פתיחת התפריט הראשי

ביאור:משלי לא לא

משלי לא לא: "תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ, וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ."

תרגום מצודות: - לזאת תנו לה מפרי ידיה, רוצה לומר, שלמו לה גמול מעשיה, להללה ולשבחה; כשרון מעשיה יהללו אותה בשערים, מקום מושב החשובים, ואין אם-כן מהצורך לפרסם שבחה, כי מעשיה הם המעידים עליה והם המהללים אותה.

ולפי המשל:

תנו אל הנפש המשכלת בחכמת התורה שכר בעמלה, והיא המלמדת מעשים הגונים; לא כן שאר החכמות כולן, לכן היא העולה על כולנה.

תרגום ויקיטקסט: תנו לה ליהנות מהפרי (התוצאה) של מעשי ידיה; פרסמו את מעשיה הטובים בשערי העיר כדי שיביאו לה שבח ותהילה כראוי לה.

/ תנו לה דברי שיר ושבח על פרי מעשי ידיה; ויהללו אותה בשערים בעלה ובניה, כי הם כולם מעשיה - היא עשתה אותם למה שהם.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי לא לא.


דקויותעריכה

מעשיהעריכה

מי הם מעשיה המהללים אותה בשערים?

1. ע"פ הפשט, הכוונה לכל הדברים שעשתה בחייה, כי המעשים הטובים שלה גלויים וידועים לכולם: "כשרון מעשיה מעיד עליה להללה בשער העיר כל יוצא ובא" (רש"י, וכן מצודות).

2. לפי פסוק 28: "קָמוּ בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָ, בַּעְלָהּ - וַיְהַלְלָהּ", המהללים הם בעלה ובניה. גם לפי פסוק 23: "נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ", המהלל בשערים הוא בעלה. אם כך, בעלה ובניה, המהללים אותה, נקראים מעשיה, היא עשתה אותם, רק בזכותה הגיעו למה שהגיעו.

-

ספר משלי מסתיים במילה מַעֲשֶׂיהָ,

כי לא המדרש עיקר אלא המעשה,

גדול הלימוד המביא לידי מעשה,

וכל הלומד על-מנת לעשות -

מספיקין בידו ללמוד וללמד ולשמור ולעשות.

הקבלותעריכה

ליל שבתעריכה

בני ישראל נוהגים לשיר את השיר "אשת חיל" בכל ליל שבת לפני הקידוש. מנהג זה נרמז בשיר עצמו, בפסוק האחרון, הקורא להלל ולשבח את האשה על מעשיה. גם הצלע הראשונה תנו לה מפרי ידיה קשורה לאותו עניין -

1. על-פי הפשט, תנו לה = ספרו בשבחה, כמו ב(תהלים סח לה): "תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים", (עזרא י יא): "וְעַתָּה תְּנוּ תוֹדָה לה'" (דעת מקרא); פרי הוא משל לתוצאה או גמול; תנו לה דברי-שבח על התוצאות הטובות של מעשי ידיה, או: שבחו אותה כגמול על מעשי ידיה הטובים (מצודות).

2. ועל-דרך הדרש, תנו לה לאכול מפרי ידיה - מכאן, שאם האישה מבשלת את מאכלי השבת, אז האיש והילדים צריכים להגיש את המאכלים לשולחן...

עליית הנשמהעריכה

מעבר לשבח על כל השבוע, יש אומרים שהשיר אשת חיל נכתב במקור כשבח על כל החיים. רמזים לפירוש זה הם הביטויים "כל ימי חייה", "ותשחק ליום אחרון", ואולי גם "שקר החן והבל היופי"*. כמו כן, השיר כולו כתוב בלשון עָבָר. לפי זה ניתן לפרש את הפסוק בשתי דרכים:

3. שבח על מפעל חיים: "תנו לה מפרי ידיה - לאישה זו מגיע מלא ההערכה וההוקרה על מפעל חיים, שהרי ויהללוה בשערים מעשיה, תרומתה האדירה למשפחה ולקהילה נראים בכל מקום" .

4. הספד ותפילת אשכבה (גם בימינו נוהגים בכמה קהילות לקרוא שיר זה בלוויה של אישה): תנו לה מפרי ידיה - המספידים מבקשים מהמלאכים השופטים את הנשמה שיתנו לה שכר טוב על המעשים שעשתה בימי חייה; השערים הם שערי גן העדן: "שאו שערים ראשיכם - דא היא מתיבתא דלעילא" (רעיא מהימנא, פרשת פינחס), "בשערים - שהם שערי צדק... השומרים השערים הם יהללו את מעשיה בשערי גן עדן" (הגאון מווילנה בדפוס ראשון); ויהללוה בשערים מעשיה - המעשים עצמם יהללו אותה וילמדו עליה זכות לפני בית דין של מעלה, כפי שאמרו חז"ל, שמכל מעשה טוב נברא מלאך המלמד עליו זכות: "כי מעשיה גורמים שהכל משבחים, ואפילו מלאך רע עונה אמן בעל כרחו ומסכים על שכרה של הנשמה הקדושה שקנתה שם טוב לעצמה על-ידי מעשיה הטובים" (רמ"ד ואלי פירוש ראשון).




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/31-31