פתיחת התפריט הראשי

ביאור:משלי לא ל

משלי לא ל: "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי, אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל;"

תרגום מצודות: חן האשה ויפיה הם שקר והבל (דבר שאין בו ממש), רוצה לומר, אין בהם תועלת רב עד להלל את האשה באלה; אבל אשה יראת ה', היא הראויה להללה ולשבחה בזה -

ולפי המשל:

העיונים הדקים והתחכמות החקירות הנמצאות בשאר החכמות, אין תועלתן רב מול חכמת התורה, כי כמוהם כאין נגדה.

תרגום ויקיטקסט: החינניות (הנחמדות) היא מטעה ומבלבלת כמו שקר, והיופי הוא זמני וחולף כמו הבל; רק אישה יראת ה', בעלת ערכים אמיתיים ונצחיים, ראויה שיהללו אותה.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי לא ל.


דקויותעריכה

למי מכוון המסר המעשי של הפסוק?

1. לאישה: אל תשקיעי יותר מדי בטיפוח יופייך. החן והיופי שלך ממילא ייעלמו במשך השנים כמו שקר והבל, "כי הוא דבר חומרי שאין לו העמדה וקיום, שהרי מעט חולי שיבוא ממעט את היופי, והזקנה מבטלתו, וכל שכן המוות, שמורידו לידי עפר רימה ותולעה" (רמ"ד ואלי). בטווח הארוך יהללו אותך רק על יראת ה' שלך, על הערכים והעקרונות שדבקת בהם.

2. לגבר הפנוי המחפש בת-זוג: אל תתלהב יותר מדי מהמראה החיצוני של האישה שאתה נפגש עמה. החן עלול להטעות אותך כמו שקר, ולגרום לך לבחור בת-זוג שאינה מתאימה לך; היופי חולף כמו הבל, בת-זוגך לא תישאר יפה לנצח. ולכן, כשאתה בוחר בת-זוג לכל החיים, שים לב ליראת ה' שלה, הערך הפנימי והיסודי ביותר, שהוא אמיתי וקיים לעד, (תהלים יט י): "יִרְאַת ה' טְהוֹרָה, עוֹמֶדֶת לָעַד; מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת, צָדְקוּ יַחְדָּו".

כך פירשו את פסוקנו בנות ירושלים בעת העתיקה, כאשר היו יוצאות לחולל בכרמים: "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלים... יוצאות וחולות בכרמים. ומה היו אומרות? 'בחור! שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך: אל תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל...'" (רבן גמליאל, תלמוד בבלי תענית כו:). כמובן שהמסר נכון גם לנשים המחפשות בן-זוג.

3. לגבר הנשוי: אל תבקר את אשתך על מעשיה שאינם מוצאים חן בעיניך, ואל תתלהב מהיופי של נשים אחרות, אלא הלל את אשתך והחמא לה על כך שהיא יראת ה', כי יראת ה' היא העיקר.

4. על-דרך הדרש, אשת חיל היא משל לתורה וחכמה. לפי זה הפסוק מזהיר אותנו מפני רעיונות רוחניים שנראים יפים ונוצצים במבט ראשון, אך למעשה אין בהם אמת (מצודת דוד). גם בלימוד ומחקר יש חשיבות מסויימת ליופי, אך השיקול העיקרי הוא האמת. רעיון דומה נמצא גם במשפט המיוחס לאלברט איינשטיין, כמה מאות שנים מאוחר יותר, כשמישהו העיר לו שתורת היחסות שלו לא מספיק יָפָה: "את היופי השאירו לציירים ולאדריכלים - אנחנו, המדענים, שואפים לאמת!".

הקבלותעריכה

איך מסתדר הפסוק שלנו עם הפסוקים הרבים בתנ"ך המהללים את אמותינו (וגם חלק מאבותינו) על יופיין?

  • שרה, (בראשית יב יא): "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה, וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ 'הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ'"
  • רבקה, (בראשית כד טז): "וְהַנַּעֲרָ טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד, בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ"
  • רחל, (בראשית כט יז): "וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת, וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה"*.
  • יוסף, (בראשית לט ו): "וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה"
  • דוד, (שמואל א טז יב): "וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאֵהוּ וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי, וַיֹּאמֶר ה' קוּם מְשָׁחֵהוּ כִּי זֶה הוּא"*
  • אביגיל, (שמואל א כה ג): "וְשֵׁם הָאִישׁ נָבָל וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ אֲבִגָיִל, וְהָאִשָּׁה טוֹבַת שֶׂכֶל וִיפַת תֹּאַר וְהָאִישׁ קָשֶׁה וְרַע מַעֲלָלִים"
  • תמר בת אבשלום, (שמואל ב יד כז): "וַיִּוָּלְדוּ לְאַבְשָׁלוֹם שְׁלוֹשָׁה בָנִים וּבַת אַחַת וּשְׁמָהּ תָּמָר, הִיא הָיְתָה אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה"
  • אבישג השונמית, (מלכים א א ג): "וַיְבַקְשׁוּ נַעֲרָה יָפָה בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, וַיִּמְצְאוּ אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית וַיָּבִאוּ אֹתָהּ לַמֶּלֶךְ"
  • בנות איוב, (איוב מב טו): "וְלֹא נִמְצָא נָשִׁים יָפוֹת כִּבְנוֹת אִיּוֹב בְּכָל הָאָרֶץ"*

1. ייתכן שהפסוקים אינם באים להלל ולשבח את היופי, אלא רק מציינים עובדה שיש לה חשיבות להמשך הסיפור, למשל: שרה היתה יפה ולכן אברהם חשש שהמצרים יקחו אותה; רבקה היתה יפה ולמרות זאת שמרה על צניעות; רחל היתה יפה ולכן יעקב נמשך אליה יותר מללאה; יוסף היה יפה ולכן אשת פוטיפר נטפלה אליו. בחלק מהפסוקים, החשיבות של היופי להמשך הסיפור אינה ברורה, אך עדיין ייתכן שמדובר בעובדה נייטרלית. למשל, כמו שהפסוק מציין את העובדה שדוד היה אדמוני, וברור שזו עובדה נייטרלית שאין בה כל שבח (או גנאי) לדוד, כך מציינים גם שדוד היה יפה-עיניים.

- אולם, בשיר השירים ישנם פסוקים רבים שבהם בני הזוג מהללים זה את זו על יופיים, כגון ב(שיר השירים א טו): "הִנְּךָ יָפָה רַעְיָתִי הִנְּךָ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים; הִנָּךְ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים, אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה"*. גם ספר משלי מהלל את אשת הנעורים, (משלי ה יט): "אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן"*. גם הפרק שלנו עצמו מהלל את אשת החיל על בגדיה המהודרים, (משלי לא כב): "מַרְבַדִּים עָשְׂתָה לָּהּ, שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ", (משלי לא כה): "עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ, וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן"!

2. אפשר להשיב על-פי המידה: "שני כתובים המכחישים זה את זה - עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם". הפסוק המכריע הוא (משלי יא כב): "נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר - אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם"*: כשהאישה סרת-טעם יופייה הוא חן והבל, אבל כשהיא בעלת טעם ויראת ה' (כמו אביגיל, (שמואל א כה לג): "וּבָרוּךְ טַעְמֵךְ וּבְרוּכָה אָתְּ אֲשֶׁר כְּלִתִנִי הַיּוֹם הַזֶּה מִבּוֹא בְדָמִים וְהֹשֵׁעַ יָדִי לִי"), אז גם ליופייה יש ערך, ואישה יראת ה' - היא תתהלל גם בחן וביופי שלה (חגי הופר ע"פ הגאון מווילנה).

- אולם, לפי פירוש זה עדיין לא ברור, מדוע הפסוקים מהללים בדבר שהוא שקר והבל, ומדוע אישה יראת ה' אמורה להתהלל בדבר שהוא שקר והבל? מדוע לא נאמר בשיר השירים, למשל, "הנך יראת-ה', רעייתי, הנך צדיקה! הנך ירא-ה' דודי, אף צדיק!"? מדוע השיר אשת חיל אינו מסתפק בתהילה על יראת ה', אלא מהלל את האישה גם על הדר, חן ויופי?

