פתיחת התפריט הראשי

ביאור:משלי לא יח

משלי לא יח: "טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ, לֹא יִכְבֶּה בליל[בַלַּיְלָה] נֵרָהּ."

תרגום מצודות: כאשר טעמה (יעצה בעצמה) כי טוב סחרה למצוא בה ריוח - אז לא יהיה נרה כבוי בלילה, ועוסקת בסחורה אף בלילה.


ולפי המשל:

כאשר תחל לחקור במושכלות ותמצא מוצא הדבר, אז לא תרפה ידיה ולא תשקוט עד תבוא אל התכלית, ולא יעצרנה עומק המושג, כי תתחכם להאיר המאפל, לצרוף וללבן.

תרגום ויקיטקסט: היא טועמת (בוחנת ומזהה) שהמסחר במוצרים שהיא מייצרת הוא טוב ורווחי, ולכן ממשיכה לעבוד ולא מכבה את הנר גם בלילה.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי לא יח.


דקויותעריכה

1. על-פי הפשט, הפסוק ממליץ לאנשי (ונשות) עסקים לשים לב לרמת הביקוש בשוק - אם יש הרבה ביקוש למוצר מסויים, לייצר כמות גדולה כדי לנצל את הגאות. כך עושה אשת חיל. היא טעמה (בדקה והבינה) את מצב השוק, והבינה כי יהיה טוב לה לעסוק במסחר, כי יש ביקוש רב לסחורה שהיא מייצרת, ולכן לא יכבה בלילה נרה - עבדה קשה גם בלילה, מעבר לשעות העבודה, על-מנת לנצל את הביקוש ולהרוויח.

2. אולם, מתוך הקבלה למשלי פרק ג, ניתן לפרש את פסוקנו באופן אחר לגמרי, (משלי ג יג): "אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה, וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה; כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר כָּסֶף, וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ"*. הביטוי כי טוב סחרה רומז לחכמה ותבונה; אם כך, אשת חיל טעמה כי טוב סחרה, טעמה את הטעם הנפלא של לימוד חכמה ותבונה, ולכן לא יכבה בלילה נרה - אחרי שעות העבודה, היא יושבת ולומדת לאור הנר.

3. ניתן לשלב את שני הפירושים. גם בעולם החכמה והתבונה יש משמעות לרמת ה"ביקוש": כשאדם מזהה שיש ביקוש לרעיונותיו, הוא צריך לעבוד יומם ולילה על-מנת לספק את הביקוש. ולא רק כלפי אנשים אחרים אלא גם כלפי עצמו, כאשר הוא מרגיש בעצמו שיש "ביקוש" לחכמה, הוא צריך לנצל את המצב ולחקור יומם ולילה (מצודת דוד על-דרך המשל)




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/31-18