מדרש רבה על וישב
<< · מדרש רבה על · וישב · >>
סדר וישב
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה פד
בראשית רבה פרשה פד פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב
א. [ עריכה ]
"וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב" כתיב (ישעיה נז, יג): "בְּזַעֲקֵךְ יַצִּילֻךְ קִבּוּצַיִךְ" תני כינוסו וכינוס בניו הצילו מיד עשו "ואת כולם ישא רוח יקח הבל" זה עשו "ואלופיו והחוסה בי ינחל ארץ" זה יעקב "וישב יעקב":
ב. [ עריכה ]
(משלי כח, א): "נסו ואין רודף רשע וצדיקים ככפיר יבטח" ערק רשיעא ולא רדיפין ליה דכתיב (בראשית לו, ו): "וילך אל ארץ [מפני יעקב אחיו]" רבי אליעזר אמר מפני שטר חוב ור' יהושע בן לוי אמר מפני הבושה "וצדיקים ככפיר יבטח" "וישב יעקב":
ג. [ עריכה ]
(איוב ט, כג): "אִם שׁוֹט יָמִית פִּתְאֹם וגו'" אנטונינוס שאל את רבינו רבי יהודה הנשיא א"ל מהו דכתיב "אם שוט ימית פתאום" א"ר גזור דיסב מאה מגלבין והוא יהיבין מאה דינרים דין סכום לדין ודין סכום לדין ולא מפקין מידיה כלום כענין הזה מלעיג על המוכה.
"לְמַסַּת נְקִיִּם יִלְעָג" א"ר אחא בשעה שהצדיקים יושבים בשלוה ומבקשים לישב בשלוה בעולם הזה השטן בא ומקטרג אמר לא דיין שהוא מתוקן להם לעולם הבא אלא שהם מבקשים לישב בשלוה בעולם הזה תדע לך שהוא כן יעקב אבינו ע"י שבקש לישב בשלוה בעוה"ז נזדווג לו שטנו של יוסף "וישב יעקב".
(כו): "לא שלותי ולא שקטתי".
"לֹא שָׁלַוְתִּי" מעשו.
"וְלֹא שָׁקַטְתִּי" מלבן.
"וְלֹא נָחְתִּי" מדינה.
"וַיָּבֹא רֹגֶז" בא עלי רגזו של יוסף:
ד. [ עריכה ]
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב וגו'" אברהם גייר גיורים הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (בראשית יב, ה): "ויקח אברם את שרי אשתו [וגו' ואת הנפש אשר עשו בחרן]" א"ר אלעזר בשם ר' יוסי בן זימרא אם מתכנסין כל באי העולם לבראות אפילו יתוש אחד אינן יכולין ואת אומר "ואת הנפש אשר עשו בחרן" אלא אלו הגרים שגייר אותם אברהם ולמה אמר עשו ולא אמר גיירו ללמדך שכל מי שהוא מקרב את הגר כאלו בראו.
תאמר אברהם היה מגייר ושרה לא היתה מגיירת תלמוד לומר "ואת הנפש אשר עשו בחרן" אשר עשה אין כתיב כאן אלא אשר עשו א"ר חוניא אברהם היה מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים ומה ת"ל אשר עשו אלא מלמד שהיה אברהם אבינו מכניסן לתוך ביתו ומאכילן ומשקן ומקרבן ומכניסן תחת כנפי השכינה.
יעקב גייר גיורים דכתיב (בראשית לה, ב): "ויאמר יעקב אל ביתו וגו'" (שם לה, ד) "ויתנו אל יעקב וגו'" ביצחק לא שמענו והיכן שמענו רבי יצחק ותאני לה משום רבי הושעיא רבה בשם ר' יהודה בר סימון כאן כתיב "וישב יעקב בארץ מגורי אביו" מאי מגורי אביו מגיורי אביו:
ה. [ עריכה ]
מה כתיב למעלה מן הענין (בראשית לו, א): "ואלה המלכים וגו'" וכתיב הכא "וישב יעקב" א"ר חוניא משל לאחד שהיה מהלך בדרך וראה כת של כלבים ונתיירא מהם וישב לו ביניהם כך כיון שראה אבינו יעקב עשו ואלופיו נתיירא מהם וישב לו ביניהם.
א"ר לוי משל לנפח שהיה פתוח באמצע פלטיא ופתח בנו זהבי פתוח כנגדו וראה חבילות חבילות של קוצים ונכנסו למדינה אמר אנה יכנסו כל החבילות הללו והיה שם פקח אחד א"ל מאלו אתה מתיירא גץ אחד יוצא משלך וגץ אחד משל בנך ואתה שורפן כך כיון שראה אבינו יעקב עשו ואלופיו נתיירא א"ל הקב"ה מאלו אתה מתיירא גץ אחד משלך וגץ אחד משל בנך ואתם שורפים אותם כולם הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (עובדיה א, יח): "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה [ובית עשו לקש]".
"וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב" כך אמרו חכמים "אלה תולדות יעקב יוסף" התולדות הללו לא באו אלא בזכותו של יוסף ובשבילו כלום הלך יעקב אצל לבן אלא בשביל רחל התולדות הללו היו ממתינות עד שנולד יוסף הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (בראשית ל, כה): "ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף" כיון שנולד שטנו של אותו רשע (שם) מי מורידן למצרים יוסף מי מכלכלן יוסף הים לא נקרע אלא בזכותו של יוסף הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (תהלים עז, טז): "ראוך מים אלהים ראוך מים יחילו נתן תהום קולו גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף" א"ר יודן ב"ר שמעון אף הירדן לא נקרע אלא בזכותו של יוסף.
ד"א "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב" כך אמרו חכמים לא נהנה יעקב אבינו ממושב עד שגר במגורי אבותיו ואיזו זו זו ארץ כנען ששם גר יצחק אביו.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "מְגוּרֵי" בגימטריא מאתן וחמשין ותשע מיום שאמר הקב"ה לאברהם (בראשית טו, יג): "ידוע תדע" עד שעה שנתיישב יעקב אבינו "בארץ מגורי אביו":
ו. [ עריכה ]
א"ר שמואל בר נחמן "אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף" לא היה צריך קרא למימר כן אלא אלה תולדות יעקב ראובן אלא מה ת"ל יוסף אלא שכל מה שאירע לזה אירע לזה:.
- מה זה נולד מהול אף זה נולד מהול.
- מה זה אמו עקרה אף זה אמו עקרה.
- מה זה אמו ילדה שנים אף זה אמו ילדה שנים.
- מה זה בכור אף זה בכור.
- מה זה נתקשה אמו בלידה אף זה נתקשה אמו בשעת לידה.
- מה זה אחיו שונא אותו אף זה אחיו שונאים אותו.
- מה זה אחיו בקש להרגו אף זה בקשו אחיו להרגו.
- מה זה רועה אף זה רועה.
- זה נשטם וזה נשטם.
- זה נגנב שתי פעמים וזה נגנב שתי פעמים.
- זה נתברך בעושר וזה נתברך בעושר.
- זה יצא לחוצה לארץ וזה יצא לחוצה לארץ.
- זה נשא אשה מחוצה לארץ וזה נשא אשה מחוצה לארץ.
- זה הוליד בנים בחוצה לארץ וזה הוליד בנים בחוצה לארץ.
- זה ליווהו מלאכים וזה ליווהו מלאכים.
- זה נתגדל על ידי חלום וזה נתגדל ע"י חלום.
- זה נתברך בית חמיו בשבילו וזה נתברך בית חמיו בשבילו.
- זה ירד למצרים וזה ירד למצרים.
- זה כלה את הרעב וזה כלה את הרעב.
- זה משביע וזה משביע.
- זה מצוה וזה מצוה.
- זה מת במצרים וזה מת במצרים.
- זה נחנט וזה נחנט.
- זה העלו עצמותיו וזה העלו עצמותיו:
.
ז. [ עריכה ]
"יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְגוֹ'" ואת אמר "וְהוּא נַעַר"? אלא שהיה עושה מעשה נערות - ממשמש בעיניו, מתלה בעקיבו, מתקן בשערו.
"הָיָה רֹעֶה וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה" - מה אמר? ר' מאיר ורבי יהודה ורבי שמעון:
- ר' מאיר אומר: חשודים הן בניך על אבר מן החי;
- ר' שמעון אומר: תולין הן עיניהן בבנות הארץ;
- רבי יהודה אומר: מזלזלין בבני השפחות וקורין להם עבדים.
ר' יהודה בר סימון אמר על תלתיהון לקה, (משלי טז, יא): "פלס ומאזני משפט לה'". אמר לו הקדוש ברוך הוא:
- אתה אמרת חשודים בניך על אבר מן החי - חייך אפילו בשעת הקלקלה אינם אלא שוחטים ואוכלים (בראשית לז, לא): "וישחטו שעיר עזים".
- אתה אמרת מזלזלים הם בבני השפחות וקורין עבדים - (תהלים קה, יז): "לעבד נמכר יוסף".
- אתה אמרת תולין עיניהם בבנות הארץ - חייך שאני מגרה בך את הדוב, (בראשית לט, ז): "וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו וְגוֹ'":
<< · בראשית רבה · פד · ח · >>
ח. [ עריכה ]
"וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף" רבי יהודה ורבי נחמיה:
רבי יהודה אומר שהיה זיו איקונין שלו דומה לו.
רבי נחמיה אמר שכל הלכות שמסרו שם ועבר ליעקב מסרן לו.
"וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים" ריש לקיש בשם רבי אלעזר בן עזריה אמר צריך אדם שלא לשנות בן מבניו שעל ידי כתונת פסים שעשה אבינו יעקב ליוסף "וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְגוֹ'".
"פַּסִּים" שהיתה מגעת עד פס ידו.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "פַּסִּים" שהיתה דקה וקלה ביותר ונטמנת בפס יד.
"פַּסִּים" שהפיסו עליה איזה מהם יוליכה לאביו ועלת ליהודה "פַּסִּים" על שם צרות שהגיעוהו פ"א פוטיפר סמ"ך סוחרים יו"ד ישמעאלים מ"ם מדינים.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "פַּסִּים" רשב"ל בשם ראב"ע (תהלים סו, ה): "לכו וראו מפעלות אלהים" וכתיב בתריה "הפך ים ליבשה" למה וישנאו אותו בשביל שיקרע הים לפניהם פסים פס ים:
ט. [ עריכה ]
"וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו" א"ר אהבה בר זעירא מתוך גנותן של שבטים אתה יודע שבחן להלן (ש"ב יג, כב): "ולא דבר אבשלום עם אמנון למרע ועד טוב" די בליביה בליביה ברם הכא "ולא יכלו דברו לשלום" די בליבהון בפומהון:
י. [ עריכה ]
"וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם" "וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ נָא" אמר כך יהיו הנביאים מוכיחין אתכם (מיכה ו, א): "שמעו נא את אשר ה' אמר".
"וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים" אתם כונסין פירות ואני כונס פירות שלכם רקיבים ושלי עומדין.
"וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה" ר' לוי ורבי אחא רבי לוי אמר עתידין אתם לעשות אלילים אלמים לפני עגליו של ירבעם ולאמר (שמות לב, ד): "אלה אלהיך ישראל".
א"ר אחא עתידים אתם להעלים עלי דברים לפני אבא לומר (בראשית לז, לג): "חיה רעה אכלתהו" ומאן קאים ליה משתיקותא דאימא "קָמָה" - "וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה".
"וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם" כנגד ה' פעמים שהן עתידין להשתחוות לו.
"וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶחָיו הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ" רבי לוי ור' סימון חד אמר מפני שענו אותו בעין רעה לפיכך מעמיד רשעים וחד אמר מפני שענו אותו בלשון כפול לפיכך הוא מעמיד מלכים:
יא. [ עריכה ]
"וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וְגוֹ'" בשעה שאמר יוסף והנה השמש והירח אמר יעקב מי גילה לו ששמי שמש א"ר יצחק אמר יהושע לשמש עבדא בישא לאו זבינת יתך בכספיה דאבא את לא כך ראה אבא אותך בחלום "והנה השמש והירח" אף את דום מלפני מיד (יהושע י, יג): "וידום השמש והירח עמד".
"וַיְסַפֵּר אֶל אָבִיו וְאֶל אֶחָיו וַיִּגְעַר בּוֹ אָבִיו" אמר הקב"ה כך תהיו גוערים בנביאכם שנאמר (ירמיה כט, כז): "ועתה למה לא גערת בירמיה הענתותי".
"וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ" ר' לוי בשם ר' חמא בר חנינא כך היה אבינו יעקב סבור שתחיית המתים מגעת בימיו שנאמר "הבוא נבוא" הבוא נבוא אני ואחיך ניחא שמא אני ואמך והלא אמך כבר מתה ואת אומר אני ואמך ואחיך ולא היה יעקב אבינו יודע שהדברים מגיעים לבלהה שפחת רחל שגדלתו כאמו:
יב. [ עריכה ]
"וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו וְאָבִיו שָׁמַר" א"ר לוי נטל קולמוס וכתב באיזה יום ובאיזה שעה באיזה מקום.
א"ר חייא רבה "ואביו שמר את הדבר" ורוח הקודש אומרת שמור את הדברים שעתידין הדברים ליגע ר' לוי בשם רבי חמא בר חנינא אמר כך אבינו יעקב סבר וראה דברים ממשמשין ובאין אמר אם נתבקרה פינקסו מה יכול אני לעשות:
יג. [ עריכה ]
"וַיֵּלְכוּ אֶחָיו לִרְעוֹת אֶת וְגוֹ'" נקוד על את לומר שלא הלכו אלא לרעות את עצמן.
"וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף הֲלֹא אַחֶיךָ רוֹעִים בִּשְׁכֶם" ר' תנחומא בשם ר' ברכיה נהג בו בכבוד כמורא האב על הבן.
"וַיֹּאמֶר לוֹ הִנֵּנִי" א"ר חמא בר חנינא הדברים הללו היה יעקב אבינו נזכר ומעיו מתחתכין יודע היית שאחיך שונאים אותך והיית אומר לי הנני.
"וַיֹּאמֶר לוֹ לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן" את שלום אחיך ניחא אלא מאי ואת שלום הצאן הדא אמר שאדם צריך לשאול בשלום דבר שיש בו הנייה ממנו.
"וַהֲשִׁיבֵנִי דָּבָר וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן" והלא אין חברון נתנה אלא בהר וכתיב וישלחהו מעמק חברון א"ר אחא הלך להשלים אותה העצה העמוקה שנתן הקדוש ברוך הוא בינו ובין חבר הנאה שהיה קבור בחברון (בראשית טו, יג): "ועבדום וענו אותם":
יד. [ עריכה ]
"וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה" א"ר ינאי שלשה מלאכים נזדווגו לו "וימצאהו איש וישאלהו האיש ויאמר האיש".
"נָסְעוּ מִזֶּה" ממדותיו של מקום שנאמר בו: "זֶה אלי ואנוהו".
"וַיִּרְאוּ אֹתוֹ מֵרָחֹק" אמרו בואו ונשסה בו את הכלבים.
"וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת" רבנן אמרי היידי ליה אתא וטעין חלמיה א"ר לוי זה עתיד להשיאם לבעלים.
"וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וגו' [וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו]" אמר הקב"ה אתם אומרים ונראה ואני אומר נראה עתה נראה דבר מי יקום או שלי או שלכם:
טו. [ עריכה ]
"וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וְיַצִּילֵהוּ" והיכן היה ר' יוסי ור"נ ורבנן ר' יוסי אמר כל אחד ואחד מהם היה משמש את אביו יומו ואותו היום של ראובן היה.
ר"נ אמר אמר ראובן אני בכור ואין הסרחון תלוי אלא בי,.
רבנן אמרי אמר ראובן הוא מונה אותי עם אחי ואיני מצילו אני הייתי סבור שנדחתי מכח אותו מעשה והוא מונה אותי עם אחי שנאמר "ואחר עשר כוכבים משתחוים לי" ואיני מצילו.
א"ל הקב"ה אתה פתחת תחלה בהצלת נפשות חייך שאין מפרישין ערי מקלט תחלה אלא בתחומך הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (דברים ד, מג): "אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר [וגו' לָראוּבֵנִי]":
טז. [ עריכה ]
"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּא יוֹסֵף אֶל אֶחָיו וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת יוֹסֵף אֶת כֻּתָּנְתּוֹ" ר' אלעזר אמר בקילוס היה בא.
"וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת יוֹסֵף" זה הפינס גלימה.
"אֶת כֻּתָּנְתּוֹ" זה חלוק.
"אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים" זה הפרגוד.
"אֲשֶׁר עָלָיו" זו פמלניא מכנסיים שלו.
"וַיִּקָּחֻהוּ" וַיִּקָּחֵהוּ כתיב מי היה זה שמעון ואימתי פרע לו להלן (בראשית מב, כד): "ויקח מאתם את שמעון".
"וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם" מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו.
שני בורות היו אחד מלא צרורות ואחד מלא שרפים ועקרבים.
א"ר אחא בור רק נתרוקן בורו של יעקב אין בו מים אין בו דברי תורה שנמשלו למים היך מה דאת אמר (ישעיה נה, א): "הוי כל צמא לכו למים" כתיב (דברים כד, ז): "כי ימצא איש גונב נפש מאחיו ואתם מוכרים את אחיכם":
יז. [ עריכה ]
"וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם" א"ר אחוה בר זעירא עבירתן של שבטים זכורה היא לעולם תקוה היא לעולם "וישבו לאכול לחם" מאכיל לחם לכל באי העולם.
"וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ [וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט]" א"ר אבא בר כהנא והלא אין דרכן של ישמעאלים להיות טעונים אלא עורות ועטרן אלא ראה מה זימן הקב"ה לאותו צדיק באותה שעה שקים מלאים בשמים כדי שתהא הרוח מנשבת בהם מפני ריחן של ערביים.
"וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו וְגוֹ'" אר"י בר אילאי בשבח יהודה הכתוב מדבר בג' מקומות דבר יהודה בפני אחיו ועשו אותו מלך עליהם ויאמר יהודה אל אחיו (בראשית מד, יד): "ויבא יהודה ואחיו" (שם, יח) "ויגש אליו יהודה".
"לְכוּ וְנִמְכְּרוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים" אמרו נלך ונתפוס דרכו של עולם כנען שחטא לא לעבד נתקלל אף זה לכו ונמכרו לישמעאלים "וישמעו אחיו":
יח. [ עריכה ]
"וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים" עברו אותן הדיינים.
רבי יהושע בן בייתוס בשם ר' יהודה בר סימון כתיב (ישעיה סג, יז): "למה תתענו ה' מדרכיך" כשרצית נתת בלבם לאהוב וכשרצית נתת בלבם לשנוא.
אמר הקב"ה אתם מכרתם בנה של רחל בעשרים כסף מעות שהן חמש סלעים לפיכך יהיה כל אחד ואחד מפריש ערך בנו חמש סלעים במנה צורי.
א"ר יהודה בר סימון אמר הקב"ה לשבטים אתם מכרתם בנה של רחל בעשרים כסף לפיכך יהיה כל אחד ואחד מגיעו בקע לגלגולת הה"ד (שמות לח, כו): "בקע לגלגולת מחצית השקל":
יט. [ עריכה ]
"וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל הַבּוֹר" והיכן היה ר' אליעזר ור' יהושע רבי אליעזר אומר בשקו ובתעניתו כשנפנה הלך והציץ לאותו בור הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב "וישב ראובן אל הבור" אמר לו הקדוש ברוך הוא מעולם לא חטא אדם לפני ועשה תשובה ואתה פתחת בתשובה תחלה חייך שבן בנך עומד ופותח בתשובה תחלה ואיזה זה הושע שנאמר (הושע יד, ב): "שובה ישראל עד ה' אלהיך".
"וַיִּקְחוּ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים" ולמה שעיר עזים שדמו דומה לשל אדם.
"וַיִּשְׁלְחוּ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים וְגוֹ'" א"ר יוחנן אמר הקב"ה ליהודה אתה אמרת הכר נא חייך שתמר אומרת לך הכר נא.
"וַיַּכִּירָהּ וַיֹּאמֶר כְּתֹנֶת בְּנִי" אמר לית אנא ידע מה אנא חמי.
"כְּתֹנֶת בְּנִי חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ וְגוֹ'" א"ר הונא נצנצה בו רוה"ק חיה רעה אכלתהו זו אשתו של פוטיפר:
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה פה
בראשית רבה פרשה פה פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד
א. [ עריכה ]
"ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו", (מלאכי ב, יא): "בגדה יהודה ותועבה נעשתה וגו'", אמר ליה כפרת יהודה שקרת יהודה, ותועבה נעשתה בישראל, יהודה נעשה חלין, "כי חלל יהודה קדש ה' אשר אהב".
"ויהי בעת ההיא" (מיכה א, טו): "עד הירש אביא לך יושבת מרשה עד עדלם יבוא".
מלכן וקדושן של ישראל "עד עדלם יבוא".
כבודן של ישראל "עד עדלם יבוא" דכתיב "ויט עד איש עדלמי".
"ויהי בעת ההוא" רבי שמואל בר נחמן פתח (ירמיה כט, יא): "כי אנכי ידעתי את המחשבת" שבטים היו עסוקין במכירתו של יוסף, ויוסף היה עסוק בשקו ובתעניתו, ראובן היה עסוק בשקו ותעניתו, ויעקב היה עסוק בשקו ובתעניתו, ויהודה היה עסוק לקח לו אשה, והקדוש ברוך הוא היה עוסק בורא אורו של מלך המשיח.
"ויהי בעת ההיא וירד יהודה". (ישעיה סו, ז): "בטרם תחיל ילדה". קדם שלא נולד משעבד הראשון נולד גואל האחרון, ויהי בעת ההוא, מה כתיב למעלה מן הענין, "והמדנים מכרו אתו אל מצרים".
