בראשית רבה פז ה

ה.    [ עריכה ]

ה וַיְּמָאֵן וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו וְגוֹ' יהודה ב"ר אמר בדבר מצוה ממאנין בדבר עבירה אין ממאנין בדבר מצוה ממאנין מאן יבמי בדבר עבירה אין ממאנין וימאן וַיֹּאמֶר הֵן אֲדֹנִי וְגוֹ' אמר לה למוד הוא הקב"ה להיות בוחר מאהובי בית אבא לעולה לאברהם (בראשית כב) קח נא את בנך אשמע ליך ושמא אבחר לעולה ואפסל מן הקרבן ד"א ויאמר אל אשת אדוניו א"ל למוד הקב"ה להיות נגלה על אוהבי בית אבא בלילה אברהם (שם טו) אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם במחזה יצחק (שם כו) וירא ה' אליו בלילה ההוא יעקב (שם כח) ויחלום והנה סולם אשמע ליך ושמא יגלה עלי הקב"ה וימצא אותי טמא ד"א הֵן אֲדֹנִי אמר לה מתיירא אני ומה אדם הראשון על מצוה קלה נצטוה ועבר ונטרד מגן עדן זו שהיא עבירה חמורה גלוי עריות על אחת כמה וכמה הן אדוני מתיירא אני מאבא שבארץ כנען ראובן ע"י שכתוב בו (שם לה) וילך ראובן וישכב את בלהה ניטלה בכורתו ונתנה לי אשמע ליך ואדחה מבכורתי ד"א הן אדוני מתיירא אני מאדוני אמרה לו הורגתו אני א"ל לא דיי שאמנה באסרטין של נואפים אלא באסרטין של רצחנים ואם הדבר הזה את מבקשת הן אדוני הידי לדקמך (פי' לכי למותר לך דהיינו בעליך) א"ר יצחק חלב עזים שחורות וחלב עזים לבנות אחד הוא ד"א הן אדוני מתיירא אני מה' אמרה לו איננו אמר לה (תהלים קמ"ה) גדול ה' ומהולל מאד א"ר אבין הכניסה אותו מחדר לחדר ומקיטון לקיטון עד שהעמידה אותו על מטתה והיתה עבודת כוכבים שלה חקוקה למעלה הימנה ונטלה סדין וכסתה פניה א"ל יאות הדין אפה כסי מי שכתוב בו (זכריה ד) עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ עאכ"ו ר"ה בשם ר' אמי אמר לא שבק קריא כלום וחטאתי לה' אין כתיב כאן אלא לאלהים לאלהים איני עושה את הדבר הרע הזה: