פָּתְחָ֣ה בְ/חָכְמָ֑ה וְ/תֽוֹרַת־חֶ֝֗סֶד עַל־לְשׁוֹנָֽ/הּ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רלב"ג
"פיה פתחה בחכמה". כי ממנה ילקחו התחלותיה ונימוס החסד שעשה הש"י לנמצאות יתבאר על לשונה במה שיגיע אל החוש מזה הענין אשר הפליא הש"י חסדו ביצירותיו:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"פיה פתחה" - כל מאמריה המה בחכמה.
"ותורת חסד" - לימוד של חסד על לשונה, רוצה לומר, מלמדת ומזרזת לעשות חסד עם הבריות.
לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):
"פיה" - אין עסקה כי אם השתדלות החכמה, ותשפיע לזולת אף בחסד, בלי תשלום גמול, אם לא מצאה ידו די חכמה לתתה לה תמורת חכמתה.
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"פיה פתחה", ואז תפתח פיה ליום הדין ע"י חקי החכמה שהלכה בהם, ותורת חסד שהוא מה שעשתה חסד לפנים משורת הדין יהיה על לשונה, שזה יהיה לה למליץ ליום אחרון:
דרך המושכל
(כו) "פיה", שאז תפתח פיה בחכמה מה שהיתה הולכת לפי חקי החכמה בדברים שבין טוב ורע, ותורת חסד על לשונה, מבואר אצלנו תמיד שהפה רומז על החכמה והלשון על הבינה, ע"י לשונה בדרכי הבינה נגלו לה תעלומות רבות בסתרי התורה, וזה נקרא תורת חסד, שהחסד כולל כל מה שיוצא מדרך הפשוט בשפע רב, כמו המרבה בדרכי החסידות יותר משורת הדין במעשים, והמפליג בתבונה בתעלומות סתרי התורה בעיון שזה נקרא תורת חסד:
הגאון מווילנה
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •
"פיה פתחה בחכמה" - שאינו פותח פיו אלא בחכמה, וכמו שאמרו ש(עבודה זרה יט:): "אפילו שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה תלמוד".
"ותורת חסד על לשונה" - שלומד לשם שמים, כמו שאמרו (זהר חלק ב קיד ב): "איזהו חסיד - שמתחסד עם קונו". ואמרו בגמרא (סוכה מט:): "וכי יש תורה של חסד ויש תורה שאינה של חסד?! אלא, תורה לשמה זו היא תורה של חסד, שלא לשמה זו היא תורה שאינה של חסד".
והם תלויים זה בזה, כמו שאמרו (תיקוני זהר עג, ב): "כל הבשר חציר - דאכלי תיבנא דאורייתא, וכל חסדו כציץ השדה - כל דעבדין לגרמייהו עבדין" . וכן אמרו (בבא בתרא כה:): "הרוצה שיחכים - ידרים".
תרגום מצודות: כל מאמריה המה בחכמה; ותורת (לימוד של) חסד על לשונה, רוצה לומר, מלמדת ומזרזת לעשות חסד עם הבריות.
ולפי המשל:
אין עסקה כי אם השתדלות החכמה; ותשפיע לזולת אף בחסד, בלי תשלום גמול, אם לא מצאה ידו די חכמה לתתה לה תמורת חכמתה.
תרגום ויקיטקסט: אחרי שהצליחה בעבודה ובמסחר, היא פותחת את פיה ואומרת דברי חכמה כדי ללמד אחרים להצליח כמוה; אחרי שעשתה חסד עם העניים, תורת חסד על לשונה כדי ללמד אחרים לעזור לעניים כמוה.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי לא כו.
דקויות
מהי תורת חסד?
1. תורת חסד היא הוראה ולימוד הקשורים לעשיית חסד - איך לעשות חסד בצורה נכונה, בצורה שתעזור לנזקקים להשתקם ולצאת מהמצוקה, ולא תגרום להם להפוך ל"קבצנים מקצועיים".
2. תורת חסד היאסוג מיוחד של לימוד תורה - לימוד שהוא עצמו חסד:
- לימוד ללא מטרת רווח: "שלומד לשם שמים... שמתחסד עם קונו... תורה לשמה זו היא תורה של חסד..." (הגאון מווילנה ע"פ זוהר ותלמוד בבלי סוכה מט:).
- לימוד על-מנת ללמד אחרים: "תורה ללמדה - זו היא תורה של חסד" (רבי אלעזר, תלמוד בבלי סוכה מט:).
- הוראה ללא שכר - גם לא של חכמה תמורת חכמה: "אין עסקה כי אם השתדלות החכמה, ותשפיע לזולת אף בחסד, בלי תשלום גמול, אם לא מצאה ידו די חכמה לתתה לה תמורת חכמתה" (מצודת דוד).
- הוראה שמעודדת את התלמידים להיות עצמאים ולחשוב בעצמם, ולא להיות תלויים במורה (ע"פ גליה).
מהו המסר המעשי של הפסוק?
1. לפני שאדם מדבר על חכמה או חסד, הוא צריך להתנסות בעצמו בעניינים שהוא מדבר עליהם. זו דרכה של אשת חיל:
- עד לפסוק זה פיה היה סגור, כי היתה עסוקה בעשיה - עבדה, סחרה והצליחה בעסקיה, (משלי לא יח): "טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ, לֹא יִכְבֶּה בליל[בַלַּיְלָה] נֵרָהּ"*; רק אחרי שהצליחה בעצמה, פתחה את פיה בחכמה כדי ללמד אחרים.
- עד כאן לא דיברה, כי היתה עסוקה במעשי חסד, (משלי לא כ): "כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי, וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן"*; רק אחרי שעשתה חסד בעצמה, החלה לדבר ותורת חסד על לשונה.
2. יש אנשים שמדברים סתם, רק כדי למלא את החלל, כדי שלא יהיה שקט מדי; אולם אשת חיל אינה נוהגת כך:
- היא פותחת את פיה רק כדי להגיד דברי חכמה, כדרכו של תלמיד חכמים, "שאינו פותח פיו אלא בחכמה, וכמו שאמרו, שאפילו שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה תלמוד" (הגאון מווילנה; הוא מפרש את כל הקטע כמשל על התורה, אך דבריו מתאימים גם לפשט).
- גם כשהיא מדברת על חסד, יש בפיה תורה שלמה שמסבירה איך לעשות חסד בצורה נכונה - איך להלוות לאנשים ולדאוג שיחזירו, איך לתת צדקה באופן שיעודד אנשים לצאת מהמצוקה; גם את החסד היא עושה בחכמה.
הקבלות
1. בתחילת הפרק נאמר למלך, (משלי לא ח): "פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם, אֶל דִּין כָּל בְּנֵי חֲלוֹף. פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק, וְדִין עָנִי וְאֶבְיוֹן", כלומר, פתח את פיך בחכמה כדי לשפוט את העניים בצדק, ובכך גם תעשה עמם חסד. אשת חיל מתנהגת כמו המלך האידיאלי, ופותחת את פיה בדברי חכמה וחסד.
2. חכמי המדרש דרשו את הפסוק על בני ישראל, שהיו הראשונים שפתחו את פיהם בדברי שירה ותהילה לה', אחרי קריעת ים סוף (שמות רבה כג ד). ויש שדרשו את הפסוק על דוד, שפתח את פיו ואמר את כל ספר תהלים (תלמוד בבלי, ברכות י.).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי לא כו"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.