בראשית רבה פז א

א.    [ עריכה ]

א וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה (משלי ז) וארא בפתאים אלו השבטים אמר ר' לוי בערביא צווחים לינוקא פתיא אבינה בבנים נער זה יוסף חסר לב שהיה אומר לשון הרע על אחיו היש חסר לב יותר מזה ומתמן נתגלגלה ירידתן למצרים והנה אשה לקראתו זו אשתו של פוטיפר שנזדווגה ליוסף (שם ז) שית זונה ליוסף ונצורת לב למצרים (שם) הומיה היא וסוררת שגשיא וטעיא בביתה לא ישכנו רגליה אלא פעם בחוץ וגו' שאלה ואמרה חמיתון ליה ליוסף והחזיקה בו ונשקה לו ותתפשהו בבגדו העיזה פניה ותאמר לו שכבה עמי: