פתיחת התפריט הראשי

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה פדעריכה

בראשית רבה פרשה פד פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב




א. עריכה

"וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב" כתיב (ישעיה נז, יג): "בְּזַעֲקֵךְ יַצִּילֻךְ קִבּוּצַיִךְ" תני כינוסו וכינוס בניו הצילו מיד עשו "ואת כולם ישא רוח יקח הבל" זה עשו "ואלופיו והחוסה בי ינחל ארץ" זה יעקב "וישב יעקב":


ב. עריכה

(משלי כח, א): "נסו ואין רודף רשע וצדיקים ככפיר יבטח" ערק רשיעא ולא רדיפין ליה דכתיב (בראשית לו, ו): "וילך אל ארץ [מפני יעקב אחיו]" רבי אליעזר אמר מפני שטר חוב ור' יהושע בן לוי אמר מפני הבושה "וצדיקים ככפיר יבטח" "וישב יעקב":


ג. עריכה

(איוב ט, כג): "אִם שׁוֹט יָמִית פִּתְאֹם וגו'" אנטונינוס שאל את רבינו רבי יהודה הנשיא א"ל מהו דכתיב "אם שוט ימית פתאום" א"ר גזור דיסב מאה מגלבין והוא יהיבין מאה דינרים דין סכום לדין ודין סכום לדין ולא מפקין מידיה כלום כענין הזה מלעיג על המוכה.
"לְמַסַּת נְקִיִּם יִלְעָג" א"ר אחא בשעה שהצדיקים יושבים בשלוה ומבקשים לישב בשלוה בעולם הזה השטן בא ומקטרג אמר לא דיין שהוא מתוקן להם לעולם הבא אלא שהם מבקשים לישב בשלוה בעולם הזה תדע לך שהוא כן יעקב אבינו ע"י שבקש לישב בשלוה בעוה"ז נזדווג לו שטנו של יוסף "וישב יעקב".

(כו): "לא שלותי ולא שקטתי".
"לֹא שָׁלַוְתִּי" מעשו.
"וְלֹא שָׁקַטְתִּי" מלבן.
"וְלֹא נָחְתִּי" מדינה.

"וַיָּבֹא רֹגֶז" בא עלי רגזו של יוסף:


ד. עריכה

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב וגו'" אברהם גייר גיורים הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (בראשית יב, ה): "ויקח אברם את שרי אשתו [וגו' ואת הנפש אשר עשו בחרן]" א"ר אלעזר בשם ר' יוסי בן זימרא אם מתכנסין כל באי העולם לבראות אפילו יתוש אחד אינן יכולין ואת אומר "ואת הנפש אשר עשו בחרן" אלא אלו הגרים שגייר אותם אברהם ולמה אמר עשו ולא אמר גיירו ללמדך שכל מי שהוא מקרב את הגר כאלו בראו.
תאמר אברהם היה מגייר ושרה לא היתה מגיירת תלמוד לומר "ואת הנפש אשר עשו בחרן" אשר עשה אין כתיב כאן אלא אשר עשו א"ר חוניא אברהם היה מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים ומה ת"ל אשר עשו אלא מלמד שהיה אברהם אבינו מכניסן לתוך ביתו ומאכילן ומשקן ומקרבן ומכניסן תחת כנפי השכינה.

יעקב גייר גיורים דכתיב (בראשית לה, ב): "ויאמר יעקב אל ביתו וגו'" (שם לה, ד) "ויתנו אל יעקב וגו'" ביצחק לא שמענו והיכן שמענו רבי יצחק ותאני לה משום רבי הושעיא רבה בשם ר' יהודה בר סימון כאן כתיב "וישב יעקב בארץ מגורי אביו" מאי מגורי אביו מגיורי אביו:


ה. עריכה

מה כתיב למעלה מן הענין (בראשית לו, א): "ואלה המלכים וגו'" וכתיב הכא "וישב יעקב" א"ר חוניא משל לאחד שהיה מהלך בדרך וראה כת של כלבים ונתיירא מהם וישב לו ביניהם כך כיון שראה אבינו יעקב עשו ואלופיו נתיירא מהם וישב לו ביניהם.
א"ר לוי משל לנפח שהיה פתוח באמצע פלטיא ופתח בנו זהבי פתוח כנגדו וראה חבילות חבילות של קוצים ונכנסו למדינה אמר אנה יכנסו כל החבילות הללו והיה שם פקח אחד א"ל מאלו אתה מתיירא גץ אחד יוצא משלך וגץ אחד משל בנך ואתה שורפן כך כיון שראה אבינו יעקב עשו ואלופיו נתיירא א"ל הקב"ה מאלו אתה מתיירא גץ אחד משלך וגץ אחד משל בנך ואתם שורפים אותם כולם הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (עובדיה א, יח): "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה [ובית עשו לקש]".

"וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב" כך אמרו חכמים "אלה תולדות יעקב יוסף" התולדות הללו לא באו אלא בזכותו של יוסף ובשבילו כלום הלך יעקב אצל לבן אלא בשביל רחל התולדות הללו היו ממתינות עד שנולד יוסף הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (בראשית ל, כה): "ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף" כיון שנולד שטנו של אותו רשע (שם) מי מורידן למצרים יוסף מי מכלכלן יוסף הים לא נקרע אלא בזכותו של יוסף הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (תהלים עז, טז): "ראוך מים אלהים ראוך מים יחילו נתן תהום קולו גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף" א"ר יודן ב"ר שמעון אף הירדן לא נקרע אלא בזכותו של יוסף.

ד"א "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב" כך אמרו חכמים לא נהנה יעקב אבינו ממושב עד שגר במגורי אבותיו ואיזו זו זו ארץ כנען ששם גר יצחק אביו.

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "מְגוּרֵי" בגימטריא מאתן וחמשין ותשע מיום שאמר הקב"ה לאברהם (בראשית טו, יג): "ידוע תדע" עד שעה שנתיישב יעקב אבינו "בארץ מגורי אביו":


ו. עריכה

א"ר שמואל בר נחמן "אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף" לא היה צריך קרא למימר כן אלא אלה תולדות יעקב ראובן אלא מה ת"ל יוסף אלא שכל מה שאירע לזה אירע לזה:.

  • מה זה נולד מהול אף זה נולד מהול.
  • מה זה אמו עקרה אף זה אמו עקרה.
  • מה זה אמו ילדה שנים אף זה אמו ילדה שנים.
  • מה זה בכור אף זה בכור.
  • מה זה נתקשה אמו בלידה אף זה נתקשה אמו בשעת לידה.
  • מה זה אחיו שונא אותו אף זה אחיו שונאים אותו.
  • מה זה אחיו בקש להרגו אף זה בקשו אחיו להרגו.
  • מה זה רועה אף זה רועה.
  • זה נשטם וזה נשטם.
  • זה נגנב שתי פעמים וזה נגנב שתי פעמים.
  • זה נתברך בעושר וזה נתברך בעושר.
  • זה יצא לחוצה לארץ וזה יצא לחוצה לארץ.
  • זה נשא אשה מחוצה לארץ וזה נשא אשה מחוצה לארץ.
  • זה הוליד בנים בחוצה לארץ וזה הוליד בנים בחוצה לארץ.
  • זה ליווהו מלאכים וזה ליווהו מלאכים.
  • זה נתגדל על ידי חלום וזה נתגדל ע"י חלום.
  • זה נתברך בית חמיו בשבילו וזה נתברך בית חמיו בשבילו.
  • זה ירד למצרים וזה ירד למצרים.
  • זה כלה את הרעב וזה כלה את הרעב.
  • זה משביע וזה משביע.
  • זה מצוה וזה מצוה.
  • זה מת במצרים וזה מת במצרים.
  • זה נחנט וזה נחנט.
  • זה העלו עצמותיו וזה העלו עצמותיו:

.


ז. עריכה

"יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְגוֹ'" ואת אמר "וְהוּא נַעַר"? אלא שהיה עושה מעשה נערות - ממשמש בעיניו, מתלה בעקיבו, מתקן בשערו.

"הָיָה רֹעֶה וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה" - מה אמר? ר' מאיר ורבי יהודה ורבי שמעון:

  • ר' מאיר אומר: חשודים הן בניך על אבר מן החי;
  • ר' שמעון אומר: תולין הן עיניהן בבנות הארץ;
  • רבי יהודה אומר: מזלזלין בבני השפחות וקורין להם עבדים.

ר' יהודה בר סימון אמר על תלתיהון לקה, (משלי טז, יא): "פלס ומאזני משפט לה'". אמר לו הקדוש ברוך הוא:

  • אתה אמרת חשודים בניך על אבר מן החי - חייך אפילו בשעת הקלקלה אינם אלא שוחטים ואוכלים (בראשית לז, לא): "וישחטו שעיר עזים".
  • אתה אמרת מזלזלים הם בבני השפחות וקורין עבדים - (תהלים קה, יז): "לעבד נמכר יוסף".\
  • אתה אמרת תולין עיניהם בבנות הארץ - חייך שאני מגרה בך את הדוב, (בראשית לט, ז): "וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו וְגוֹ'":

<< · בראשית רבה · פד · ח · >>


ח. עריכה

"וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף" רבי יהודה ורבי נחמיה:
רבי יהודה אומר שהיה זיו איקונין שלו דומה לו.
רבי נחמיה אמר שכל הלכות שמסרו שם ועבר ליעקב מסרן לו.

"וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים" ריש לקיש בשם רבי אלעזר בן עזריה אמר צריך אדם שלא לשנות בן מבניו שעל ידי כתונת פסים שעשה אבינו יעקב ליוסף "וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְגוֹ'".

"פַּסִּים" שהיתה מגעת עד פס ידו.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "פַּסִּים" שהיתה דקה וקלה ביותר ונטמנת בפס יד.
"פַּסִּים" שהפיסו עליה איזה מהם יוליכה לאביו ועלת ליהודה "פַּסִּים" על שם צרות שהגיעוהו פ"א פוטיפר סמ"ך סוחרים יו"ד ישמעאלים מ"ם מדינים.

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "פַּסִּים" רשב"ל בשם ראב"ע (תהלים סו, ה): "לכו וראו מפעלות אלהים" וכתיב בתריה "הפך ים ליבשה" למה וישנאו אותו בשביל שיקרע הים לפניהם פסים פס ים:


ט. עריכה

"וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו" א"ר אהבה בר זעירא מתוך גנותן של שבטים אתה יודע שבחן להלן (ש"ב יג, כב): "ולא דבר אבשלום עם אמנון למרע ועד טוב" די בליביה בליביה ברם הכא "ולא יכלו דברו לשלום" די בליבהון בפומהון:




י. עריכה

"וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם" "וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ נָא" אמר כך יהיו הנביאים מוכיחין אתכם (מיכה ו, א): "שמעו נא את אשר ה' אמר".

"וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים" אתם כונסין פירות ואני כונס פירות שלכם רקיבים ושלי עומדין.

"וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה" ר' לוי ורבי אחא רבי לוי אמר עתידין אתם לעשות אלילים אלמים לפני עגליו של ירבעם ולאמר (שמות לב, ד): "אלה אלהיך ישראל".
א"ר אחא עתידים אתם להעלים עלי דברים לפני אבא לומר (בראשית לז, לג): "חיה רעה אכלתהו" ומאן קאים ליה משתיקותא דאימא "קָמָה" - "וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה".
"וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם" כנגד ה' פעמים שהן עתידין להשתחוות לו.

"וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶחָיו הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ" רבי לוי ור' סימון חד אמר מפני שענו אותו בעין רעה לפיכך מעמיד רשעים וחד אמר מפני שענו אותו בלשון כפול לפיכך הוא מעמיד מלכים:


יא. עריכה

"וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וְגוֹ'" בשעה שאמר יוסף והנה השמש והירח אמר יעקב מי גילה לו ששמי שמש א"ר יצחק אמר יהושע לשמש עבדא בישא לאו זבינת יתך בכספיה דאבא את לא כך ראה אבא אותך בחלום "והנה השמש והירח" אף את דום מלפני מיד (יהושע י, יג): "וידום השמש והירח עמד".

"וַיְסַפֵּר אֶל אָבִיו וְאֶל אֶחָיו וַיִּגְעַר בּוֹ אָבִיו" אמר הקב"ה כך תהיו גוערים בנביאכם שנאמר (ירמיה כט, כז): "ועתה למה לא גערת בירמיה הענתותי".

"וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ" ר' לוי בשם ר' חמא בר חנינא כך היה אבינו יעקב סבור שתחיית המתים מגעת בימיו שנאמר "הבוא נבוא" הבוא נבוא אני ואחיך ניחא שמא אני ואמך והלא אמך כבר מתה ואת אומר אני ואמך ואחיך ולא היה יעקב אבינו יודע שהדברים מגיעים לבלהה שפחת רחל שגדלתו כאמו:


יב. עריכה

"וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו וְאָבִיו שָׁמַר" א"ר לוי נטל קולמוס וכתב באיזה יום ובאיזה שעה באיזה מקום.

א"ר חייא רבה "ואביו שמר את הדבר" ורוח הקודש אומרת שמור את הדברים שעתידין הדברים ליגע ר' לוי בשם רבי חמא בר חנינא אמר כך אבינו יעקב סבר וראה דברים ממשמשין ובאין אמר אם נתבקרה פינקסו מה יכול אני לעשות:


יג. עריכה

"וַיֵּלְכוּ אֶחָיו לִרְעוֹת אֶת וְגוֹ'" נקוד על את לומר שלא הלכו אלא לרעות את עצמן.

"וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף הֲלֹא אַחֶיךָ רוֹעִים בִּשְׁכֶם" ר' תנחומא בשם ר' ברכיה נהג בו בכבוד כמורא האב על הבן.
"וַיֹּאמֶר לוֹ הִנֵּנִי" א"ר חמא בר חנינא הדברים הללו היה יעקב אבינו נזכר ומעיו מתחתכין יודע היית שאחיך שונאים אותך והיית אומר לי הנני.

"וַיֹּאמֶר לוֹ לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן" את שלום אחיך ניחא אלא מאי ואת שלום הצאן הדא אמר שאדם צריך לשאול בשלום דבר שיש בו הנייה ממנו.

"וַהֲשִׁיבֵנִי דָּבָר וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן" והלא אין חברון נתנה אלא בהר וכתיב וישלחהו מעמק חברון א"ר אחא הלך להשלים אותה העצה העמוקה שנתן הקדוש ברוך הוא בינו ובין חבר הנאה שהיה קבור בחברון (בראשית טו, יג): "ועבדום וענו אותם":


יד. עריכה

"וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה" א"ר ינאי שלשה מלאכים נזדווגו לו "וימצאהו איש וישאלהו האיש ויאמר האיש".
"נָסְעוּ מִזֶּה" ממדותיו של מקום שנאמר בו: "זֶה אלי ואנוהו".
"וַיִּרְאוּ אֹתוֹ מֵרָחֹק" אמרו בואו ונשסה בו את הכלבים.
"וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת" רבנן אמרי היידי ליה אתא וטעין חלמיה א"ר לוי זה עתיד להשיאם לבעלים.

"וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וגו' [וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו]" אמר הקב"ה אתם אומרים ונראה ואני אומר נראה עתה נראה דבר מי יקום או שלי או שלכם:


טו. עריכה

"וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וְיַצִּילֵהוּ" והיכן היה ר' יוסי ור"נ ורבנן ר' יוסי אמר כל אחד ואחד מהם היה משמש את אביו יומו ואותו היום של ראובן היה.
ר"נ אמר אמר ראובן אני בכור ואין הסרחון תלוי אלא בי,.
רבנן אמרי אמר ראובן הוא מונה אותי עם אחי ואיני מצילו אני הייתי סבור שנדחתי מכח אותו מעשה והוא מונה אותי עם אחי שנאמר "ואחר עשר כוכבים משתחוים לי" ואיני מצילו.

א"ל הקב"ה אתה פתחת תחלה בהצלת נפשות חייך שאין מפרישין ערי מקלט תחלה אלא בתחומך הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (דברים ד, מג): "אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר [וגו' לָראוּבֵנִי]":


טז. עריכה

"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּא יוֹסֵף אֶל אֶחָיו וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת יוֹסֵף אֶת כֻּתָּנְתּוֹ" ר' אלעזר אמר בקילוס היה בא.

"וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת יוֹסֵף" זה הפינס גלימה.
"אֶת כֻּתָּנְתּוֹ" זה חלוק.
"אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים" זה הפרגוד.
"אֲשֶׁר עָלָיו" זו פמלניא מכנסיים שלו.

"וַיִּקָּחֻהוּ" וַיִּקָּחֵהוּ כתיב מי היה זה שמעון ואימתי פרע לו להלן (בראשית מב, כד): "ויקח מאתם את שמעון".

"וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם" מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו.
שני בורות היו אחד מלא צרורות ואחד מלא שרפים ועקרבים.

א"ר אחא בור רק נתרוקן בורו של יעקב אין בו מים אין בו דברי תורה שנמשלו למים היך מה דאת אמר (ישעיה נה, א): "הוי כל צמא לכו למים" כתיב (דברים כד, ז): "כי ימצא איש גונב נפש מאחיו ואתם מוכרים את אחיכם":


יז. עריכה

"וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם" א"ר אחוה בר זעירא עבירתן של שבטים זכורה היא לעולם תקוה היא לעולם "וישבו לאכול לחם" מאכיל לחם לכל באי העולם.
"וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ [וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט]" א"ר אבא בר כהנא והלא אין דרכן של ישמעאלים להיות טעונים אלא עורות ועטרן אלא ראה מה זימן הקב"ה לאותו צדיק באותה שעה שקים מלאים בשמים כדי שתהא הרוח מנשבת בהם מפני ריחן של ערביים.
"וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו וְגוֹ'" אר"י בר אילאי בשבח יהודה הכתוב מדבר בג' מקומות דבר יהודה בפני אחיו ועשו אותו מלך עליהם ויאמר יהודה אל אחיו (בראשית מד, יד): "ויבא יהודה ואחיו" (שם, יח) "ויגש אליו יהודה".

"לְכוּ וְנִמְכְּרוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים" אמרו נלך ונתפוס דרכו של עולם כנען שחטא לא לעבד נתקלל אף זה לכו ונמכרו לישמעאלים "וישמעו אחיו":


יח. עריכה

"וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים" עברו אותן הדיינים.
רבי יהושע בן בייתוס בשם ר' יהודה בר סימון כתיב (ישעיה סג, יז): "למה תתענו ה' מדרכיך" כשרצית נתת בלבם לאהוב וכשרצית נתת בלבם לשנוא.
אמר הקב"ה אתם מכרתם בנה של רחל בעשרים כסף מעות שהן חמש סלעים לפיכך יהיה כל אחד ואחד מפריש ערך בנו חמש סלעים במנה צורי.

א"ר יהודה בר סימון אמר הקב"ה לשבטים אתם מכרתם בנה של רחל בעשרים כסף לפיכך יהיה כל אחד ואחד מגיעו בקע לגלגולת הה"ד (שמות לח, כו): "בקע לגלגולת מחצית השקל":


יט. עריכה

"וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל הַבּוֹר" והיכן היה ר' אליעזר ור' יהושע רבי אליעזר אומר בשקו ובתעניתו כשנפנה הלך והציץ לאותו בור הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב "וישב ראובן אל הבור" אמר לו הקדוש ברוך הוא מעולם לא חטא אדם לפני ועשה תשובה ואתה פתחת בתשובה תחלה חייך שבן בנך עומד ופותח בתשובה תחלה ואיזה זה הושע שנאמר (הושע יד, ב): "שובה ישראל עד ה' אלהיך".

"וַיִּקְחוּ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים" ולמה שעיר עזים שדמו דומה לשל אדם.

"וַיִּשְׁלְחוּ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים וְגוֹ'" א"ר יוחנן אמר הקב"ה ליהודה אתה אמרת הכר נא חייך שתמר אומרת לך הכר נא.

"וַיַּכִּירָהּ וַיֹּאמֶר כְּתֹנֶת בְּנִי" אמר לית אנא ידע מה אנא חמי.

"כְּתֹנֶת בְּנִי חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ וְגוֹ'" א"ר הונא נצנצה בו רוה"ק חיה רעה אכלתהו זו אשתו של פוטיפר:


=== כ. ===


=== כא. ===


כב. עריכה

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.