3. יש אומרים שהפסוק שלנו מבטא רק את דעתו של שלמה המלך בזקנתו, לאחר שהיו לו אלף נשים מכל העמים ומכל הצבעים והיופי כבר לא היה חשוב לו; אך לאדם רגיל היופי כן חשוב.

- אולם קשה לקבל דעה זו ברצינות, שהרי שלמה כתב את דבריו לכל אדם ולא רק לעצמו, והוא בוודאי ידע שלרוב האנשים יש רק אישה אחת.

4. ייתכן שהשיר "אשת חיל" הוא הספד שנאמר על האישה לאחר פטירתה. דבר זה נרמז גם בפסוקים קודמים, כמו "גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה", "ותשחק ליום אחרון" (ע"פ 'דעת מקרא'). לאחר המוות כמובן אין כל חשיבות ליופי החיצוני אלא רק לערכים הפנימיים. לפי זה, הפסוק מביע רעיון דומה לזה שנזכר במקום אחר ביחס לעושר ורכוש, (תהלים מט יז): "אַל תִּירָא כִּי יַעֲשִׁר אִישׁ כִּי יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ. כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל לֹא יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ": גם ליופי, כמו לרכוש, ישנה חשיבות מסויימת כל עוד האדם חי, אולם אלו קניינים חולפים, שאינם נשארים עם האדם לאחר מותו, ולכן יש לייחס להם חשיבות פחותה מאשר לקניינים הנצחיים שהם המעשים הטובים שהאדם עושה בחייו.

5. המושגים שקר והבל הם מושגים יחסיים: החן והיופי חשובים כשלעצמם, אבל ביחס ליראת ה' הפנימית הם נחשבים שקר והבל. פירוש זה נרמז בתלמוד: "שקר החן זה יוסף, והבל היופי זה בועז, יראת ה' היא תתהלל זה פלטי בן ליש. דבר אחר: שקר החן זה דורו של משה, והבל היופי זה דורו של יהושע, יראת ה' היא תתהלל זה דורו של חזקיה. דבר אחר: שקר החן זה דורו של משה ויהושע, והבל היופי זה דורו של חזקיה, יראת ה' היא תתהלל זה דורו של ר' יהודה ברבי אילעאי. אמרו עליו על רבי יהודה ברבי אילעאי שהיו ששה תלמידים מתכסין בטלית אחת ועוסקין בתורה" (תלמוד בבלי, סנהדרין כ.). חכמי התלמוד כמובן לא התכוונו לזלזל ביוסף ובועז, או בדורם של משה ויהושע; הם רק באו ללמד שהכל יחסי - מה שנחשב לדבר חשוב ועמוק בדור מסויים, יכול להיחשב שטחי וחיצוני בדור אחר. למשל, יראת ה' של יוסף, שנמנע מלשכב עם אשת אדוניו, ושל בועז, שנמנע מלשכב עם רות שבאה אליו לגורן, היא חיצונית ושטחית לעומת זו של פלטי בן ליש, שחי עם מיכל אשת דוד במשך חודשים רבים ולא נגע בה. יראת ה' של דורם של משה ויהושע וחזקיהו, שלמדו תורה מתוך עושר ורווחה, היא חיצונית ושטחית לעומת יראת ה' של דורו של רבי יהודה בר אלעאי, שלמדו תורה מתוך עוני וצרות.

6. ייתכן שהפסוק שלנו מכוון לאישה עצמה, שהרי החל מפסוק 28, הדברים הם דברי הבעל והבנים המהללים את האישה. הם אומרים לאישה שלא תתפאר ביופייה אלא רק ביראת ה' שלה, בדומה ל(ירמיהו ט כב): "כֹּה אָמַר ה': אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ, וְאַל יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ, אַל יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ, כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל: הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי אֲנִי ה' עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ, כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי, נְאֻם ה'"*. החכמה, הגבורה, העושר, החן והיופי מטעים כמו שקר וחולפים כמו הבל; רק יראת ה' היא אמיתית ונצחית.

יראת ה' פותחת את ספר משלי, (משלי א ז): "יִרְאַת ה' רֵאשִׁית דָּעַת חָכְמָה וּמוּסָר"*, והיא גם מסיימת את דברי הדעת, החכמה והמוסר בספר משלי.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/31-30