קטגוריה:בראשית לז ד

שנאה היא רגש של דחייה, התנגדות, שלילה, אויבות או אנטיפתיות אינטנסיבית כנגד אדם, עצם או רעיון. יש רצון להתרחק ממושא השנאה ולעתים קיים רצון לפגוע, להרוס ואף להשמיד אותו.
השנאה נובעת מפגיעה חמורה בעבר, או פחד מפגיעה חמורה בעתיד.

שמענו שיוסף הלשין על אחיו והביא "אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם" (ביאור:בראשית לז ג) . אולם:

1. הוא הוציא דיבר רעה רק על בני בלהה ובני זילפה (או כפי שרש"י מסביר: רק על בני לאה, למרות שראובן ויהודה היו לטובתו) - בכל אופן לא על כולם.

2. יעקב לא פגע באחים בגלל דברי יוסף. כלומר הענין הוא נמוך בחשיבותו בעייני יעקב.

3. עורך התורה מסביר לנו שהשנאה של האחים ליוסף נבעה "כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו".

הסיבה לשינאה היתה אהבת יעקב ליוסף ולא הוצאת הדיבה. כותנת הפסים של יוסף סימלה את ייחודו וחשיבותו. הוא נבחר להיות הראש לאחיו. אוזן יעקב כרויה לפני יוסף, והוא יכול להשפיע על יעקב כרצונו. עד עכשו היתה דמוקרטיה במשפחה פחות או יותר, עכשו יוסף נעשה כדיקטטור לעתיד. ככל שיוסף עלה, האחים הרגישו שהם יורדים.^[1]

האחים פחדו שבעתיד:

1. יעקב יתן את רכושו ליוסף בלבד.

2. יעקב יתן את ברכתו ליוסף בלבד.

זאת היא הפגיעה באחים!
האחים חששו שכשם שאברהם נתן את ברכתו ליצחק ולא לישמעאל, ויצחק נתן את ברכתו ליעקב ולא לעשו, כך יעקב יתן את ברכתו ליוסף, ויוסף ישתלט על כל זרעם לכל הדורות.

• ההוכחה ל(2) היא שיוסף סיפר להם את חלומותיו, כאילו שאלוהים שלח לו מסר, ואין להם ברירה אלא לקבל שהוא אדונם.
• ההוכחה ל(1) ול(2) שכך חשבו האחים, היא כשיהודה אמר: "מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ ... לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים" (ביאור:בראשית לז כו), כלומר מה הרווח אם נהרוג אותו. יהודה אמר שמספיק אם נמכור אותו לעבד לארץ זרה, מבחינת אבינו הוא יהיה מת, והוא לא יקבל לא את הרכוש ולא את השלטון עלינו.

הם דיברו עם יוסף, אבל לא דברי שלום. סביר שיוסף הרגיש, ולכן הוא בא לספר להם את החלומות כדי להצדיק את זכותו לשלטון. האחים ענו לו. אבל אלו לא דברי שלום.

למרות שיוסף הרגיש ביחס העוין, הוא ויעקב לא הבינו את גודל השנאה והסכנה, ולא נקטו צעדים לשכח את הכעס ולהרגיע את הרוחות. כמובן שקשה לצפות מיעקב ויוסף ללא עצה מרחל (או רבקה) איך לטפל בענינים כאלה.

האחים פחדו מיעקב וייתכן שגם שנאו אותו ביחד עם יוסף, אולם ליעקב הם הכינו עונש אחר. הם גזלו מיעקב את נושא אהבתו, והשאירו אותו כאילו ללא עתיד. יעקב התאבל כאילו שאין עתיד לברכת אלוהים ללא יוסף.

אלוהים נתן את ברכתו לאברהם, יצחק ויעקב: שזרעם יהיה ככוכבי השמים לרוב וארץ כנען תהיה שלהם לנצח. אין מה ליעקב לתת או לקחת. תפקידו נגמר לחלוטין. עם עשו היה הורג אותו בשובו לכנען זה לא היה משפיע על עתיד עמנו. האחים הרגישו שהברכה כבר בידיהם, וכל השטויות של יעקב ויוסף הם רק כדי להרגיז אותם ולהתעלל בהם, כשם שיעקב מירמר את חייה של לאה אימם, שנים רבות.