מדרש רבה על מקץ
<< · מדרש רבה על · מקץ · >>
סדר מקץ
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה פט
בראשית רבה פרשה פט פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט
א. [ עריכה ]
"וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים" (איוב כח, ג): "קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ" זמן נתן לעולם כמה שנים יעשה באפילה ומאי טעם קץ שם לחושך שכל זמן שיצר הרע בעולם אופל וצלמות בעולם דכתיב "אֶבֶן אֹפֶל וְצַלְמָוֶת" נעקר יצר הרע מן העולם אין אופל וצלמות בעולם.
דבר אחר "קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ" זמן נתן ליוסף כמה שנים יעשה באפילה בבית האסורים כיון שהגיע הקץ חלם פרעה חלום:
ב. [ עריכה ]
"ויהי מקץ שנתים ימים" (משלי יד, כג): "בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור", אמר רבי שמעון בר אבא כגון בין שותה חמין לשותה צונן. "ודבר שפתים אך למחסור", מלקט עצמות אחד בציפורין ואית דאמרי רבי שמעון בר אבא הוה ובשעה שהיה רואה עצמות שחורות היה אומר אלו של שותי מים. אֲדֻמּוֹת, אומר אלו של שותי יין. לבנות, אלו של שותי מים חמין.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף (משלי יד, כג): "בכל עצב יהיה מותר", כל דבר שנצטער יוסף עם אדונתו היה לו יתרון ממנה, למה שנטל את בתה. "ודבר שפתים אך למחסור", על ידי שאמר לשר המשקים (בראשית מ, יד): "זכרתני והזכרתני", נתוסף לו שתי שנים, שנאמר "ויהי מקץ וגו'":
ג. [ עריכה ]
(תהלים מ, ה): "אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו", זה יוסף. "ולא פנה אל רהבים", על ידי שאמר לשר המשקים (בראשית מ, יד): "זכרתני והזכרתני", נתוסף לו שתי שנים.
"אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו", רבי יודן אמר המון רבי רברביא שהם שטים אחרי כזב, אוי לו למי שהוא בוטח בהם. (קהלת ה, ב): "כי בא החלום ברב ענין", אמר פרעה מי מתקים על מי אני על אלהי או אלהי עלי, אמר לו אתה על אלהיך, הדא הוא דכתיב: "ויהי מקץ וגו'". (שם ד, יד) "כי מבית הסורים יצא למלך", זה יוסף שיצא מבית האסורים של פרעה. יצא למלך, (בראשית מא, יד): "וישלח פרעה", "כי גם במלכותו נולד רש", במלכותו של יוסף נולדה רשתו של פוטיפרע.
דבר אחר, ויהי מקץ (שם, טו) "ראיתי את כל החיים המהלכים תחת השמש", זה יוסף. "עם הילד השני", אלו שתי שנים שנתוספו לו, ולמה נתוסף לו שתי שנים, כדי שיחלם פרעה ויתגדל על ידי חלום, שנאמר: "ויהי מקץ שנתים ימים".
ד. [ עריכה ]
וּפַרְעֹה חוֹלֵם וכל הבריות אינן חולמין אתמהא אלא חלום של מלך של כל העולם כולו הוא ופרעה חולם א"ר יוחנן הרשעים מתקיימין על אלהיהם ופרעה חולם והוא עומד על היאור אבל הצדיקים אלהיהם מתקיים עליהם (בראשית כח) והנה ה' נצב עליו והנה מן היאור רמז רמז לו שאין השובע בא למצרים אלא מן היאור ודכוותה אין הרעב בא אלא מן היאור והנה מן היאור בשעה שהשנים יפות הבריות נעשין אחין אלו לאלו ותרעינה באחו אהבה ואחוה בעולם וכן הוא אומר (ישעיהו ל) ירעה מקניך ביום ההוא כר נרחב כירי עבד קירי אדון וכן הוא אומר (תהלים עב) ישאו הרים שלום א"ר אחא נשאו הרים נשיאתן שלום לעם וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּקּוֹת וְגוֹ' בשעה שהשנים רעות גופן של בריות מעלה חטטין:
ה. [ עריכה ]
וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם ולהלן הוא אומר (דניאל ב) ותתפעם רוחו ר' יהודה ורבי נחמיה ורבנן רבי יהודה אמר כאן חלמא ידע ופתרוניה בעא גביה ולהלן חלמא ופתרוניה רבי נחמיה אמר חלום הצלם וחלום האילן ורבנן אמרי ותתפעם רוחו להלן ליתן גדולה לארבעה כאן ותפעם ליתן גדולה לאחד ותתפעם רוחו כדי ליתן חיים לארבעה ותפעם ליתן חיים לאחד כאן על ידי שהוא סמוך לבקר ותפעם רוחו ולהלן שהוא בא מבערב כתיב ותתפעם רוחו א"ר יוחנן כל חלום שהוא סמוך לבקר מיד הוא בא:
ו. [ עריכה ]
וישלח ויקרא וגו' ר' יהושע דסכנין בשם רבי לוי פתרין היו אותו אלא שלא היה קולן נכנס באזניו שבע פרות הטובות שבע בנות אתה מוליד שבע פרות הרעות שבע בנות אתה קובר וכן אמרו שבע שבלים הטובות שבע מלכיות אתה מכבש שבע שבלים הרעות שבע אפרכיות מורדות בך הה"ד (משלי יד) בקש לץ חכמה ואין אלו חכמי פרעה וחרטומי מצרים ודעת לנבון נקל זה יוסף ד"א וישלח ויקרא להודיעך שכל אומה ואומה שהיא עומדת בעולם מעמדת לה ה' חכמים שישמשו אותה ולא עוד אלא נתן בה הקדוש ברוך הוא שלשה דברים חכמה ובינה וגבורה שכן סנחריב הרשע אמר (ישעיהו י) בכח ידי עשיתי וכשהקב"ה דן את העולם הוא נוטלה ממנה שנאמר (עובדיה א) והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו וחתו גבוריך תימן וכ"כ למה כדי שיבא יוסף באחרונה ויטול גדולה אמר הקדוש ברוך הוא אם יבא יוסף תחלה ויפתור את החלום אין זה שבחו יכולין החרטומים שיאמרו לו אלו שאלת אותנו כבר פתרנו אותו לך אלא המתין להם עד שנתייגעו והוציאו את רוחו ואחר כך בא יוסף והחזירה עליו אמר שלמה (משלי כט) כל רוחו יוציא כסיל אלו חכמי פרעה וחכם באחור ישבחנה זה יוסף שנאמר אין נבון וחכם כמוך:
