פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֹז־וְהָדָ֥ר לְבוּשָׁ֑הּ
  וַ֝תִּשְׂחַ֗ק לְי֣וֹם אַחֲרֽוֹן׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ליום אחרון" - ביום מותה נפטרת בשם טוב.

"ותשחק" - כל ימיה על יום מיתתה, שיהא נכבד, בשם טוב.

לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):

"ליום אחרון" - אין להם להתעצב ממדת הדין, כי ינצלו ממנו, וכל ימי חייהם ישחקו ליום הדין.

מי שאינו צריך לדאוג, נופל בדבר לשון צחוק, כמו (איוב מא כא): "וישחק לרעש כידון".

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עוז והדר לבושה". הנה לבושה הוא עוז והדר ר"ל שישלם במדותיה היופי והתוקף להכניע תאוותיה הגופיות וזה ממה שישלם בשתנהג בדרכי התורה ותשחק ליום המות כדרך אנשי המעלה שלא יחרדו מן המות כי אין רצונם לחיות כי אם להשלי' השכל ואח' השלמו כמעט שיחפצו במות כי היא החיים להם:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(כה) "עוז", בזה יהיה לה לבוש עז והדר ביום אחרון שתתלבש בהשכלותיה ומע"ט, ותשחק, ותשמח, כי זכות הרבים יהיה תלוי בה, ותקצר פרי מעשיהם המיוחסות לה, באשר היא היתה המלמדת להועיל והמאשרת רבים ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עוז והדר" - מלבושה חזק ודבר המתקיים, ומהודר ביופי.

"ותשחק" - כל ימיה תשמח על הכבוד שיהיה לה ביום מותה.


לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):

"עוז" - מעשה המצוות עשתה במיטב הענין ובכוונה רצויה, לכן עוד היותה על האדמה תשמח בזכרה עת הפרדה מן הגוף, כי תבטח במפעלה לשוב אל מקור הקודש אשר ממנו נחצבה.

<< · מ"ג משלי · לא · כה · >>