מ"ג משלי לא כז
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
צ֭וֹפִיָּה הילכות הֲלִיכ֣וֹת בֵּיתָ֑הּ
וְלֶ֥חֶם עַ֝צְל֗וּת לֹ֣א תֹאכֵֽל׃
רש"י
לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):
"צופיה הליכות ביתה" - התורה מלמדתם דרך הטוב לפרוש מעבירה.
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"צופיה" - מבטת בהליכות אנשי ביתה ומיישרת דרכם בצניעות וביראת ה'.
"ולחם עצלות" - ר"ל לא תשהה באכילתה להתעכב בה זמן הרבה כדרך העצל, אלא תמהר בה וחוזרת למלאכתה.
מצודת ציון
"צופיה" - ענין הבטה כמו צופות רעים וטובים (לעיל טו)לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):
"צופיה" - בכל עת מבטת ומעלה על זכרונה הליכות עולם, כי שם ביתה האמיתי הנצחי; לזאת לא תתעצל בשקידת החכמה עודה בארץ.
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
דרך המושכל
(כז) "צופיה", יש נפשות שאינם עוסקות רק להשלים א"ע והם לא יאושרו מאחרים אבל הנפשות שהושפע עליהן שפע רב עד שתזכינה גם את הדור והדורות הבאים כמו הנביאים ואנשי הרוח וגדולי הדור והצדיקים בתורתם ובמעשיהם הטובים הם יאושרו לדור דור, וז"ש הנפש אשר ענינה רק צופיה הליכות ביתה שתעיין רק על עניניה לבד, ולא תאכל לחם עצלות והיא זריזה בעיון ובמעשה רק להשלים א"ע, היא לא תהולל בשערי בת רבים, רק.