פתיחת התפריט הראשי

ביאור:משלי לא כו

משלי לא כו: "פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה, וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ."

תרגום מצודות: כל מאמריה המה בחכמה; ותורת (לימוד של) חסד על לשונה, רוצה לומר, מלמדת ומזרזת לעשות חסד עם הבריות.

ולפי המשל:

אין עסקה כי אם השתדלות החכמה; ותשפיע לזולת אף בחסד, בלי תשלום גמול, אם לא מצאה ידו די חכמה לתתה לה תמורת חכמתה.

תרגום ויקיטקסט: אחרי שהצליחה בעבודה ובמסחר, היא פותחת את פיה ואומרת דברי חכמה כדי ללמד אחרים להצליח כמוה; אחרי שעשתה חסד עם העניים, תורת חסד על לשונה כדי ללמד אחרים לעזור לעניים כמוה.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי לא כו.


דקויותעריכה

מהי תורת חסד?עריכה

1. תורת חסד היא הוראה ולימוד הקשורים לעשיית חסד - איך לעשות חסד בצורה נכונה, בצורה שתעזור לנזקקים להשתקם ולצאת מהמצוקה, ולא תגרום להם להפוך ל"קבצנים מקצועיים".

2. תורת חסד היאסוג מיוחד של לימוד תורה - לימוד שהוא עצמו חסד:

- לימוד ללא מטרת רווח: "שלומד לשם שמים... שמתחסד עם קונו... תורה לשמה זו היא תורה של חסד..." (הגאון מווילנה ע"פ זוהר ותלמוד בבלי סוכה מט:).

- לימוד על-מנת ללמד אחרים: "תורה ללמדה - זו היא תורה של חסד" (רבי אלעזר, תלמוד בבלי סוכה מט:).

- הוראה ללא שכר - גם לא של חכמה תמורת חכמה: "אין עסקה כי אם השתדלות החכמה, ותשפיע לזולת אף בחסד, בלי תשלום גמול, אם לא מצאה ידו די חכמה לתתה לה תמורת חכמתה" (מצודת דוד).

- הוראה שמעודדת את התלמידים להיות עצמאים ולחשוב בעצמם, ולא להיות תלויים במורה (ע"פ גליה).

מהו המסר המעשי של הפסוק?עריכה

1. לפני שאדם מדבר על חכמה או חסד, הוא צריך להתנסות בעצמו בעניינים שהוא מדבר עליהם. זו דרכה של אשת חיל:

- עד לפסוק זה פיה היה סגור, כי היתה עסוקה בעשיה - עבדה, סחרה והצליחה בעסקיה, (משלי לא יח): "טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ, לֹא יִכְבֶּה בליל[בַלַּיְלָה] נֵרָהּ"*; רק אחרי שהצליחה בעצמה, פתחה את פיה בחכמה כדי ללמד אחרים.

- עד כאן לא דיברה, כי היתה עסוקה במעשי חסד, (משלי לא כ): "כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי, וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן"*; רק אחרי שעשתה חסד בעצמה, החלה לדבר ותורת חסד על לשונה.

2. יש אנשים שמדברים סתם, רק כדי למלא את החלל, כדי שלא יהיה שקט מדי; אולם אשת חיל אינה נוהגת כך:

- היא פותחת את פיה רק כדי להגיד דברי חכמה, כדרכו של תלמיד חכמים, "שאינו פותח פיו אלא בחכמה, וכמו שאמרו, שאפילו שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה תלמוד" (הגאון מווילנה; הוא מפרש את כל הקטע כמשל על התורה, אך דבריו מתאימים גם לפשט).

- גם כשהיא מדברת על חסד, יש בפיה תורה שלמה שמסבירה איך לעשות חסד בצורה נכונה - איך להלוות לאנשים ולדאוג שיחזירו, איך לתת צדקה באופן שיעודד אנשים לצאת מהמצוקה; גם את החסד היא עושה בחכמה.

הקבלותעריכה

1. בתחילת הפרק נאמר למלך, (משלי לא ח): "פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם, אֶל דִּין כָּל בְּנֵי חֲלוֹף. פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק, וְדִין עָנִי וְאֶבְיוֹן", כלומר, פתח את פיך בחכמה כדי לשפוט את העניים בצדק, ובכך גם תעשה עמם חסד. אשת חיל מתנהגת כמו המלך האידיאלי, ופותחת את פיה בדברי חכמה וחסד.

2. חכמי המדרש דרשו את הפסוק על בני ישראל, שהיו הראשונים שפתחו את פיהם בדברי שירה ותהילה לה', אחרי קריעת ים סוף (שמות רבה כג ד). ויש שדרשו את הפסוק על דוד, שפתח את פיו ואמר את כל ספר תהלים (תלמוד בבלי, ברכות י.).




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/31-26