ז. [ עריכה ]
כיון שראה שר המשקים את פרעה שהיתה נפשו מבקשת לצאת היה מחשב בדעתו ואומר אם ימות פרעה זה ויעמוד מלך אחר איני יודע אם מעמידני באמונתי אם לאו וידבר שר המשקים אמר לו שני חטאים יש בידי אחת שלא עשיתי ליוסף טובה והזכרתיו לפניך ואחת שראיתיך מצטער על פתרונו של חלום ולא גליתי לך עליו שהיה יודע פתרונו ושם אתנו נער עברי וגו' אע"פ שהזכיר אותו הוא מבזהו שהוא יודע לאיזה גדולה הוא נכנס מיד וישלח פרעה ויקרא ושם אתנו וגו' א"ר שמואל בר נחמן ארורים הם הרשעים שאין עושים טובה שלימה נער שוטה עברי שונא עבד שכך מוכתב בסקרידין של פרעה שאין עבד מולך ולא לובש כלידים (פי' אצעדה כלי ידים):
"וַנְּסַפֶּר לוֹ וַיִּפְתָּר לָנוּ וְגוֹ'"
כן הוה עובדא בההיא אנתתא דאתת לגבי רבי אלעזר אמרת ליה חמית בחלמי שריתא דביתי תבירא אמר לה את ילדת בר דכר והוא חיי אזלת והוה לה כן אתת זמן אוחרן למשאליניה אשכחיה תלמידיה יתבין תמן ורבהון לא הוה גביהן ואמרה להן ואן הוא רבכון אמרו לה אימר לן מה דאת בעית ואנן אמרין ליך אמרה להון חמית בחלמי שריתא דביתי תבירא אמרו לה ההיא אתתא קברה בעלה כיון דנפקת מן גבהון שריא מייללא שמע קלה ר' אלעזר אמר להון מה אמרתון להדא איתתא אמרין ההיא איתתא דאתת למשאל יתך אמר להון ומה אמרתון לה אמרו ליה כדין וכדין אמר להון אובדתון גברא לא כן כתיב "ויהי כאשר פתר לנו כן היה" ולא כן א"ר יוחנן הכל הולך אחר הפתרון חוץ מן היין יש מי ששותה אותו וטוב לו ויש מי ששותה אותו ורע לו תלמיד חכם שותה וטוב לו עם הארץ שותה ורע לו א"ר אבהו דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין:
וישלח פרעה ויקרא את יוסף וגו' לחלוק כבוד למלכות ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים תלה הגדולה בבעליה. שבע פרות ר' יהודה ורבי נחמיה רבי יהודה אמר י"ד [שנה] היו שכן פרעה רואה רבי נחמיה אמר כ"ח שנה היו שכן פרעה אמר ליוסף רבנן אמרי מ"ב שנה היו שכן פרעה רואה ואומר ליוסף ויוסף חוזר ואומר לפרעה א"ר יוסי בן חנינא ב' שנים עשה הרעב שכיון שירד יעקב אבינו לשם כלה הרעב ואימתי חזרו בימי יחזקאל הה"ד (יחזקאל כט) ונתתי את ארץ מצרים שממה בתוך ארצות נשמות ועריה בתוך ערים מחרבות תהיינה שממה ארבעים שנה.
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה צ
בראשית רבה פרשה צ פיסקא: א ב ג ד ה ו
א. [ עריכה ]
א ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה (שיר השירים ו) אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה וגו' אחת היא יונתי תמתי זה אברהם שנאמר (יחזקאל לג) אחד היה אברהם ויירש את הארץ אחת היא לאמה זה יצחק שהיה יחיד לאמו ברה היא ליולדתה זה יעקב שהיה ברור ליולדתה שהוא צדיק ראוה בנות ויאשרוה אלו השבטים (בראשית מה) והקול נשמע בית פרעה מלכות ופילגשים ויהללוה זה יוסף ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה אם מהלכים אנו מסוף העולם ועד סופו אין אנו מוצאים כזה:
ב. [ עריכה ]
ב ויאמר פרעה אל יוסף וגו' אתה תהיה על ביתי וגו' שלא יהא אדם נושקני חוץ ממך ועל פיך ישק כל עמי שלא יהא פרוקופי חוץ ממך רק הכסא אמר ר"ל שתי פרשיות הכתיב לנו משה בתורה ואנו למדים מפרשת פרעה הרשע כתוב אחד אומר והיית רק למעלה יכול כמוני אתמהא ת"ל רק גדולתי למעלה מגדולתכם ואנו למדים אותה מפרעה הרשע אתה תהיה יכול כמוני ת"ל רק גדולתי למעלה מגדולתך והדין (ויקרא יט) דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני ה' אלהיכם קדושתי למעלה מקדושתכם ואנו למדים אותה מפרעה הרשע אני פרעה יכול כמוני ת"ל אני פרעה גדולתי למעלה מגדולתך ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר מן אני של בשר ודם את למד אני של הקב"ה מה אני של בשר ודם על ידי שאמר פרעה הרשע ליוסף אני פרעה היה לו כל הכבוד הזה לכשיבא אני של הקדוש ברוך הוא (ישעיהו מו) אני עשיתי ואני אשא עאכ"ו:
ג. [ עריכה ]
ג ויאמר פרעה אל יוסף ויסר פרעה וגו' א"ר שמעון בן גמליאל יוסף משלו נתנו לו פיו שלא נשק בעבירה ועל פיך ישק כל עמי גופו שלא נגע בעבירה וילבש אותו בגדי שש צוארו שלא הרכין לעבירה וישם רביד הזהב על צוארו ידיו שלא משמשו בעבירה ויסר המלך את טבעתו מעל ידו ויתן אותה על יד יוסף רגליו שלא פסעו בעבירה ייתון וירכבו על קרוכין וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו מחשבה שלא חשבה בעבירה תבא ותקרא חכמה ויקראו לפניו אברך אב בחכמה ורך בשנים אבל נבוכדנצר טפסר טפש בחכמה ושר בשנים ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו כלי ידים ואת רגלו כלי רגלים:
ד. [ עריכה ]
ד ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח א"ר יוחנן צפונות מופיע ונחות לו לאמרם רבי חזקיה אמר צפונות מופיע בדעת מניח רוחן של בריות בהן ורבנן אמרי צד"י צופה פ"א פודה נו"ן נביא תי"ו תומיך פ"א פותר עיי"ן ערום נו"ן נבון חי"ת חוזה א"ר אחא צפונה אחת שיש כאן באת לגלות עליה שאת בנה בכולן כתיב (בראשית לג) ותגשן השפחות ותגש גם לאה וגו' וביוסף כתיב ואחר נגש יוסף ורחל אמר יוסף הרשע הזה עינו רמה וכו' אמר הקב"ה אתה הצנעת לאמך מן העין והגבהת עצמך אני פורע לך ומגביהן ויוסף בן שלשים שנה:
ה. [ עריכה ]
ה ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים ר' יוחנן אמר מן קוצץ (קומץ) לריחיא דקמצתא ובלא קמצתא רבנן אמרי דקמצתא ודלא קמצתא ויקבוץ את כל אוכל וגו' אוכל שדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה נתן מה שבתחום טבריה בטבריה ומה שבתחום ציפורי בצפורי מפני שכל ארץ וארץ מעמדת פירותיה רבי נחמיה אמר נתן בהם עפר וקטמיות דברים שהן מעמידין פירות ורבנן אמרי אם מתכנסין הם כל בני טבריה לאכול מה שבתחום טבריה וכל בני ציפורי לאכול מה שבתחום ציפורי אין בה קומץ קומץ הדא אמרה שהברכה נתונה באוצרות ויצבור יוסף בר כחול הים הרבה מאד וגו':
ו ותכלינה וגו' יצאו מכוללת ותחילנה וגו' נכנסו חולניות עד שהם יושבים על השלחן בקשו אפילו פת קיבר ולא מצאו אמרו לא כך אמר יוסף והיה האוכל לפקדון וגו' ויהי רעב בכל הארצות בשלש ארצות בפנקיא ובערביא ובפלסטיני ותרעב כל ארץ מצרים וגו' אשר יאמר לכם תעשו ר' אבא בר כהנא אמר כפאן למול ר' שמואל בר נחמן אמר חייתנו אין כתיב כאן אלא החייתנו נתת לנו חיים בעוה"ז וחיים בעוה"ב והרעב היה וגו' את כל אשר בהם את המאושרין שבהם:
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה צא
בראשית רבה פרשה צא פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא
א. [ עריכה ]
א וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֵשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם (תהלים קמו) אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על ה' אלהיו וירא יעקב כי יש שבר במצרים (איוב יב) הן יהרוס ולא יבנה משהרס הקדוש ברוך הוא עצתן של שבטים עוד לא נבנה (שם) יסגור על איש ולא יפתח אלו עשרת השבטים שהיו נכנסין ויוצאין למצרים ולא היו יודעים שיוסף קיים וליעקב נתגלה שיוסף קיים שנאמר וירא יעקב כי יש שבר במצרים כי יש שבר זה הרעב כי יש סבר זה השבע כי יש שבר ויוסף הורד מצרימה כי יש סבר ויוסף הוא השליט כי יש שבר ועבדום וענו כי יש סבר (בראשית טו) ואחרי כן יצאו ברכוש גדול (איוב ט) האומר לחרס ולא יזרח זה יעקב ובעד כוכבים יחתום אלו עשרת השבטים שהיו נכנסים ויוצאים למצרים ולא היו יודעים שיוסף קיים וליעקב נתגלה שיוסף קיים:
ב. [ עריכה ]
ב וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ אמר להם אל תוציאו בידכם פרוסה (נ"א פרוטות) ואל תכנסו כלכם בפתח אחת מפני העין ויאמר הנה שמעתי וגו' רדו ושברו לנו משם א"ר אבא בר כהנא בישרם שהן עתידין לעשות שם ר"י שנה מנין רד"ו וירדו אחי יוסף עשרה א"ר בנימין ממשמע שנאמר אחי יוסף איני יודע שהם עשרה אתמהא אלא תשעה חלוקים לאחוה ואחד לשבר בר ואת בנימין אחי יוסף וגו':
ג וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִשְׁבָּר וְגוֹ' ומנין לעדה שהיא עשרה ר' אבא בר כהנא ור' יוסי בשם רבי יוחנן נאמר כאן עדה ונאמר להלן עד מתי לעדה הרעה מה עדה שנאמר להלן עשרה אף עדה שנאמר כאן עשרה א"ר סימון נאמר כאן תוך ונאמר להלן תוך מה תוך שנאמר להלן עשרה אף תוך שנאמר הכא עשרה א"ר יוסי בר אבון אם בתוך אפילו עד כמה אלא נאמר כאן בני ישראל ונאמר להלן בני ישראל מה בני ישראל שנאמר להלן עשרה אף בני ישראל שנאמר כאן עשרה ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי בשם רבי אמר תינוק עושין אותו סניף לעשרה והא תני אין מדקדקין בקטן אמר רבי סימון בשם ר' יהושע בן לוי לשני קטנים נצרכה אחד ספק ואחד קטן עושין את הספק עיקר ואת הקטן לסניף תני קטן וספר תורה