קטגוריה:בראשית לז ז
והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְ֠הִנֵּ֠ה אֲנַ֜חְנוּ מְאַלְּמִ֤ים אֲלֻמִּים֙ בְּת֣וֹךְ הַשָּׂדֶ֔ה וְהִנֵּ֛ה קָ֥מָה אֲלֻמָּתִ֖י וְגַם־נִצָּ֑בָה וְהִנֵּ֤ה תְסֻבֶּ֙ינָה֙ אֲלֻמֹּ֣תֵיכֶ֔ם וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶ֖יןָ לַאֲלֻמָּתִֽי׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ֠/הִנֵּה אֲנַ֜חְנוּ מְאַלְּמִ֤ים אֲלֻמִּים֙ בְּ/ת֣וֹךְ הַ/שָּׂדֶ֔ה וְ/הִנֵּ֛ה קָ֥מָה אֲלֻמָּתִ֖/י וְ/גַם־נִצָּ֑בָה וְ/הִנֵּ֤ה תְסֻבֶּ֙ינָה֙ אֲלֻמֹּ֣תֵי/כֶ֔ם וַ/תִּֽשְׁתַּחֲוֶ֖יןָ לַ/אֲלֻמָּתִֽ/י׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | וְהָא אֲנַחְנָא מְאַסְּרִין אֲסָרַן בְּגוֹ חַקְלָא וְהָא קַמַת אֲסָרְתִי וְאַף אִזְדְּקֵיפַת וְהָא מִסְתַּחְרָן אֲסָרָתְכוֹן וְסָגְדָן לַאֲסָרְתִי׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְהָא אֲנַחְנָא מְפַרְכִין פֵּירוּכִין בְּגוֹ חַקְלָא וְהָא קָמַת פּוּרְכָתִי וְאוּף אִזְדְקֵיפַת וְהָא מִתְחַזְרָן פּוּרְכָתֵיכוֹן וְגַחְנוֹן לְפּוּרְכָתִי: |
ירושלמי (קטעים): | מְפַרְכִין פֵּירוּכִין: |
רש"י (כל הפרק)
"מאלמים אלמים" - כתרגומו מאסרין אסרין עמרין וכן (תהלים קכו) נושא אלומותיו וכמוהו בלשון משנה והאלומות נוטל ומכריז
"קמה אלומתי" - נזקפה
"וגם נצבה" - לעמוד על עמדה בזקיפהאבן עזרא (כל הפרק)
מאלמים — מגזרת אלומים. ונמצא בלשון נקבה, "נושא אלומותיו" (תהלים קכו, ו).
תסובינה — מפעלי הכפל, ודגשות הבי"ת לבילוע הבי"ת:רמב"ן (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(ז) "והנה אנחנו". בא בחלום הזה ג' הודעות, שעז"א ג"פ והנה שמורה דבר חדש. א] ששררת יוסף תבוא ע"י התבואה, שעז"א "והנה אנחנו מאלמים אלמים". ב] שתחלה יעמדו השבטים כנגד יוסף והוא יתחזק עליהם בכח, ועז"א "והנה קמה אלמתי", שיקום מעצמו, "וגם נצבה" שישאר עומד במעלתו. ויש הבדל בין "עמד ובין נצבה", שההתיצבות הוא בכח ובהתחזקות כמ"ש בכ"מ, שזה מורה שיתחזק נגד המתקוממים עליו ורוצים להפילו. ג] שאח"כ יסכימו לשררתו ברצון טוב ונפש חפצה, שעז"א "והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי" ברצון טוב, וכן היה שתחלה עמדו נגדו ואח"כ באו מעצמם והשתחוו לו:
כלי יקר (כל הפרק)
אור החיים (כל הפרק)
והנה אנחנו וגו'. אמר ג' פעמים והנה. דע כי החלום אשר יהיה מראה הנבואה והודעה מהמודיעים שלפני ה' האות והמופת הוא אם יהיה החלום לחולם בהיר וצהיר כיום יאיר שיהיה הדבר בעיניו כאלו הוא בהקיץ ממש בא האות והמופת להודיע כי מחזה שדי יחזה כי החלומות אשר צעירים ישחקו בו יהיה בלבול הרעיון והגזמת הנדמה, על כן ספר יוסף ואמר והנה בכל פרט שכל דבר שהראוהו היה ברור בעיני שכלו כאילו היה רואהו עתה שהוא בהקיץ בהשלמת דעתו ואין זה אלא חלום צודק:
והנה אנחנו וגו'. הראוהו בחלום האלומות הם חבילות חבילות של מצות שעושים כולם יחד והראוהו שחבילתו יותר מתקוממת מכולן במעשה שעבר עליו עם אשת פוטיפר, וגם נצבה שהיה שליט וניצב על כל ארץ מצרים, ועוד שכל האלומות של האחים מוכנעים ומושפלים לפני זכותו של יוסף כי הוא דבר המעמיד לכולן, וזן ופרנס אותם, ונתכוון להודיעם זה אולי יסירו שנאתם ביודעם הדברים:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לז ז.
אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים
לאחים החלום היה ברור - מדובר בהם, הוא ראה אותם, וכך יוסף הוא השליט ואחיו משתחוים לו.
יוסף משתמש במילים בגוף ראשון - "אֲנַחְנוּ", "אֲלֻמָּתִי", "אֲלֻמֹּתֵיכֶם", "לַאֲלֻמָּתִי" - אי אפשר לא להבין שהוא מדבר על עצמו ועליהם.
מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים
אברהם, יצחק ויעקב, ובניו היו בעיקר רועי צאן. הם לא אלמו אלומות בשדה. והנה החלום מדבר בגוף ראשון על עבודה שהם לא עוסקים בה. האם זה רמז שהם יעברו למקום אחר? יעסקו במקצוע אחר? ולמה האלומות משתחוות? תמיד לאחר איסוף האלומה מניחים אותה שוכבת על הרצפה. מה מיוחד באלומתו? איך היא קמה? מה גודלה? חוזקה? ככה סתם, רק בגלל שהוא אלם אותה?
לא יהיה פיצול העם
(מבוסס על רעיונות מספרו של יצחק עת-שלום, בין השורות של התנ"ך, 2006)
גם יעקב וגם בניו ידעו את סיפורי האבות. הם ידעו שאלוהים בחר את אברם על פני נחור, את יצחק על פני ישמעאל, ואת יעקב על פני עשו. הבנים חששו שיעקב יעשה להם מה שאברהם עשה לישמעאל ולבני קטורה, ששלח אותם מעל פניו (ביאור:בראשית כה ו).
ניתן להבין מהחלום:
- האחים ימשיכו ויעבדו ביחד.
- יוסף יצליח יותר מהם בגלל כשרונותיו.
- האחים יכנעו ליוסף, יקבלו אותו כמניהגם וימשיכו לחיות ביחד כעם אחד.
- יוסף דייק בדבריו שרק האלומות (התוצרת) השתחוו, בזמן שהאחים ויוסף (המיצרים) עמדו לידם.
החלום הזה לא סופר ליעקב, אלא רק לאחים. האחים, במקום לשמוח שכולם יזכו בברכת אלוהים, כעסו שיוסף יעלה מעליהם, במקום להבין שהמוצרים שלהם יהיו נחותים מהמוצרים של יוסף, כשם שהוא התלונן עליהם לאביהם.
חלום הרעב
אם מתעלמים מתגובת האחים, החלום הזה הוא למעשה נבואה שתקרה עוד כעשרים שנים. יהיה רעב בארץ, הממגורות של יוסף יהיו מלאות תבואה, והשקים של אחיו יהיו ריקים. האחים יבאו לשבור בר מתבואתו. האחים במקום להתחיל לבנות ממגורות ולאסוף אוכל התעלמו מהמסר בעניין האוכל, וחשבו שיוסף סובל מהזיות גדלות. הנבואה הזאת התקיימה לאחר מותו של יעקב, כאשר כל האחים, כולל בנימין, נופלים לפני יוסף אחיהם, בידיעה שהוא יוסף (ביאור:בראשית נ יח), ויוסף מבטיח להם להאכיל אותם (ביאור:בראשית נ כא). בכל המקרים הקודמים שהאחים השתחוו לו, הם לא ידעו שהוא אחיהם והם השתחוו ונתנו כבוד לשליט מצרי.
נבואת יציאת מצרים
החלום השני שונה לגמרי מהראשון. הנבואה בחלום השני מכוונת ליציאת מצרים, כאשר אלוהי מצרים ישתחוו לאלוהינו. וגם בחלום השני יעקב ובניו התרכזו בעצמם, כמרכז העולם, ולא הבינו את הנבואה.
המילה "מִשְׁתַּחֲוִים לִי" (ביאור:בראשית לז ט) לא אומרת שיוסף בחלום ראה את עצמו, אלא הוא ראה דרך עיניו את השמש, הירח והכוכבים משתחווים. המילה "לִי" היא לאדוני ולא ליוסף.
כלומר אל השמש המצרי אתום, ואלת הירח או הלבנה המצרית (בסאט או חוֹנסוּ), ואחד עשר כוכבי הלכת שבמערכת השמש (לא הבנים) והאלים שלהם, ישתחוו לאדוני אלוהי אברהם, יצחק ויעקב, לאדוני אלוהינו. מדובר על יציאת מצרים שבתחילתה אמר פרעה: "מִי יְהוָה אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל, לֹא יָדַעְתִּי אֶת יְהוָה וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ" (שמות ה ב), ובסופה אמר פרעה: "גַּם צֹאנְכֶם גַּם בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם, וָלֵכוּ; וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי" (שמות יב לב) לפני אדוני אלוהיכם.
- רגע התגשמות נבואת יוסף
כתוב: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר ..." (שמות יב א) "... וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי יְהוָה" (שמות יב יב) - וה' בפרוש אומר שהוא יעשה שפטים באלוהי מצרים והם ישתחוו לו ויכירו בגדולתו כפי שאמר פרעה: "וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת יְהוָה, כְּדַבֶּרְכֶם. גַּם צֹאנְכֶם גַּם בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם, וָלֵכוּ וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי" (שמות יב לא-לב) לפני אדוני אלוהיכם. ועוד ממהתחלה ה' ידע שזו תוכניתו באומרו ליעקב: "אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה, וְאָנֹכִי, אַעַלְךָ גַם עָלֹה" (ביאור:בראשית מו ד).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית לז ז"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.