ביאור:משלי לא יא

משלי לא יא: "בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ, וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר."

תרגום מצודות: כשאין האיש בביתו, יבטח בה שתשמור כל אשר בבית, ובמקום שהוא שם לא יחסר מלשלול שלל, כי לא יהיה נבהל וממהר לביתו מפחד חסרון מה בבית.

ולפי המשל:

בעל הנפש המשכלת יבטח בה, ולא יחסר מלשלול שלל החכמות מן הזולת, כי יש לו מה ללמד תמורתן.

תרגום ויקיטקסט: בעלה בוטח בה בליבו (סומך עליה בעיניים עצומות) שתנהל את ביתו ואת עסקיו כך שלא יחסר לו כל שלל (רווח).

/ בעלה בוטח בה בליבו (היא נותנת לו משענת רגשית), ולכן לא מרגיש כל מחסור בשלל חומרי.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי לא יא.


דקויות

עריכה

בטח בה לב בעלה

עריכה

הפועל בטח עניינו האמין שיעזור ושלא יזיק. אֵמון הדדי הוא השלב הראשון בזוגיות טובה, והוא גם נושא הפסוק הראשון אחרי כותרת השיר. ניתן לפרשו בשתי דרכים:

1. דברי-שבח לאישה, המצליחה לבנות אצל בעלה תחושה פנימית של ביטחון ושלוה. היא עושה זאת באופן המתואר בפסוק הבא, (משלי לא יב): "גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע, כֹּל יְמֵי חַיֶּיה": משיבה לו טובה תחת טובה, אבל לא נוקמת ולא משיבה רעה תחת רעה*. כך בהדרגה הוא מתרגל לסמוך עליה שתפעל תמיד לטובתו.

2. הנחיה לאיש, שייתן אמון באשתו, לא יעקוב אחריה ולא יחשוד בה. "רק במערכת יחסים כזאת של יראה, אמונה, ואמינות האישה, אֵשֶׁת-חַיִל שמחה לבנות את התא המשפחתי, ולכן, היא כלפי בעלה הנאמן והאוהב מסוגלת להיות זו אשר גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא-רָע כֹּל יְמֵי חַיֶּיהָ" (רמי ניר).

ושלל לא יחסר

עריכה

שלל הוא רווח שמגיע, בדרך-כלל, כתוצאה ממלחמה; ושלל לא יחסר = האישה דואגת שאף-פעם לא תהיה מלחמה בבית, ובכל-זאת יש להם שלל רב - במקום לבזבז אנרגיה על מריבות ומלחמות, מרוויחים מפעילות יצירתית. מהו שלל זה?

1. הרווחים שהאישה מכניסה לבית בעבודתה, בזכות האמון שבעלה נותן בה;

2. הרווחים שהאיש מרוויח בעבודתו, בזכות האמון שהוא נותן באשתו שתנהל את ענייני הבית (מצודת דוד).

3. מעבר לכך, כשהיחסים בין בני הזוג טובים, הם בכלל לא מרגישים שחסר להם שלל - אין להם צורך בעושר חומרי. פירוש זה משתלב היטב עם מדרשי חז"ל, שפירשו את השלל במשמעות רוחנית.

הקבלות

עריכה

לבטוח באישה או לבטוח בה'?

עריכה

בספר ירמיהו נאמר (ירמיהו יז ז): "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בה', וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ", הגבר צריך לבטוח בה' ורק בה'. אם כך, מדוע בפסוקנו נאמר שהבעל צריך לבטוח באשתו?

- אולי "אשת חיל" נחשבת למתנה שה' נותן לאדם, שהרי "רחוק מפנינים מכרה", היא יקרה יותר מפנינים, כמו התורה, שגם היא מתנה שה' נתן לאדם*. וכן נאמר ב(משלי יט יד): "ומה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת"*. ולכן, האיש הבוטח באשתו למעשה בוטח בה' שנתן לו אישה זו.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/31-11