עושין אותו סניף אמר רבי יודן כן הוא מתניתין קטן לספר תורה עושין אותו סניף מאימתי עושין אותו סניף רבי אבונא אמר איתפלגון בהא ר' יודן ור"ה תרויהון בשם ר' שמואל חד אמר כדי שיהא יודע טיב ברכה ואוחרנא אמר כדי שיהא יודע למי הוא מברך ר' יהודה בר פזי בשם ר' אסי תשעה נראים כעשרה מזמנין מאי עביד מסויימין אלא אפילו קטן ביניהם ר' ברכיה בשם ר' יעקב בר זבדי בעא קומי רבי יוסף כשם שעושין אותו סניף לי' כך עושין אותו סניף לג' א"ל הדא היא ולא כל שכן להלן שהוא מזכיר את השם עושין אותו סניף כאן שאינו מזכיר את השם אין עושין אותו סניף א"ל הדא אמרה עושין אותו סניף בבהמ"ז אבל לקריאת שמע ולתפלה אין עושין אותו סניף עד שיביא שתי שערות א"ר אסי זמנין סגיאין אכלית עם רבי תחליפא וזימנין סגיאין אכלית עם רבי חנינא בר סיסי חביבי ולא זמנין עלי עד שהבאתי שתי שערות ומאימתי הוא קורא בתורה א"ר אבינא איתפלגון ר"ה ור' יהודה תרויהון בשם רבי שמואל חד אמר משהוא יודע לברך ואוחרנא אמר עד שיודע טיב ברכה שיודע למי מברכין רבי שמואל בר שילת בעא קומי רב ואית דאמרין בעון קמיה שמואל בר שילת תשעה פת ואחד ירק מהו אמר להון מזמנין שמונה פת ושנים ירק מזמנין שבעה וששה פת וארבעה ירק מהו א"ל מזמנין ר' אבינא בעא ומחצה על מחצה מהו אמר ליה ר' זעירא עד דאנא תמן איצטרכית למשאליה ומיצרי לי מינה דלא שאלתיו ר' ירמיהו בעי אותו שאכל ירק מהו מזמנא עלוהי תני שלש מאות נזירין סלקין בעיין למקרבה ט' מאה קורבנין ביומי דשמעון בן שטח למאה וחמשין מצא להם פתח ומאה וחמשין לא מצא פתח סליק ר' שמעון בן שטח גבי ינאי מלכא אמר ליה תלת מאה נזירין סלקו בעיין למיקרבא ט' מאה קורבנין ולית להון אלא יהיב את פלגא מן דידך ואנא פלגא מן דידי ויזלון ויקרבון יהב ינאי מלכא פלגא מן דיליה ואזלון וקרבון אתון ואמרין לישנא בישא לינאי מלכא על שמעון בן שטח תהוי ידע דכל מה דקרבון מדידך קרבון ברם שמעון בן שטח לא יהיב מן דידיה כלום כעס ינאי מלכא על שמעון בן שטח שמע דהוא כעס עלוהי צרת (נ"א צרח) ליה וערק לבתר יומי הוון בני אינשא רברבין מן מלכותא דפרסאי יתבין נגסין על פתורא דינאי מלכא אמרון ליה מרי מלכא נהרין אנן דהוה הכא חד סב והוה אמר לן מילי דאורייתא אמר לאחתיה שלחי בתריה ואייתיתיה אמרה ליה הב לי מילא ושלח ליה עזקתך והוא אתי יהב לה מילא ושלח ליה עזקתיה ואתא מדאתא יתיב ליה בין מלכא למלכתא אמר ליה למה ערקת שמעית דמרי מלכא כעיס עלי וצרח לי מינך דלא תקטלני וקיימת הדין קרייא (ישעיהו כו) חבי כמעט רגע עד יעבור זעם אמר ליה למה אפליית בי א"ל ח"ו לא אפליית בך אלא את מממונך ואנא מן אורייתא דכתיב (קהלת ז) כי בצל החכמה בצל הכסף אמר לו ולמה לא אמרת לי א"ל אי אמרת לך לא הוה יהבית אמר ליה למה יתבת לך בין מלכא למלכתא א"ל בספר בן סירא כתוב סלסלה ותרוממך ובין נגידים תושיבך אמר מזוג ליה יברך אמר ברוך על המזון שאכל ינאי וחביריו אמר עד כדון את בקשיותך לא שמעית מן יומוי ינאי בברכתא אמר ומה אית לי למימר נברך על שאכלנו ואני לא אכלתי אמר אייתון ליה וייכול מן דאכיל אמר ברוך שאכלנו אמר ר' יוחנן חלוקין עליו על שמועת שמעון בן שטח רבי אבא אמר על הראשונה רבי ירמיהו אמר על השניה מחלפא שיטתיה דרבי ירמיהו תמן צריכה ליה והכא פשיטא ליה מאן דצריכה ליה כרבנן ומאן דפשיטא ליה כרבן שמעון בן גמליאל דתני עלה והסיב עמהן וטיבל עמהן אף על פי שלא אכל כזית דגן מזמנין עליו דברי חכמים רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן אמר לעולם אין מזמנין עליו עד שאוכל כזית דגן והוא תני שנים פת ואחד ירק מזמנין
מתניתין כרבן שמעון בן גמליאל:
ד. [ עריכה ]
ד ויוסף הוא השליט וגו' שלש גזירות גזר שלא יכנס עבד למצרים ושלא יכנס אדם בשני חמורים ושלא יוליכו חמרים תבואה ממקום למקום שלא יכנס אדם עד שלא יכתוב שמו ושם אביו ושם זקינו והוה תמן מנשה קאים מקבל פתקין אמרין נעול ונחמי אי אשכחן יתיה טעון לן במדיו דמכסא הא טב ואם לאו בצפרא נחמי מה נעבוד:
ה. [ עריכה ]
