פתיחת התפריט הראשי

ביאור:משלי לא יג

משלי לא יג: "דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים, וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ."

תרגום מצודות: בעצמה דרשה (חיפשה) אחר צמר ופשתים לטוות אותן, עם כי אין על האשה אלא לטוות ולא לחזור אחריהן; לא עשתה מלאכתה ע"י כְּפִיָּה ונגישה כי אם בחפץ (ברצון) כַּפֶּיהָ, וכאלו הכפיים עצמן רוצות במלאכה.

ולפי המשל:

הן תשכיל לדרוש (לחקור) מצפוני טעמי המצוות שהשטן משיב עליהם, כלבישת שעטנז צמר ופשתים יחדיו והדומים; ועם כי לא השכילה, עם-כל-זה תעשם בחפצה מבלי התרשלות.

תרגום ויקיטקסט: כשנגמרים לה חומרי-הגלם לעבודה, היא דורשת (מחפשת) צמר ופשתים, ועושה בחפץ (ברצון ובשמחה) מלאכת כפיים.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי לא יג.


דקויותעריכה

אנשים עצלנים מוצאים הרבה תירוצים כדי להצדיק את הבטלה שלהם. החריצות האמיתית מתבטאת בכך שהאדם מחפש תירוצים כדי לעשות, ולא כדי להתבטל. דוגמה יפה לכך ניתן למצוא בדברי השבח שנאמרו על "אשת חיל" בספר משלי, פרק לא (ע"פ מלבי"ם):

- יש אנשים שאומרים "אין לי חומרי גלם -אני לא יכול לעבוד". אך אשת חיל (פסוק 13) "דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים, וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ": היא לא מחכה שיביאו לה חומרי גלם, אלא דורשת אותם (= מחפשת היטב, כמו שמחפשים דבר חשוב במיוחד; ראו דרש), כי היא באמת חפצה לעשות מלאכת-כפיים (=רוצה לעבוד, אוהבת את המלאכה ומבינה את חשיבותה; ראו חפץ).

- יש אנשים שאומרים "אין טעם לייצר כאן - אין למי למכור". אך אשת חיל (פסוק 14) "הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר, מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ": מחפשת לקוחות לסחורה שלה גם מעבר לים*.

- יש אנשים, שגם כאשר הם עובדים - הם מנצלים את שעות העבודה ל"סידורים" אישיים. אך אשת חיל (פסוק 15): "וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה, וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ": את העניינים האישיים שלה - כגון הכנת אוכל לבני-ביתה - היא מסדרת בלילה, לפני שעות העבודה*.

- יש אנשים שאומרים "אין לי קרקע כדי להקים מפעל; אין לי אמצעי-ייצור". אך אשת חיל (פסוק 16): "זָמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ מִפְּרִי כַפֶּיהָ נטע[נָטְעָה] כָּרֶם". היא השקיעה מחשבה עמוקה (זממה) והצליחה להשיג שדה, וגם לנטוע כרם*.

- יש אנשים שאומרים "אין לי כוח, השרירים שלי חלשים". אך אשת חיל (פסוק 17): "חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ, וַתְּאַמֵּץ זְרֹעוֹתֶיהָ": התחזקה והתאמצה לעבוד עוד*.

- יש אנשים, שמפסיקים לעבוד מייד עם סיום יום העבודה. אך אשת חיל (פסוק 18) "טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ לֹא יִכְבֶּה בליל[בַלַּיְלָה] נֵרָהּ": כשהרגישה שיש ביקוש ל"סחורה" שהיא מייצרת, המשיכה לעבוד גם בלילה, כדי לנצל את הגאות בשווקים.

- יש אנשים, שכאשר כלי-העבודה שלהם נופל (למשל, המחשב מתקלקל) הם פשוט מחכים שיתקנו להם אותו. אך אשת חיל (פסוק 19): "יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר, וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ": כשהכישור מתקלקל או שהפלך נופל - היא מתקנת אותם ותומכת בהם במו ידיה, כדי שתוכל להמשיך לעבוד.

קראנו שבעה פסוקים שמתארים שבעה "תירוצים" שנועדו להצדיק את העצלנות, ואשת-החיל לא משתמשת באף אחד מהם. זאת, בניגוד לעצל, (משלי כו טז): "חָכָם עָצֵל בְּעֵינָיו מִשִּׁבְעָה מְשִׁיבֵי טָעַם"*.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/31-13