ב. [ עריכה ]
ב וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא ולא היה צריך קרייה למימר אלא ויוסף הורד מצרימה ומפני מה הסמיך פרשה זו לזו רבי אלעזר ור' יוחנן רבי אלעזר אמר כדי לסמוך ירידה לירידה רבי יוחנן אמר כדי לסמוך הכר להכר ר"ש בר נחמן אמר כדי לסמוך מעשה תמר למעשה אשתו של פוטיפר מה זו לשם שמים אף זו לשם שמים דא"ר יהושע בן לוי רואה היתה באסטרולוגין שלה שהיא עתידה להעמיד ממנו בן ולא היתה יודעת אם ממנה אם מבתה הה"ד (שם מז) מודיעים לחדשים מאשר יבואו עליך ר' איבו אמר מאשר ולא כל אשר ודכוותה (בראשית ב) ולא יתבשושו והנחש היה ערום לא היה צריך קרא למימר אלא (שם) ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו וגו' ר' יהושע בן קרחה אמר להודיעך מאיזה חטא קפץ עליהם אותו רשע מתוך שראה אותן מתעסקין בדרך ארץ נתאוה להם א"ר יעקב דכפר חנין שלא להפסיק בפרשתו של נחש ודכוותה (דניאל ד) ודי מהלכין בגווה יכיל להשפלה (שם ה) בלשצר מלכא (שם ו) ודריוש מדאה והיכן הוא אויל מרודך ר"א אמר כדי לסמוך רשע אל רשע קוצץ לקוצץ גיותן לגיותן ר' שמואל בר נחמן אמר כדי לסמוך הפסק מלכות להפסק מלכות ודכוותה (שם ה) ביה בליליא קטיל בלשצר מלכא כשדיא ודריוש מדאה וגו' והן הוא (שם ח) בשנת שלש למלכות בלשצר המלך ר"ה אמר שלא יאמרו דברי פיוטין הם כדי שידעו הכל שאמרו ברוח הקודש רבנן אמרי כדי לסרג על הספר כולו שאמרו ברוח הקודש אף הכא נמי מתבעי מימר ויוסף הורד מצרימה וכתיב וירד יהודה מאת אחיו אמר בואו ונפזר עצמנו שכל זמן שאנו מכונסין השטר מצוי להגבות אמר להם הקב"ה עשרה בני אדם שנמצאו בגניבה אין אחד נתפס ע"י כולם וכיון שנמצאו בגביע אמרו (בראשית מד) האלהים מצא את עון עבדיך א"ר יצחק מצא בעל חוב מקום לגבות שטר חובו א"ר לוי כזה שהוא ממצה את החבית ומעמיד אותה על שמריה רבנן אמרי בואו ונפרנס עצמנו לשעבר היה זקוק להשיאנו נשים ועכשיו הוא עסוק בשקו ובתעניתו אינו בדין שיהא עסוק להשיאנו נשים אמרו לו ליהודה ולא את הוא הראש של כלנו עמוד אתה ופרנס את עצמך מיד וירד יהודה ירידה היא לו שנשא לגויה ירידה היא לו שקבר את אשתו ובניו:
ג ר"י בר סימון ורבי חנין בשם ר' יוחנן, כל מי שהוא מתחיל במצוה ואינו גומרה קובר את אשתו ואת בניו. ממי אתה למד, מיהודה. "ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע" וגו', היה לו להוליכו על כתיפו אצל אביו. מה גרם לו, קבר אשתו ובניו.
רבי הונא בשם ר"א בנו של ריה"ג, כל מי שמתחיל במצוה ואינו גומרה ואחר בא וגומרה, היא נקראת על שמו של שני, הה"ד (יהושע כד) "ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל", והלא משה העלם, שנאמר (שמות יג) "ויקח משה את עצמות יוסף עמו", אלא לפי שנגזר עליו שלא יכנס לארץ ואלו נטפלו בהם, לפיכך נקראת על שמם, "ואת עצמות יוסף" וגו'. מושלים אותו למה הדבר דומה, לליסטים שנכנסו למרתף אחד של יין, נטלו קנקן אחד ושתו, הציץ עליהם בעל המרתף, אמר להם: יערב לכם, יבושם לכם, ימתק לכם. שתיתם את היין, החזירו את הקנקן למקומה. כך אמר הקב"ה לשבטים, מכרתם את יוסף, החזירו עצמותיו למקומן. ד"א, א"ל יוסף, למקום שגנבתוני שם תחזירוני, "הלוא אחיך רועים בשכם", כן עשו בני ישראל, שנאמר (יהושע כד) "ואת עצמות יוסף אשר העלו בנ"י ממצרים קברו בשכם":
ד. [ עריכה ]
ד וַיֵּט עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי וּשְׁמוֹ חִירָה רבנן אמרי חירה הוא חירם שהיה בימי דוד שנאמר (מלכים א ה) כי אוהב היה חירם לדוד כל הימים למוד היה האיש הזה להיות אוהב לשבט הזה רבי יהודה ב"ר סימון אמר חירם אחר היה על דעתהון דרבנן חיה קרוב לאלף ומאתים שנה ועל דעתיה דר' יהודה חיה קרוב לחמש מאות שנה וַיַּרְא שָׁם יְהוּדָה בַּת אִישׁ כְּנַעֲנִי וּשְׁמוֹ שׁוּעַ בר גברא תגרא בוצינא דאתרא וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ עֵר שהוער מן העולם ותהר עוד וגו' אונן שהביא אנינה לעצמו וַתַּהַר עוֹד וְגוֹ' שֵׁלָה שנשתלשל מן העולם וַתּוֹסֶף עוֹד וְגוֹ' כְּזִיב פסקת שם מקום וַיְהִי עֶר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי ה' שהיה חורש בגנות ומערה לאשפות:
ה. [ עריכה ]
ה וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן וְגוֹ' יהודה התחיל במצות יבום תחלה תני כל דבר שהיה בכלל היתר ונאסרה וחזר והותרה לא להתירה הראשון חזר אלא להתירה השני יבמה לפי שהיתה בכלל היתר ונאסרה וחזרה והותרה יכול תחזור להתירה הראשון ת"ל יבמה יבא עליה מצוה רבי יוסי בר חלפתא יבם אשת אחיו וחמש בעילות בעל ודרך סדין בעל ונטע חמש נטיעות בישראל ומאן נינהו ר' ישמעאל ב"ר יוסי ור' אלעזר ב"ר יוסי ור' מנחם ב"ר יוסי ורבי חלפתא ב"ר יוסי ור' אבדימוס ב"ר יוסי הוין עינוהי זמורן ודמיין לאמיה וידע אונן היה דש מפנים וזורה מבחוץ ויאמר יהודה לתמר כלתו א"ר אלעזר אע"פ שאין נחש יש סימן כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו רבנן אמרי בית תינוק ואשה אף על פי שאין נחש יש סימן:
ו. [ עריכה ]
ו וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים וַתָּמָת בַּת שׁוּעַ אֵשֶׁת יְהוּדָה וירבו הימים שנים עשר חדש על גוזזי צאנו בכל מקום שנאמר גזיזה עושה רושם וכן מצינו בנבל ולבן ואבשלום וַיֻּגַּד לְתָמָר לֵאמֹר וְגוֹ' רב אמר שתי תמניות הם אחת של יהודה ואחת של שמשון ולמה הוא מזכיר בה עלייה וירידה אלא עלייה ליהודה שהוא מעמיד מלכים וירידה לשמשון שהוא נושא גויה ר' סימון אמר תמנתה אחת היא ולמה הזכיר בה עלייה וירידה א"ר אייבו בן אגרי כהדא בת מעון דסלקין לה מן טבריה ונחתין לה מן כפר שובתי:
ז. [ עריכה ]
ז וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ וַתְּכַס בַּצָּעִיף שתים הם שנתכסו בצעיף תמר ורבקה ושתיהם ילדו תאומים רבקה ותקח הצעיף ותתכס תמר ותכס בצעיף ותתעלף וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינָיִם א"ר אמי חזרנו על כל המקרא ולא מצאנו מקום ששמו פתח עינים ומה הוא בפתח עינים אלא מלמד שתלתה עיניה בפתח שכל העינים תלויות בו ואמרה יה"ר מלפניך ה' אלהי שלא אצא מן הבית הזה ריקנית ד"א בְּפֶתַח עֵינָיִם מלמד שפתחה לו את העין אמרה לו טהורה אני ופנויה אני:
ח. [ עריכה ]
ח וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה א"ר חייא בר זבדא צריך אדם להזהר עצמו באחות אשתו ובקרובותיו שלא יכשל באחת מהם ממי אתה למד מיהודה ויראה יהודה וגו' למה כי כסתה את פניה עד שהיא בבית חמיה ד"א וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה לא השגיח כיון שכסתה פניה אמר אילו היתה זונה היתה מכסה פניה אמר ר' יוחנן בקש לעבור וזימן לו הקב"ה מלאך שהוא ממונה על התאוה א"ל יהודה היכן אתה הולך מהיכן מלכים עומדים מהיכן גדולים עומדים וַיֵּט אֵלֶיהָ אֶל הַדָּרֶךְ בע"כ שלא בטובתו:
ט. [ עריכה ]
ט וַיֹּאמֶר מָה הָעֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֶּן וְגוֹ' אמר רבי חוניא נצנצה בה רוה"ק חותמך זו מלכות המד"א (שיר ח) שימני כחותם על לבך (ירמיה כב) כי אם יהיה יכניהו בן יהויקים מלך יהודה חותם על יד ימיני ופתילך זו סנהדרין שהן מצויינין בפתיל היך מה דאת אמר (שמות לט) פתיל תכלת ומטך זה מלך המשיח המד"א (ישעיה יא) ויצא חוטר מגזע ישי (תהלים קי) מטה עוזך ישלח ה' מציון וַיִּתֵּן לָהּ וְגוֹ' וַתַּהַר לוֹ גבורים כיוצא בו וצדיקים כיוצא בו וַיִּשְׁלַח יְהוּדָה וְגוֹ' יהודה בר נחמן בשם ריש לקיש (משלי ח) משחקת בתבל ארצו משחקת לפניו בכל עת התורה שהיא משחקת על הבריות אמר הקב"ה ליהודה אתה רמית באביך בגדי עזים חייך שתמר מרמה בך בגדי עזים:
י. [ עריכה ]
י סומכוס אומר בשם רבי מאיר מנין שאין העובר ניכר במעי האשה אלא עד שלשה חדשים מהכא וַיְהִי כְּמִשְּׁלֹשׁ חֳדָשִׁים ר"ה בשם ר' יוסי לא סוף שלשה של ימים אלא רובו של ראשון ורובו של אחרון ואמצעי שלם ולא סוף דבר ג' שלמים וְגַם הִנֵּה הָרָה לִזְנוּנִים אלא מלמד שהיתה מטפחת על כריסה ואומרת מלכים אני מעוברת גואלים אני מעוברת הוציאוה ותשרף אפרים מקשאה תלמידו של רבי מאיר אמר משום רבי מאיר תמר בתו של שם היתה דכתיב (ויקרא כא) ובת איש כהן לפיכך הוציאוה ותשרף:
יא. [ עריכה ]
יא הִוא מוּצֵאת וְגוֹ' א"ר יודן מכאן שנאבדו והמציא הקדוש ברוך הוא אחרים תחתיהן המד"א (שם ה) או מצא אבדה וגו' א"ר הונא הוא מוצאת היא והוא צריכין לצאת וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ לֵאמֹר וְגוֹ' בקש לכפור אמרה ליה הכר נא את בוראך שלך ושל בוראך הן הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת א"ר יוחנן אמר לו הקב"ה ליהודה אתה אמרת לאביך הכר נא חייך שתמר אומרת לך הכר נא:
יב. [ עריכה ]
יב וַיַּכֵּר יְהוּדָה וְגוֹ' רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק בשלשה מקומות הופיעה רוה"ק, בבי"ד של שם בבי"ד של שמואל בבי"ד של שלמה. בבי"ד של שם ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני מהו ממני רבי ירמיה בשם ר' יצחק אמר הקב"ה אתם תהיו מעידים מה שבגלוי ואני מעיד עליו מה שבסתר בבי"|ד של שלמה (מ"א ג) היא אמו מי אמר א"ר שמואל בת קול צווחת ואומרת היא אמו ודאי, בבי"ד של שמואל (ש"א יב) הנני ענו בי ויאמר עד ה' בכם ויאמר עד יצתה בת קול ואמרה עד מהו אומר בבני עלי (שם ב) ותהי חטאת הנערים גדולה וגו' וכתיב (שם) אשר ישכבון את הנשים הצובאות וגו' אפשר כן בניו של אותו צדיק היו עושין אותו מעשה אמור מעתה על ידי שהיו משהין את קיניהם לשילו להטהר והן משהין אותן חוץ לבתיהם לילה אחד העלה עליהם הכתוב כאלו שמשו עמהן ודכוותה (שם ח) ולא הלכו בניו בדרכיו ויטו אחרי הבצע אפשר בניו של שמואל הצדיק היו עושין אותו המעשה א"ר ברכיה מברכתא היתה עוברת בבאר שבע והיו מניחין צרכי צבור ועוסקין בצרכי עצמן ומכח אותו מעשה מעלה הכתוב כאלו לקחו שוחד ודכוותה ותשב בפתח עינים כדכתיב לעיל:
יג. [ עריכה ]
יג וַיְהִי בְּעֵת לִדְתָּהּ כאן חסרים ולהלן מלאים וְהִנֵּה תְאוֹמִים בְּבִטְנָהּ תאומים מלא כאן שניהם צדיקים ולהלן כתיב תומים חסר אחד צדיק ואחד רשע ויהי בלדתה ויתן יד אמר רבא בר רב חסדא ג' נאמנין לאלתר ואלו הן החיה והשיירא והמטהרת את חברתה חיה דכתיב ותקח המילדת ותקשור על ידו שני לאמר זה יצא ראשונה שיירא כדאמר ר' סימון אחוי דר' יהודה בר זבדי בשם רב תינוק כל זמן שמושלך בשוק אביו ואמו מעידין עליו נאסף מן השוק צריך שני עדים והמטהרת את חברתה כדתנן שלש נשים ישנות במטה אחת ודם תחת אחת מהן כלן טמאות בדקה אחת ומצאה דם היא בלבד טמאה אמר רבא בלבד מעת לעת:
יד וַיְהִי כְּמֵשִׁיב יָדוֹ וְגוֹ' זה רבה על כל הפריצים ממך יעמוד (מיכה ב) עלה הפורץ לפניהם וגו' רבי בשם רבנן אמרי כל הפורצים ממך עומדין שנאמר עלה הפורץ לפניהם ואחר יצא אחיו כמה ידות כתיב כאן ר' יודן ור"ה ר' יודן אמר ארבעה כנגד ד' חרמין שהוא עתיד לפשוט את ידיו בהן ואלו הן ד' חרמו של עמלק וחרמו של סיחון ועוג וחרמו של יריחו וחרמה של כנענים (נ"א מדין) ר' הונא אמר כנגד ד' דברים שהוא עתיד ליטול מן החרם הה"ד (יהושע ז) ואראה בשלל אדרת שנער אחת טובה וגו' ר"ה אמר פורפריא בבליא ומה בבל עבדא הכא אלא תני רשב"י כל מלך ושלטון שלא היה לו שולטן בארץ הוא אמר איני שוה כלום ומלך בבל אנטיקיסר שלו היה יושב ביריחו והיה זה משלח לו (לזה) כותבת וזה משלח לו (לזה) דוריות:
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה פו
בראשית רבה פרשה פו פיסקא: א ב ג ד ה ו
א. [ עריכה ]
א וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה כתיב (הושע יא) בחבלי אדם אמשכם אלו ישראל (שיר א) משכני אחריך נרוצה בעבותות אהבה דכתיב (מלאכי א) אהבתי אתכם אמר ה' (הושע יא) ואהיה להם כמרימי עול שרוממתי צריהם עליהם כל כך למה על לחיהם בשביל דבר שהוציאו מלחייהם שאמרו אלה אלהיך וסוף ואט אליו אוכיל אני מטה עליהם אכילות הרבה (תהלים עב) יהי פסת בר בארץ ד"א בחבלי אדם אמשכם זה יוסף וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור בעבותות אהבה וישראל אהב את יוסף מכל בניו ואהיה להם כמרימי עול שרוממתי צריו עליו ואיזו זו זו אשת פוטיפר כל כך למה על לחייהם בשביל דבר שהוציא מלחייו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם וסוף ואט אליו אוכיל אכילות הרבה:
ב. [ עריכה ]
ב ד"א וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה ויוסף הוא השליט ויוסף הורד מצרימה שלט בהון המד"א (שם) וירד מים עד ים כבש בהון המד"א (מלכים א ה) כי הוא רודה בכל עבר הנהר נסחין נחת עליהון המד"א (שופטים יד) וירדהו אל כפיו הוריד לאבינו יעקב למצרים ר' ברכיה בשם ר' יהודה בר סימון אמר לפרה שהיו מושכין אותה למקולין ולא היתה נמשכת מה עשו לה משכו את בנה לפניה והיתה מהלכת אחריו על כרחה שלא בטובתה כך היה יעקב אבינו ראוי לירד למצרים בשלשלאות ובקולרין אמר הקב"ה בני בכורי ואני מורידו בבזיון ואם ליתן בלבו של פרעה איני מורידו פומבי אלא הריני מושך את בנו לפניו והוא יורד אחריו על כרחו שלא בטובתו והוריד את השכינה למצרים עמו ר' פנחס בשם ר' סימון אמר מנ"ל שירדה השכינה עמו מדכתיב ויהי ה' את יוסף מצרימה תני בשם ר' נחמיה כל דבר שצריך למ"ד בתחלתו ניתן בו ה"א בסופו סדומה שעירה מצרימה איתיביה והא כתיב (תהלים ט) ישובו רשעים לשאולה א"ר אבא בר זבדא לביטי התחתונה שבשאול:
ג. [ עריכה ]
ג וַיִּקְנֵהוּ הקנויין קונין וכל העבדים מחסרין את בית רבן אבל זה ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף כל העבדים חשודים על הגזל אבל זה וילקט יוסף את כל הכסף כל העבדים חשודים על הערוה אבל זה ולא שמע אליה רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר כל העבדים רבן מאכילין תרומה לעבדיהם אבל זה האכיל את רבו תרומה דאמר רבי יהושע בן קרחה מבנות יוסף לקח אלעזר פּוֹטִיפַר הוא פוטיפרע פוטיפר שהיה מפטם עגלים לעבודת כוכבים פוטיפרע שהיה פורע עצמו לעבודת כוכבים כיון שירד הפר לשם נעשה פויטנון סְרִיס פַּרְעֹה שנסתרס בגופו מלמד שלא לקחו אלא לתשמיש וסרסו הקדוש ברוך הוא בגופו משל לדובה שהיתה משכלת בבני אדוניה אמר פכרון ניביה כך מלמד שלא לקחו אלא לתשמיש וסרסו הקב"ה הה"ד (תהלים לז) כי ה' אוהב משפט וגו' חסידיו חסידו כתיב ואיזה זה יוסף לעולם נשמרו וזרע רשעים נכרת מלמד שלא לקחו אלא לתשמיש וסרסו הקדוש ברוך הוא וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר אִישׁ מִצְרִי גבר ערום ומה הוות ערימותיה אמר בכ"מ גרמני מוכר כושי וכאן כושי מוכר גרמני אין זה עבד אמר להם הביאו לי ערב ואין לשון מיד זה אלא ערב המד"א (בראשית מג) אנכי אערבנו וגו' על כן אמר מיד הישמעאלים א"ר לוי עבדא זבין ובר אמתא מזבין ובר חורין עבד לתרויהון:
ד. [ עריכה ]
ד וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף הא עם שאר שבטים לאו אמר ר' יודן לבהמי שהיה לפניו שתים עשרה בהמות טעונות יין נכנסה אחת מהם לחנותו של עובד כוכבים הניח י"א והלך לו אחריה אמרו לו מה אתה מניח י"א והולך לך אחרי האחת אמר להם אלו ברשות הרבים הם ואיני חושש להן שמא יעשה יין נסך כך אלו גדולים וברשות אביהם אבל זה שהוא קטן וברשות עצמו לפיכך ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח רבי ברכיה אמר גבר קפוז כמה דתימא (שמואל ב יט) וצלחו הירדן לפני המלך משל לדובה שהיתה עומדת בשוק מקושטת באבנים טובות ומרגליות אמרו כל דקפיז לה נסיב ביה מה דעלה היה שם פקח אחד אמר להם מסתכלין אתון במה דעלה ואנא מסתכל בניביה א"ר ברכיה כל אותה דובה קפוז קפז ואת רב מדין אתמהא:
ה. [ עריכה ]
ה רבנן אמרי וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ ובסוף שכח דכתיב (בראשית מא) כי נשני אלהים את כל עמלי ר"ה בשם ר' אחא אמר מלחש ונכנס מלחש ויוצא הוה אמר ליה מזוג רותחין והיו רותחין פושרין והיו פושרין אמר מה יוסף תבן לעפרים אתה מכניס קדרים בכפר חנינא גזזין בדמשק חרשין במצרים באתר דחרשין חרישין עד היכן א"ר חייא עד שראה שכינה עומדת על גביו הה"ד וירא אדוניו כי ה' אתו:
ו וַיִּמְצָא יוֹסֵף וַיְהִי מֵאָז תני רבי שמעון בן יוחאי בכל מקום שהצדיקים הולכים השכינה הולכת עליהם שתים עשרה שנה עשה שם שש בבית ושש בשדה וַיַּעֲזֹב (את) כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּיַד יוֹסֵף כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל לשון נקי וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה א"ר יצחק זרוק חוטרא לארעא ועל עיקרא נפיק לפי שכתוב (בראשית כט) ורחל היתה יפת תואר וגו' לפיכך ויהי יוסף וגו'.
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה פז
בראשית רבה פרשה פז פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י
א. [ עריכה ]
א וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה (משלי ז) וארא בפתאים אלו השבטים אמר ר' לוי בערביא צווחים לינוקא פתיא אבינה בבנים נער זה יוסף חסר לב שהיה אומר לשון הרע על אחיו היש חסר לב יותר מזה ומתמן נתגלגלה ירידתן למצרים והנה אשה לקראתו זו אשתו של פוטיפר שנזדווגה ליוסף (שם ז) שית זונה ליוסף ונצורת לב למצרים (שם) הומיה היא וסוררת שגשיא וטעיא בביתה לא ישכנו רגליה אלא פעם בחוץ וגו' שאלה ואמרה חמיתון ליה ליוסף והחזיקה בו ונשקה לו ותתפשהו בבגדו העיזה פניה ותאמר לו שכבה עמי:
ב. [ עריכה ]
ב ויהי אחר הדברים האלה כתיב (תהלים קכה) כי לא ינוח שבט הרשע וגו' ר' אבא בר כהנא ור' יצחק רבי אבא אמר אין לו נייחא בצד חבורה של צדיקים אלא בצד חבורה של רשעים למה למען לא ישלחו וגו' ר' יצחק אמר אין לו הנחה בצד חבורה של רשעים אלא בצד חבורה של צדיקים למה למען לא ישלחו וגו' ד"א כי לא ינוח שבט הרשע זו אשתו של פוטיפר על גורל הצדיקים זה יוסף:
ג. [ עריכה ]
ג ותשא אשת אדוניו (איוב לד) לכן אנשי לבב שמעו לי מה היא אומנתו של הקב"ה כי פועל אדם ישלם לו ר"מ ור"י ור"ש ותשא אשת אדוניו את עיניה מה כתיב למעלה מן הענין ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה לגבור שהיה עומד בשוק וממשמש בעיניו ומתקן בשערו ומתלה בעקיבו אמר לי נאה לי יאי נאה גבור אמרו ליה אי את גבור אי את יאי הא דובא קמך קום קפחינה:
ד. [ עריכה ]
ד וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים וְגוֹ' הרהורי דברים היו שם מי הרהר יוסף הרהר אמר כשהייתי בבית אבא היה אבא רואה איזה מנה יפה היתה שם והיה נותנה לי והיו אחי מכניסין בי עין רעה עכשיו שאני כאן מודה אני לך שאני ברווחה אמר לו הקב"ה הטליס חייך שאני מגרה בך את הדוב ד"א אמר אבא נתנסה זקיני נתנסה ואני איני מתנסה א"ל הקב"ה חייך שאני מנסה אותך יותר מהם רבי מנחמא בשם רבי ביבי אמר כך היה וסתן של עובדי כוכבים כיון שהיה אחד מהם לוקח עבדים היה הולך לו אצל אסטרלוגוס וא"ל הנה טבא נחשא טבא אין לשון זה ותשא אלא לשון איסטרולוגין המד"א (דברים ד) ופן תשא עיניך השמימה וגו' וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי א"ר שמואל בר נחמן ארורים הם הרשעים להלן (רות ג) ופרשת כנפיך על אמתך אבל זו כבהמה ותאמר שכבה עמי:
ה. [ עריכה ]
ה וַיְּמָאֵן וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו וְגוֹ' יהודה ב"ר אמר בדבר מצוה ממאנין בדבר עבירה אין ממאנין בדבר מצוה ממאנין מאן יבמי בדבר עבירה אין ממאנין וימאן וַיֹּאמֶר הֵן אֲדֹנִי וְגוֹ' אמר לה למוד הוא הקב"ה להיות בוחר מאהובי בית אבא לעולה לאברהם (בראשית כב) קח נא את בנך אשמע ליך ושמא אבחר לעולה ואפסל מן הקרבן ד"א ויאמר אל אשת אדוניו א"ל למוד הקב"ה להיות נגלה על אוהבי בית אבא בלילה אברהם (שם טו) אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם במחזה יצחק (שם כו) וירא ה' אליו בלילה ההוא יעקב (שם כח) ויחלום והנה סולם אשמע ליך ושמא יגלה עלי הקב"ה וימצא אותי טמא ד"א הֵן אֲדֹנִי אמר לה מתיירא אני ומה אדם הראשון על מצוה קלה נצטוה ועבר ונטרד מגן עדן זו שהיא עבירה חמורה גלוי עריות על אחת כמה וכמה הן אדוני מתיירא אני מאבא שבארץ כנען ראובן ע"י שכתוב בו (שם לה) וילך ראובן וישכב את בלהה ניטלה בכורתו ונתנה לי אשמע ליך ואדחה מבכורתי ד"א הן אדוני מתיירא אני מאדוני אמרה לו הורגתו אני א"ל לא דיי שאמנה באסרטין של נואפים אלא באסרטין של רצחנים ואם הדבר הזה את מבקשת הן אדוני הידי לדקמך (פי' לכי למותר לך דהיינו בעליך) א"ר יצחק חלב עזים שחורות וחלב עזים לבנות אחד הוא ד"א הן אדוני מתיירא אני מה' אמרה לו איננו אמר לה (תהלים קמ"ה) גדול ה' ומהולל מאד א"ר אבין הכניסה אותו מחדר לחדר ומקיטון לקיטון עד שהעמידה אותו על מטתה והיתה עבודת כוכבים שלה חקוקה למעלה הימנה ונטלה סדין וכסתה פניה א"ל יאות הדין אפה כסי מי שכתוב בו (זכריה ד) עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ עאכ"ו ר"ה בשם ר' אמי אמר לא שבק קריא כלום וחטאתי לה' אין כתיב כאן אלא לאלהים לאלהים איני עושה את הדבר הרע הזה:
ו. [ עריכה ]
ו וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם ר' יודן בשם ר' בנימין אמר בניה של רחל נסן שוה וגדולתן שוה נסן שוה ויהי כדברה אל יוסף יום יום (אסתר ג) ויהי באמרם אליו יום ויום ולא שמע אליה (שם) ולא שמע אליהם וגדולתן שוה (בראשית מא) ויסר פרעה את טבעתו (אסתר ח) ויסר המלך את טבעתו ויתן אותה על יד יוסף ויתנה למרדכי וילבש אותו בגדי שש (שם ו) ונתון הלבוש והסוס וגו' ויקח המן וגו' וישם רביד הזהב על צוארו (שם ח) ותשם אסתר את מרדכי על בית המן וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו (שם ו) וירכיבהו [על הסוס] ברחוב העיר ויקרא לפניו אברך ויקרא לפניו ככה וגו' וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ בעוה"ז לִהְיוֹת עִמָּהּ שלא יהיה עמה בגיהנם לעתיד לבא ד"א וְלֹא שֹׁמֵעַ אֵלֶיהָ אפילו בשכיבה בלא תשמיש מטרונא שאלה את ר' יוסי אמרה לו אפשר יוסף בן שבע עשרה שנה היה עומד בכל חומאו והיה עושה הדבר הזה הוציא לפניה ספר בראשית והתחיל קורא לפניה מעשה ראובן ובלהה מעשה יהודה ותמר אמר לה מה אם אלו שהם גדולים וברשות אביהן לא כסה עליהם הכתוב זה שהוא קטן וברשות עצמו עאכ"ו:
ז. [ עריכה ]
ז וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה וַיָּבֹא וְגוֹ' וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת אפשר ביתו של אותו האיש משתייר בלא איש רבי יהודה ורבי נחמיה רבי יהודה אומר יום נבול של נילוס היה והלכו הכל לראות והוא לא הלך ור' נחמיה אמר יום תיאטירון היה והלכו הכל לראותו והוא לא הלך אלא ויבא הביתה לעשות מלאכתו לחשוב חשבונות של רבו. ר"ש בר נחמן אמר לעשות מלאכתו ודאי אלא ואין איש בדק את עצמו ולא מצא עצמו איש ד"א ר"ש אמר נמתחה הקשת וחזרה הה"ד (בראשית מ"ט) ותשב באיתן קשתו קשיותו ר' יצחק אמר נתפזר זרעו ויצא דרך צפרניו שנא' ויפוזו זרועי ידיו ר"ה בשם רבי מתנא אמר איקונין של אביו ראה וצנן דמו דכתיב משם רועה אבן ישראל מי עשה כן מאל אביך ויעזרך וגו' ברכות שדים ורחם ברכתא דאבוך ודאמך:
ח. [ עריכה ]
ח וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ וְגוֹ' וַיֵּצֵא הַחוּצָה קפץ בזכות אבות היך מה דאת אמר (בראשית טו) ויוצא אותו החוצה שמעון איש קטרון אמר בזכות עצמותיו של יוסף נקרע הים לישראל הה"ד (תהלים קיד) הים ראה וינוס בזכות ויעזוב בגדו בידה וינס ותקרא לאנשי ביתה נתנה אותו בפיהם של כולם וַתַּנַּח (אדוני) בִּגְדוֹ אֶצְלָהּ רבי אמי אמר מחבקתו ומנשקתו:
ט. [ עריכה ]
ט וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדוֹנָיו וְגוֹ' כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה רבי אבהו אמר בשעת תשמיש וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף אֹתוֹ א"ל ידע אנא דלית הוא מנך אלא שלא לערבב (כשמוע) פסולת בבני (פי' שלא פשעת בדבר אלא היא הטעתך ואפילו לא היה בדין אלא כדי להוציא מלבן של בריות אני מיסרך):
י וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיִּתֵּן שַׂר בֵּית הַסֹּהַר וְגוֹ' רב הונא בשם רבי אחא אמר שמושו היה ערב לרבו והיה יוצא ומדיח את הכוסות ועורך את השלחנות ומציע את המטות והיתה אומרת לו בדבר הזה עשקתיך חייך שאני עושקתך בדברים אחרים והיה אומר לה (שם קמו) עושה משפט לעשוקים חותכת אני פרנסה שלך והיה אומר לה נותן לחם לרעבים כובלתך אני והיה אומר לה ה' מתיר אסורים כופפת אני את קומתך והיה אומר לה ה' זוקף כפופים מסמא אני את עיניך והיה אומר לה ה' פוקח עורים עד היכן ר' הונא בשם ר' אחא אמר עד שנתנה שרתוע של ברזל תחת צוארו עד שיתלה עיניו ויביט בה אף על פי כן לא היה מביט בה הה"ד (תהלים קה) ענו בכבל רגלו ברזל באה נפשו אין שר בית הסוהר וגו' עד עכשיו בשעת הצרה ומנין אף בשעת הרווחה ת"ל וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו:
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה פח
בראשית רבה פרשה פח פיסקא: א ב ג ד ה ו ז
א. [ עריכה ]
א וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חטאו (שם לט) מכל פשעי הצילני חרפת נבל אל תשימני ר' חמא ב"ר חנינא ור' שמואל בר נחמן ר' חמא בר חנינא אמר לא היו ראוין אומות העולם שיהיה בהם דווים וסכופין ולמה יש בהם דווים וסכופין אלא שלא יהיו מונים את ישראל ואומרין להם אומה של דווים וסכופין אתם על שם חרפת נבל אל תשימני ור' שמואל בר נחמן אמר לא היו אומות העולם ראוים שיהיה בהם מעלה חטטים ולמה יש בהם מעלה חטטים אלא שלא יהיו מונין את ישראל ואומרים להם לא אומה של מצורעים אתם על שם חרפת נבל אל תשימני ד"א מכל פשעי הצילני וגו' זה יוסף לפי שכתוב בו ותקרא לאנשי ביתה וגו' נתנה אותו בפיהם של כולם אמר הקב"ה מוטב שיפנו אלו באלו ואל יפנו לצדיק הזה הה"ד ויהי אחר הדברים האלה חטאו וגו':
ב. [ עריכה ]
ב רבנן אמרי שר המשקים זבוב נמצא בתוך פיילי פוטירין שלו שר האופים צרור נמצא בתוך גלוסקין שלו הה"ד חטאו משקה מלך מצרים והאופה לאדוניהם בתשמיש אדוניהם רבי אביתר אמר בקשו להזדווג לבתו של מלך נאמר כאן חטאו ונאמר להלן ואיך אעשה וגו' וחטאתי לאלהים:
ג ר' יודא בר סימון ורבי חנין בשם רבי יוחנן כתיב (תהלים מו) לכו חזו מפעלות ה' וגו' הקציף הקב"ה אדונים על עבדיהם ליתן גדולה לצדיקים פרעה קצף על עבדיו ליתן גדולה ליוסף עבדים על אדוניהם ליתן גדולה לצדיק (אסתר ב) קצף בגתן ותרש ליתן גדולה למרדכי רבי יודן הוה משתעי אלין עובדא דבגתן ותרש רב אמר קונדא מכירין נתנו בתוך מנעליהם ר' חנין אמר מנגנין עשו לו לחנקו שמואל אמר חכינא עשו לו בתוך ספלו ויבוקש הדבר וימצא רבנן אמרו זבוב נתנו בתוך פיילי פוטירין שלו מיד ויבוקש הדבר וימצא:
ד. [ עריכה ]
ד וַיִּתֵּן אֹתָם בְּמִשְׁמַר וַיִּפְקֹד שַׂר הַטַּבָּחִים וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם וְגוֹ' רבי חייא בר אבא אמר חלמא ופתרוניה דחלם חבריה וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יוֹסֵף וַיֹּאמְרוּ חֲלוֹם חָלַמְנוּ וְגוֹ' הלא לאלהים פתרונים תלה את הגדולה בבעליה:
ה. [ עריכה ]
ה וַיְסַפֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים וְגוֹ' וְהִנֵּה גֶפֶן לְפָנָי אלו ישראל שנאמר (תהלים פ) גפן ממצרים תסיע ובגפן שלשה שריגים משה אהרן ומרים היא כפורחת הפריחה גאולתן של ישראל עלתה נצה הנצה גאולתן של ישראל הבשילו אשכלותיה ענבים גפן שהפריחה מיד הנצה ענבים שהנצו מיד בשלו וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי מכאן קבעו חכמים ד' כוסות של לילי פסח א"ר הונא בשם ר' בנייה כנגד ד' גאולות שנאמרו במצרים והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי רבי שמואל בר נחמן אמר כנגד ארבע כוסות שנאמרו כאן וכוס פרעה בידי וגו' ונתת כוס פרעה וגו' רבי לוי אמר כנגד ד' מלכיות רבי יהושע בן לוי אמר כנגד ד' כוסות של תרעלה שהקב"ה משקה את עובדי כוכבים הה"ד (ירמיה כה) כי כה אמר ה' אלהי ישראל אלי קח את כוס היין החמה (שם נא) כוס זהב בבל ביד ה' וגו' (תהלים יא) ימטר על רשעים וגו' וכנגדן הקדוש ברוך הוא משקה את ישראל ד' כוסות של ישועה לעתיד לבא שנאמר (שם טו) ה' מנת חלקי וגו' (שם קטז) כוס ישועות אשא (שם כג) תערוך לפני שלחן נגד צוררי דשנת בשמן ראשי כוסי רויה כוס ישועות כוס ישועה אין כתיב כאן אלא כוס ישועות אחד לימות המשיח ואחד לימות גוג אמר לו את בשרתני בשורה טובה אף אני אבשרך בשורה טובה בעוד שלשת ימים וגו' כי אם זכרתני אתך כי גנב גנבתי א"ר אחא מכאן שנגנב שתי פעמים וגם פה לא עשיתי וגו':
ו. [ עריכה ]
ו וַיַּרְא שַׂר הָאֹפִים א"ר חמא ד' הם שפתחו באף ואבדו באף והנה שלשה סלי חורי אלו שלשה מלכיות הראשונות ובסל העליון זו מלכות הרביעית שהיא מכתבת טרימוסיאה מכל אומות העולם והעוף אוכל אותם ומשאכל את העליון אח"כ אוכל את התחתון א"ל את בשרתני בשורה רעה אף אני מבשרך בשורה רעה בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים וְגוֹ' וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יום גנוסיאה של פרעה וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה וְגוֹ' וַיָּשֶׁב אֶת שַׂר הַמַּשְׁקִים וְגוֹ' וְאֵת שַׂר הָאֹפִים אירע לזה מה שנאמר לו ולזה מה שנאמר לו:
ז וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים וְגוֹ' כל היום היה מתנה תנאים ומלאך בא והופכן וקושר קשרים ומלאך בא ומתירן אמר לו הקב"ה את שוכחו ואני לא אשכחהו הה"ד ולא זכר שר המשקים ד"א שר המשקים שכחך ואני לא אשכחך מי היה מחכה לאברהם ושרה שהיו זקנים שיולד להם בן מי מחכה ליעקב שעבר במקלו הירדן שיפרץ ויעשיר מי היה מחכה ליוסף שעברו עליו כל הצרות האלו שיהיה מלך מי היה מחכה למשה שהושלך ליאור שיהיה כמו שנהיה מי מחכה לרות שהיתה גרה שחזרה למלכות ישראל מי מחכה לדוד שיהיה מלך עד סוף הדורות מי מחכה ליהויכין שיצא מבית האסורים מי מחכה לחנניה מישאל ועזריה שיצאו מתוך האש מי מחכה לישראל בימי המן שיצילם הקב"ה מי מחכה לגליות שיהיו לשם ולתהלה מי מחכה לסוכת דוד הנופלת שיקימנה הקב"ה שנאמר (עמוס ט) ביום ההוא אקים את סוכת דוד שיהיו כל העולם אגודה אחת שנאמר (צפניה ג) כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כלם בשם ה' ולעבדו שכם אחד: