קטגוריה:בראשית לז יח

האחים יצאו מחברון לשכם (עירם), לזמן רב עם כל הצאן. האחים היו חופשים לשוט בכל ארץ כנען ואף אחד לא מעיז לעצור בהם, יעקב יושב באוהלו ופוחד שיותקף ללא הגנת בניו או שהבנים יעלמו עם הצאן. ייתכן שהאחים רצו להדאיג את יעקב, בכוונה שהוא ישלח את יוסף לראות מה קורה לרכושו. וכך היה.

האחים ראו את יוסף מרחוק בגלל בגדיו המיוחדים, וכאילו בהתלוצצות בררו ועשו הצבעה האם לפגוע בו "וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ". ההצבעה עברה ללא התנגדות. האחים סיכמו:

אביהם העניק כבוד רב ליוסף, בכורו מרחל, אשתו האהובה.

אביהם עלול לתת את הרכוש שלו ואת הברכה ליוסף בלבד, והם ינושלו כמו ישמעאל ועשו.

הם כבר שנים נהנים מברכת אלוהים, ולא היו מוכנים לותר.

יוסף חייב להתנתק מאביו.

מהפסוק נראה כאילו שהאחים התנכלו ליוסף ברגע שהם ראו אותו, אבל קיימת אפשרות שהם התנכלו לפגוע בו כבר זמן רב מאז שהם שונאים אותו. ייתכן שהם תחכמו שיוסף יגיע אליהם לבדו, כשם שהם הטעו את שכם וחמור. לא נראה שראובן ויהודה רצו להרוג את יוסף, אבל אפילו יהודה היה מוכן שיוסף לא ישוב לביתו, ולא ברור איך ראובן חשב להשיב את יוסף, לאחר שהאחים זרקו אותו לבור.

האחים אמרו: "לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת, וְאָמַרְנוּ, חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ; וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו" (ביאור:בראשית לז כ).

האחים מגדירים את כעסם בגלל חלומותיו של יוסף.

האחים רוצים להרוג אותו.

האחים רוצים לזרוק את גופתו לבור.

מכינים הסבר לאביהם - חיה רעה אכלה אותו.

ראובן מציע: "אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר, וְיָד אַל תִּשְׁלְחוּ בוֹ" (ביאור:בראשית לז כב). ראובן עשה שינוי קל והסביר:

במקום להרוג את יוסף ולזרוק אותו לבור, יוסף יושלך חי לבור, כי לפי חוקי חמורבי מספר 2, אדם המאושם כקוסם, מכשף וחולם חלומות, יזרקו אותו למים, ויראו אם הוא יצא חי. כיון שאין מים בדותן, הם יזרקו אותו לבור מים יבש.

ראובן חשב להציל את יוסף, אבל פחד לחשוף את עצמו ולהתנגד לאחיו, פן הם ירצחו גם אותו.

ראובן מתנהג כבכור לאחיו, והם כולם מקבלים (בשמחה) את הצעתו.

האחים עושים כהצעת ראובן ושומרים את כותנתו של יוסף כדי להסביר את העלמותו. ללא בגדיו, יוסף חדל להיות בן אצילים מכובד.

יהודה מציע: "מַה בֶּצַע, כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ, וְכִסִּינוּ, אֶת דָּמוֹ. לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים, וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ" (ביאור:בראשית לז כז). יהודה מסביר:

יהודה טוען, מה הרוח להרוג את יוסף, להתלכלך בדם, ולהיות שותף לרצח.

אם כבר החלטנו להפטר ממנו, אפשר למכור אותו לעבדות, וכך הוא יעלם ולעולם לא יחזור.

יהודה הציע למכור לישמעאלים. כנראה הוא ידע מה הם לוקחים למצרים ורצה לעזור ליוסף להצליח בעבדותו.

יהודה לא הזכיר את הבור. לפי דברי יהודה, נראה כאילו שהוא לא היה מודע להצעתו של ראובן, והציע לאחיו למכור את יוסף לעבדות במקום להרוג אותו. ייתכן שיהודה חשב שהאחים ירצחו את יוסף בבור, כדי לגמור את העניין ולא לשמוע את יוסף מתענה מספר ימים בבור, ואנשים יעברו וישמעו את צעקותיו. למרות שלא ברור מי מכר את יוסף ולמי, אנו רואים שהאחים נפגשו עם הישמעאלים וידעו: מאין הם באים, לאן הם הולכים ומה הם נושאים. האחים בחרו שיירה שנשאה מוצרים יקרים לעשירי מצרים "נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט" (ביאור:בראשית לז כה). במוצרים האלה השתמשו מלכים ושרים, כשם שאחשורש נהג בנערות שבאו לתחרות, ככתוב: "כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי מְרוּקֵיהֶן: שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמֹּר וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בַּבְּשָׂמִים וּבְתַמְרוּקֵי הַנָּשִׁים" (ביאור:אסתר ב יב). כך שסביר שהאחים נפגשו עם הישמעאלים, סיכמו את המכירה, והתהליך נמשך בלי שהאחים חזרו לבור.