ה דבר אחר וירא יעקב כי יש שבר במצרים כתיב (משלי יא) מונע בר יקבוהו לאום וברכה לראש משביר מונע בר יקבוהו לאום זה פרעה וברכה לראש משביר זה יוסף יקבוהו לאום זה פרעה שגנז התבואה בשני רעבון והיו הבריות מקללין אותו אבל יוסף זן את העולם בשני רעבון כרועה הזה שמנהיג את צאנו עליו אמר דוד (תהלים פ) רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף כשהיה רעב בימי דוד בקש עליהם רחמים מלפני הקדוש ברוך הוא ואמר רבון כל העולמים נהוג את צאנך כיוסף שזן את העולם בשני רעבון כיון שחזק הרעב בארץ נתקבצו המצרים ובאו אצל יוסף אמרו לו תנה לנו לחם אמר להם אלהי אינו זן את הערלים לכו ומולו את עצמיכם ואתן לכם הלכו אצל פרעה והיו צועקים ובוכים לפניו שנאמר ותרעב כל ארץ מצרים ואמר לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו אמרו לו הלכנו אצלו מדבר אלינו דברים רקים ואומר מולו את עצמכם אמר להם שוטים לא כך אמרתי לכם מתחלה עבדוהו וקנו לעצמכם תבואה וכי לא היה קורא לכם כל אותן השנים שני השבע וצוה לכם היו יודעים שרעב בא אתם פשעתם בנפשותיכם מפני מה לא הנחתם בבתיכם תבואה של שנים ושלש וארבע שנים אמרו לו כל תבואה שהיה בבתינו הרקיבה אמר להם לא נשתייר לכם קמח מאתמול אמרו לו אף פת שהיה בסל הרקיב אמר להם לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו אמר להם אם גוזר על התבואה ונרקבת שמא יגזור עלינו ויהרגנו אמר להם לכו אל יוסף אם יאמר לכם חתכו מבשרכם שמעו לו שנאמר אשר יאמר לכם תעשו והרעב היה על כל פני ראוי היה למקרא לומר על הארץ מה ת"ל על פני אמר רבי שמואל בר נחמן ללמדך שלא התחיל הרעב אלא בעשירים שאין פני הארץ אלא עשירים לכך נאמר (משלי יא) מונע בר יקבוהו לאום בזמן שאדם עשיר יש לו פנים שמחים לראות את חבירו ובזמן שאדם עני אין לו פנים לראות מפני שהוא מתבייש מחבירו לכך נאמר מונע בר יקבוהו לאום:
ו. [ עריכה ]
ו ד"א וירא יעקב כי יש שבר במצרים וכי במצרים היה יעקב שראה תבואה במצרים שאמר הכתוב וירא יעקב כי יש שבר במצרים והלא אמר לבניו ויאמר הנה שמעתי אלא מיום שנגנב יוסף נסתלקה רוח הקודש ממנו ורואה ואינו רואה ושומע ואינו שומע ומפני מה לא נאמר יש אוכל במצרים שאמר הכתוב כי יש שבר במצרים והלא כבר נאמר ותרעב כל ארץ מצרים ומה ת"ל יש שבר אלא אל תהי קורא יש שבר אלא יש סבר שראה באספקלריא שסברו במצרים ואיזה זה זה יוסף ויאמר לבניו למה תתראו אמר יעקב לבניו אתם גבורים אתם נאים אל תכנסו בשער אחד ואל תעמדו במקום אחד שלא תשלוט בכם עין הרע הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה מהו רדו שראה שירדו וישתעבדו במצרים ד"א רדו שמה שכל הלוקח תבואה מן השוק ירידה כתיב בו וירדו אחי יוסף בני ישראל צריך המקרא לומר אלא בתחלה לא נהגו בו אחוה ומכרוהו ולסוף מתחרטין ואומרים אימתי נרד למצרים נחזיר את אחינו לאביו וכשאמר להם אביהם לירד למצרים נתנו כולם דעת אחת להחזירו אמר רבי יהודה בר סימון אף יוסף יודע היה שאחיו יורדין למצרים לשבר אוכל מה עשה הושיב שומרים על כל הפתחים ואמר להם ראו כל מי שנכנס לשבור אוכל כתבו שמו ושם אביו לערב הביאו פתקים ועשו כך כיון שבאו בני יעקב כל אחד ואחד נכנס בשער שלו וכתבו את שמותם לערב הביאו לו הפתקים זה קורא ראובן בן יעקב ואחד קורא שמעון בן יעקב ואחד לוי וכן השוערים כל אחד שלו מיד אמר להם יוסף סתמו את האוצרות ופתחו אוצר אחד ונתן שמותם לבעל האוצר ואמר לו ראה כשיבואו האנשים אלו לידך תפוש אותם ושגר אותם לפני עברו שלשת ימים ולא באו מיד נטל יוסף שבעים גבורים מבית המלך ושגר בשבילם לבקש אותם בשוק הלכו ומצאו אותם בשוק של זונות ומה טיבן בשוק של זונות אלא אמרו אחינו יוסף יפה תואר ויפה מראה שמא בקובא הוא ותפשו אותן והביאום לפני יוסף מיד ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות מלמד שנעשה להם כנכרי נטל את הגביע והקיש בו א"ל אני רואה בגביע מרגלים אתם אמרו לו כנים אנחנו אלא כך ציונו אבינו אל תכנסו בשער אחד וכו' אמר להם בשוק של זונות מה טיבכם לא הייתם מתייראים מן העין לא כך צואת אביכם אמרו לו אבידה אבדה לנו והיינו מבקשין אותה שם אמר להם איזו אבידה אני רואה בגביע ששנים מכם החריבו כרך גדול של שכם ואחר כך מכרתם אחיכם לערביים מיד נזדעזעו ואמרו לו שנים עשר אחים אנחנו בני אבינו אמר להן והיכן הם השנים אמרו לו האחד איננו מת והקטן היום את אבינו אמר להם הביאו אחיכם הקטן אלי וגו' לקח את שמעון ואסר אותו לעיניהם מפני שהוא דחפו לבור ופירש אותו מלוי שלא יטלו עליו עצה אמר שמעון לאחיו כך עשיתם ליוסף כך אתם מבקשים לעשות לי אמרו לו מה נעשה ימותו אנשי בתינו ברעב אמר להם עשו מה שתרצו עכשיו אראה מי יכניס אותי בבית האסורים באותה שעה שלח יוסף אצל פרעה ואמר לו שלח לי ע' גבורים מאצלך שמצאתי ליסטים ואני מבקש ליתן עליהם כבלים באותה שעה שלח לו והיו מסתכלים אחי יוסף מה היה מבקש לעשות אמר יוסף לאותן גבורים הכניסו את זה בבית האסורין כיון שקרבו אצלו צווח בהם כיון ששמעו קולו נפלו על פניהם ונשתברו שיניהם שנאמר (איוב ד) שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו והיה מנשה יושב לפני אביו אמר לו אביו קום אתה מיד עמד מנשה והכהו מכה אחת והכניסו בבית האסורים ונתן עליו כבלים ואמר להם זה יהיה חבוש עד שתביאו את אחיכם ויאמנו דבריכם מיד ויצו יוסף וימלאו את כליהם הלכו אצל אביהם וספרו לו את כל המאורע השיב אביהם ואמר להם היכן שמעון אמרו תפש אותו בשביל אחינו הקטן אמר להם אותי שכלתם ויאמר ראובן אל אביו את שני בני תמית אמר לו וכי בניך אינן בני אמר להם יהודה הניחו לזקן עד שתכלה הפת אמר לו יהודה אבא אם הולך בנימין עמנו ספק נתפס ספק לא נתפס ואם אינו הולך עמנו כלנו מתים ברעב מוטב תניח את הספק ותתפוש את הוודאי אמר מי מערב בו אמר לו אני שנאמר אנכי אערבנו מידי תבקשנו לכך נאמר וירא יעקב כי יש שבר במצרים:
ז. [ עריכה ]
ז וירא יוסף את אחיו וגו' אמר ר' יהושע בר נחמיה נעשה נכרי להם ויכר יוסף את אחיו וגו' ר' לוי ורבנן ר' לוי אמר בשעה שנפלו בידו ויכר יוסף את אחיו בשעה שנפל בידן והם לא הכירוהו ורבנן אמרי הוא שהניחן בחתימת זקן ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו שלא הניחוהו בחתימת זקן ויזכור יוסף וגו' ויאמר אליהם וגו' כלנו בני איש אחד נצנצה בהם רוח הקודש אמרין ליה אנן ואת בנוהי דגבר חד אנן ויאמרו שנים עשר אנחנו אמר להון ואן הוא זבנן יתיה אמר להון בכמה זבנתון יתיה אמרין ליה בחמש סלעין אמר להון ואין הוה אמר לכון בר נש יהבון לי חמש סלעין ואנא יהיב יתיה לכון אתון עבדין אמרין ליה אין ואם אמר לכון בר נש יהבון לי בכפלא ואנא יהיב יתיב לכון אתון עבדין אמרין הין ואם הוה בר נש אמר לכון אין הויתון יהבין ביה אלפא לא יהבינא ליה לכון מה הויתון עבדין אמרין ליה על מנת כן נחתינון אי למקטל אי לאיתקטלא אמר להון הוא אשר דברתי אליכם מרגלים וגו' בזאת תבחנו חי פרעה בשעה שהיה מבקש לישבע לשקר היה נשבע בחי פרעה א"ר לוי משל לגדי שברח מן המרעה ונכנס אצל אשה אלמנה מה עשתה עמדה ושחטתא והפשיטתו ונתנתו בתוך המטה וכסה עליו סדין אתון בעין ליה מן גבה אמרה כן תהא ההיא אתתא מנכשא מבשריה הדין ואכלה אם ידע ביה כך חי פרעה אם תצאו וגו' שלחו מכם אחד ויאסוף אותם אל משמר שלשת ימים לעולם אין הקב"ה מניח את הצדיקים בצרה שלשת ימים וכן למדו ליוסף ליונה למרדכי לדוד וכן הוא אומר (הושע ו) יחיינו מיומים ביום השלישי של שבטים יקימנו ויאמר אליהם יוסף ביום השלישי:
ח. [ עריכה ]
ח אם כנים אתם וגו' ואת אחיכם הקטן ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו ר' אבא בר כהנא אמר לשון דרומי הוא אבל ברם אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ר"ל בשם רבי יוחנן בר שאילה אפשר יוסף בן שבע עשרה שנה היה רואה את אחיו מוכרים אותו והוא שותק אלא מלמד שהיה מתחבט לפני רגליו של כל אחד ואחד כדי שיתמלאו עליו רחמים ולא נתמלאו ויען ראובן אותם לאמר וגו' הלא כדין אמרית לכון הלא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד אלא כך אמרתון ועתה לכו ונהרגהו וגם דמו הנה נדרש דמו וגם דם הזקן והם לא ידעו כי שומע יוסף כי המליץ זה מנשה ויסוב מעליהם ר' חגי בשם רבי יצחק אמר לעיניהם אסרו כיון שיצאו להם היה מאכילו ומשקו מרחיצו וסכו:
ט. [ עריכה ]
ט ויצו יוסף וימלאו וגו' וישאו את שברם על חמוריהם ויפתח האחד וגו' ויאמרו איש אל אחיו וגו' כד דמיך רבי סימון בר זבידא עאל רבי אלעא ופתח עלוהי (איוב כח) והחכמה מאין תמצא וגו' ונעלמה מעיני כל חי וגו' תהום אמר לא וגו' ארבעה דברים הן הן תשמישו של עולם וכולן אם אבדו יש להם חילופין ואלו הן (שם) כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזוקו ברזל מעפר יוקח ואבן יצוק נחושה ת"ח שמת אין אנו מוצאים תמורתו אמר רבי לוי שבטים מציאה מצאו כתיב ויצא לבם ואנו שאבדנו את ר' סימון עאכ"ו ויבאו אל יעקב אביהם וגו' מלמד שהיו הדברים קשים עליהם כקורות דבר האיש אדוני הארץ וגו' ויהי הם מריקים שקיהם וגו' מלמד שחשדן אביהם ויאמר אליהם יעקב אביהם וגו' כבר יוסף איננו ושמעון איננו עלי להעמיד שנים עשר שבטים ויאמר ראובן אל אביו וגו' רבי אומר הרי זה בכור שוטה בניך לא בני הם אתמהא ויאמר לא ירד בני עמכם וגו' רבי חנינא ורבי מרינוס תרויהון אמרין בשם אבא נהוראי בשעה שהיה אדם אומר דבר מתוקן לפני ר' טרפון היה אומר כפתור ופרח ובשעה שהיה אומר דבר של בטלה היה אומר לא ירד בני עמכם בדרך אשר תלכו בה וגו' הא בבית לא א"ר אליעזר בן יעקב מיכן שאין השטן מקטרג אלא בשעת הסכנה:
י. [ עריכה ]
י והרעב כבד וגו' ויהי כאשר כלו וגו' ויאמר אליו יהודה וגו' אם ישך משלח וגו' ואם אינך משלח וגו' אמרו לו מה הוא אומר לנו דברים של אמת ואנו משיבים אותו דברים של בטלה ויאמר ישראל למה הרעותם לי וגו' רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינא מעולם לא אמר יעקב אבינו דבר של בטלה אלא כך אמר הקדוש ברוך הוא אני עוסק להמליך את בנו במצרים והוא אומר למה הרעותם לי היא דהוא אמר (ישעיהו מ) נסתרה דרכי מה' ומאלהי וגו' ויאמרו שאול שאל האיש וגו' אמר רבי אבא בר כהנא אפילו עצי עריסותינו גלה לנו ויאמר יהודה אל ישראל אביו מוטב תהא נפש אחת בספק ולא כולם בודאי אנכי אערבנו כל הימים זה העולם הבא שכולו יום:
יא כי לולי התמהמהנו וגו' ויאמר אליהם ישראל אביהם אם כן איפוא ר' לוי בשם רבי תנחום בן חנילאי תאמר אותה החרדה שהחרדתי את אבא (בראשית כג) ויאמר מי אפוא הוא שנזדעזעה עלי כאן אתמהא קחו מזמרת הארץ בכליכם רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי דברים שהן מזמרין בעולם חלזון חמר קטף ומור איגורי ומעט צרי בלסם קטף מעט דבש רבי יהודה בר רבי אמר דבש בריא כאבן ונכאת שעוה ולוט מוצטבה בטנים ושקדים משח דבטנים משח דשקדים וכסף משנה קחו בידכם רבי יצחק אמר שמא הוקר השער ואת הכסף המושב וגו' ואת אחיכם וגו' אמר להם הרי הכסף והרי הדורון והרי אחיכם צריכין אתון מלתא אוחרי אמרי ליה צלותך אנן בעיין אמר להון אם צלותי אתון בעיין ואל שדי יתן לכם רחמים וגו':
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה צב
בראשית רבה פרשה צב פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט
א. [ עריכה ]
א ואל שדי יתן לכם רחמים ר' פנחס בשם ר' חנין דציפורין פתח (תהלים צד) אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ואם בא להקפיד ומתורתך תלמדנו מה כתיב באברהם (בראשית יב) ואברכך ואגדלה שמך כיון שיצא קפץ עליו רעבון ולא הקפיד ולא קרא תגר אף את אם באו עליך יסורין לא תהא מקפיד ולא קורא קטיגור אמר ליה רבי אלכסנדרי אין לך אדם בלא יסורים אשריו לאדם שיסורים באים עליו מן התורה שנאמר ומתורתך תלמדנו א"ר יהושע בן לוי כל יסורים שהם באים על האדם ומבטלין אותו מדברי תורה יסורים של תוכחת הם אבל יסורים שהם באים על האדם ואין מבטלין אותו מדברי תורה יסורים של אהבה הן כדכתיב (משלי ג) כי את אשר יאהב ה' יוכיח רבי חמא חזא חד סגי נהורא יתיב לעי באורייתא א"ל שלום לך בר חריא א"ל מהיכן שמע לך דההוא גברא בר עבדים אמר ליה לא אלא שאת בן חורין לעולם הבא אמר ר' יודן כתיב (שמות כא) ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו ומה הללו שאינן בכל גופו של אדם אלא באחד מאבריו אמרה תורה לחפשי ישלחנו מי שיסורים באים עליו שהן בכל גופו של אדם על אחת כמה וכמה רבי פנחס בשם רבי הושעיא אמר אשרי הגבר אשר תיסרנו ה' אין כתיב כאן אלא אשר תיסרנו יה כזה שהוא נדון לפני הדיין צועק ומצטער ואומר יה יה די די כך אמר יעקב מי שעתיד לומר ליסורים די הוא יאמר ליסורי די שנאמר ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש וגו':
ב. [ עריכה ]
ב (תהלים לב) על זאת יתפלל כל חסיד זבדי בן לוי ורבי יהושע בן לוי ורבי יוסי בר פטרון תלתיהון אמרין אלין קריא כד דמכין חד מנהון אמר על זאת יתפלל כל חסיד (תהלים לג) כי בו ישמח לבנו ואוחרנא אמר (תהלים כג) תערוך לפני שלחן (תהלים ה) וישמחו כל חוסי בך וגו' ואוחרנא אמר (שם פד) כי טוב יום בחצריך (תהלים סג) כי טוב חסדך מחיים וי"א (תהלים לא) מה רב טובך רבי פנחס בשם ר' הושעיא אמר נטל הקב"ה (כביכול) רגליו של אבינו יעקב והעמידן על הים ואמר לו ראה נסי שאני עושה עם בניך הה"ד (תהלים קיד) בצאת ישראל ממצרים ישראל סבא רבי הונא בשם ר' אחא אמר אף רגליהם של אבות העמיד על הים הה"ד (תהלים עח) נגד אבותם עשה פלא לעת מצוא לעת מצוי היום לעת מצוי הדין לעת מצוי הנפש לעת מצוי החשבון כיון שראה יעקב אבינו שנתמצה החשבון התחיל שופך תחנונים ואל שדי יתן לכם רחמים וגו':
ג. [ עריכה ]
ג ר' יאשיה בן לוי פתר קרא בגליות ואל שדי יתן לכם רחמים (תהלים קו) ויתן אותם לרחמים לפני האיש הקדוש ברוך הוא שנאמר (שמות טו) ה' איש מלחמה ה' שמו ושלח לכם את אחיכם אלו עשרת השבטים אחר ואת בנימין זה שבט יהודה ובנימין ואני כאשר שכולתי בחורבן ראשון שכלתי בחורבן שני כאשר שכולתי בחורבן ראשון ובשני לא אשכל עוד ד"א ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש זה השלטון ושלח לכם את אחיכם זה יוסף אחר זה שמעון ואת בנימין כמשמעו ואני כאשר שכולתי ביוסף שכלתי בשמעון לא אשכל עוד:
ד. [ עריכה ]
ד ויקחו האנשים וגו' וירא יוסף אתם וגו' והכן ואין הכן אלא שבת היך מד"א (שמות טז) והיה ביום הששי והכינו וגו' הדא אמרה ששמר יוסף את השבת קודם שלא תנתן ויעש האיש וגו' וייראו האנשים וגו' ויגשו אל האיש מלמד שהיה דוחפן בפנים והן דוחפין אותו לחוץ ירוד ירדנו ירידה היא לנו בארצנו היינו מפרנסים לאחרים עכשיו צריכין אנו לפרנסתך ויאמר שלום לכם אל תיראו בין בזכותכם בין בזכות אבותיכם אלהיכם נתן לכם מטמון וגו' מכל מקום כספכם בא אלי ויוצא אליהם את שמעון ר' חגי בשם רבי יצחק אמר כהדין צרצורא עביד כשאסרו כדכתיב ויאסור אותו לעיניהם ויכינו ויבא יוסף וגו':
ה. [ עריכה ]
ה וישאל להם לשלום וגו' ויאמרו שלום וגו' רבי חייא רבה חמא חד בבלאי א"ל מה עבד אבא א"ל אמך שאלה בך א"ל אנא אמר לך כדין ואת אומר לי כדין א"ל שואלים על החיים ואין שואלים על המתים כך השלום אביכם זה יעקב הזקן אשר אמרתם זה יצחק ויאמרו שלום לעבדך לאבינו וישא עיניו וירא את וגו' א"ר בנימין לפי ששמענו חנינה בי"א שבטים ולא שמענו חנינה בשבט בנימין והיכן שמענו כאן שמענו ויאמר אלהים יחנך בני וימהר יוסף וגו' וישבו לפניו וגו' נטל את הגביע והיה עושה עצמו כמערים ומריח בגביע אמר יהודה שהוא מלך יושב בראש ראובן שהוא בכור ישב שני לו וכן כולן אמר אנא לית לי אמה ובנימין לית ליה אמה כד ילידת ליה אמיה מיתת מן בגין דא ייתי ויתן ראשיה גביה דידי לפיכך ויתמהו האנשים וגו' וישא משאת מאת פניו וגו' נתן לו יוסף ונתנה לו אסנת נתן לו מנשה נתן לו אפרים וחלקו עם אחיו הה"ד ותרב משאת בנימין ממשאות כולם וישתו וישכרו עמו עמו שתו אבל חוץ ממנו לא שתו דא"ר לוי כל כ"ב שנה שלא ראה אותן לא טעם טעם יין אף הן לא טעמו טעם יין עד שראו אותו הה"ד וישתו וישכרו עמו עמו שתו חוץ ממנו לא שתו:
ו. [ עריכה ]
ו ויצו לאשר על ביתו הבוקר אור וגו' א"ר לוי עובדא הוה בדרומית מן חד פונדקי והוה קאים ולביש זוגוי בליליא ואמר להון דהוו תמן קומו פוקו לכון דלוייתא אנא עבדא והוון נפקין ולסטייא קדמין להון ומקפחין עליהון ועלין ומפלגין עמיה חד זמן אזל רבי מאיר ואתקבל תמן קם ולבש זוגוי א"ל קום פוק לך דלוייתא אנא עבדא א"ל אית לי אח ואנא יתיב מסכי ליה א"ל ואן הוא א"ל בכנישתא א"ל ומה שמיה ואנא אזיל קרי ליה א"ל כי טוב כל ההוא ליליא אזל ההוא פונדקאה צווח על תרעא דכנישתא כי טוב כי טוב ולא הוה שום בר נש עני ליה בצפרא קם רבי מאיר ושוי חמרא דיזל ליה א"ל ההוא פונדקאה אן הוא ההוא אחוך דאמרת א"ל הא אתא ליה (בראשית א) וירא אלהים את האור כי טוב:
ז. [ עריכה ]
ז הן כסף וגו' תני רבי ישמעאל זה אחד מעשרה קלים וחמורין שכתובים בתורה הן כסף וגו' השיבנו אליך ק"ו ואיך נגנב (שמות ו) הן בני ישראל לא שמעו אלי וק"ו ואיך ישמעני פרעה (במדבר יב) ויאמר ה' אל משה ואביה ירוק ירק בפניה ק"ו לשכינה י"ד יום (דברים לא) הן בעודני חי עמכם היום ממרים הייתם ק"ו ואף כי אחרי מותי (ירמיהו יב) כי את רגלים רצתה וילאוך ק"ו ואיך תתחרה את הסוסים (שם) ובארץ שלום אתה בוטח וק"ו ואיך תעשה בגאון הירדן (שמואל א כג) הנה אנחנו פה ביהודה יראים וק"ו ואף כי נלך קעילה (משלי יא) הן צדיק בארץ ישולם ק"ו ואף כי רשע וחוטא (אסתר ט) ויאמר המלך לאסתר המלכה בשושן הבירה וגו' וק"ו בשאר מדינות המלך מה עשו (יחזקאל טו) הנה בהיותו תמים לא יעשה למלאכה ק"ו אף כי אש אכלתהו ויחר:
ח. [ עריכה ]
ח ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא עשרה בני אדם שנמצא אחד מהן בגניבה אין כולם באסירה אני איני עושה כן אלא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ויחפש בגדול החל ובקטן כלה ולמה עבד כן שלא יאמרו יודע היה היכן הוא מונח וימצא הגביע באמתחת בנימין כיון שנמצא הגביע אמרו לו מה גנבא בר גנבתא אמר להון גברא דיוסף יש כאן שעירים יש כאן אחים שמכרו אחיהם אתמהא ויקרעו שמלותם וגו' רבי פנחס בשם רבי יהושעיא שבטים גרמו לאביהם לקרוע לפיכך לקו גם הם ויעמוס איש על חמורו וגו' חד מנהון הוה נסיב טעוניה בחדא ידא ויהיב ליה על חמריה וישובו העירה וגו' א"ר אבהו מטרפולין היתה ואת אמרת וישובו העירה אלא מלמד שלא היתה חשובה בעיניהם אלא כעיר של עשרה בני אדם:
ט ויאמר יהודה מה נאמר לאדוני בכסף ראשון מה נדבר בכסף שני מה נצטדק בגביע מה נאמר לאדוני במעשה תמר מה נדבר בבלהה ומה נצטדק בדינה מה נאמר לאבא שבארץ כנען ביוסף ומה נדבר בשמעון ומה נצטדק בבנימין אם נאמר לך חטאנו גלוי וידוע שלא חטאנו ואם נאמר לך שלא חטאנו האלהים מצא את עון עבדיך אמר רבי יצחק מצא בעל חוב מקום לגבות שטרו אמר רבי יצחק כזה שהוא ממצה את החבית ומעמידה על שמריה ויאמר חלילה לי וגו' רבי הונא בשם רבי אחא נער פורפוריה האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם אמרין ליה השלום דכוליה נשפה ורוח הקודש צווחת (תהלים קיט) שלום רב לאוהבי תורתך: