קטגוריה:בראשית לז לג
ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיַּכִּירָהּ וַיֹּאמֶר כְּתֹנֶת בְּנִי חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיַּכִּירָ֤הּ וַיֹּ֙אמֶר֙ כְּתֹ֣נֶת בְּנִ֔י חַיָּ֥ה רָעָ֖ה אֲכָלָ֑תְהוּ טָרֹ֥ף טֹרַ֖ף יוֹסֵֽף׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יַּכִּירָ֤/הּ וַ/יֹּ֙אמֶר֙ כְּתֹ֣נֶת בְּנִ֔/י חַיָּ֥ה רָעָ֖ה אֲכָלָ֑תְ/הוּ טָרֹ֥ף טֹרַ֖ף יוֹסֵֽף׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | וְאִשְׁתְּמוֹדְעַהּ וַאֲמַר כִּתּוּנָא דִּבְרִי חַיְתָא בִּשְׁתָּא אֲכַלְתֵּיהּ מִקְטָל קְטִיל יוֹסֵף׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְאִשְתְּמוֹדְעָהּ וַאֲמַר פַּרְגוֹד דִבְרִי הִיא לָא חֵיוַת בָּרָא אֲכַלְתֵּיהּ וְלָא עַל יַד בְּנֵי נְשָׁא אִתְקְטֵיל אֶלָא חָמִי אֲנָא בְּרוּחַ קוּדְשָׁא דְאִיתָּא בִּישְׁתָּא קַיְימָא לְקִבְלֵיהּ: |
ירושלמי (קטעים): | וַחֲכַם יָתָהּ וַאֲמַר פַּרְגוֹד דִבְרִי הִיא לָא חֵיוַת בָּרָא אֲכָלַת יָתֵיהּ וְלָא מִתְקְטָל בְּרִי יוֹסֵף בְּרַם חָמֵי אֲנָא בְּרוּחַ בֵּית קוּדְשָׁא הֵיךְ אִיתָא בִּישָׁא קַיְימָא לְקִיבְלֵיהּ: |
רש"י (כל הפרק)
"ויאמר כתנת בני" - היא זו
"חיה רעה אכלתהו" - נתנצה בו רוח הקדש (ב"ר) סופו שתתגרה בו אשת פוטיפר ולמה לא גלה לו הקב"ה לפי שהחרימו וקללו את כל מי שיגלה ושתפו להקב"ה עמהם (תנחומא) אבל יצחק היה יודע שהוא חי אמר היאך אגלה והקב"ה אינו רוצה לגלות לואבן עזרא (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(לג) "חיה רעה אכלתהו." הם שתי פליאות. א] איך "חיה רעה אכלתהו", שגם אם נענש ע"י חטא לא היה ראוי שתאכלהו, כמו הנביא שנשלח לבית אל שנגזר עליו שימות ע"י אריה לא נגע האריה לאכלו. ב] למה "טרף טרף יוסף" ואין חיה רעה מושלת באדם עד שנדמה לה כבהמה, וגם שתמה אם נשאר כתנת הפסים שלמעלה איה הכתנת שלמטה וכי "כתנת בני אכלתהו חיה רעה," והיה ראוי שישאר גם הכתנת התחתון, ואמר טרף טרף ע"י בעלי בחירה כמו שפרשו חז"ל, וע"כ לא רצה לקבל תנחומים:
כלי יקר (כל הפרק)
אור החיים (כל הפרק)
טרוף טורף. נתכוון לומר כי ב' טריפות נטרף, הא' שטרפתו חיה והרגתו, והב' שטרפה גופו למעונתה שבזה נתיאש לבקש אחר עצמותיו לקוברם. וזולת זה היה קשה למה לא השתדל יעקב לחפש אחר עצמות יוסף לקיים בהם מצות קבורה, והם האחים נתחכמו ואמרו זאת מצאנו פי' לבדה בלא עצמות עמה ומזה הרגיש כי החיה גוררתו למעונתה ולזה לא הטריחם לחפש עוד אחר עצמותיו:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לז לג.
חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ
כְּתֹנֶת בְּנִי
יעקב הבין את ההאשמה בדברי בניו: 'אתה נתת את הכתונת, והנה היא חוזרת. אתה אשם במה שקרה לו. אתה הפלתה אותו למעלה, וכך זה גרם לירידתו מטה.'
כנראה ליעקב היו חלומות בעתה לאחר שיוסף יצא עוד לפני שהוא קיבל את הכותונת. יעקב חשש שדבר רע יקרה ליוסף בדרך אבל לא היה יכול לשלוח לו עזרה.
חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ
ליעקב היה נסיון שחיות רעות טורפות לו את הצאן, כדבריו ללבן: "רְחֵלֶיךָ וְעִזֶּיךָ לֹא שִׁכֵּלוּ" (ביאור:בראשית מא לח) ולא היה צריך לשקר יותר מדי. יעקב, בלי לחקור ובלי לשאול, יודע הכל מיד. כמובן שזו כתונת יוסף, אבל האם זה מספיק כהוכחה למוות?
למה יעקב לא שאל כל בן לחוד? למה הוא לא שאל את זה שהביא את הכתונת למחנה איפה הוא מצא? למה הוא לא שלח אנשים לחקור בשכם או בארצות שכנות? למה יעקב לא התפלא שהאחים האמיצים בעניין דינה, כל כך שקטים בעניין יוסף?
האחים נתנו לשליח למצוא ולהביא את הכותונת, והם עצמם יכולים לא לדעת כלום ואין להם מה להוסיף. הם לא יודעים כלום - טריק ידוע.
טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף
איזה חייה? האם הוא נאכל עד העצם האחרונה ואין מה לקבור?
תפקידו של יעקב נגמר כבר לפני זמן רב
ייתכן שיעקב הבין שהבנים הרגו או גרשו את יוסף, אולם לא היה ביכולתו לחקור אותם או להעניש אותם - הם כבר פעם ענו לו בחוצפה "הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ" (ביאור:בראשית לד לא), והוא פחד להיות בלי בניו. ועכשו רק הם יכולים להמשיך את ברכת אלוהים. תפקידו נגמר כאשר בניו בגרו.
יעקב נעשה זקן וחלש. הנה דבריו לפרעה על חייו: "מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי" (ביאור:בראשית לז ט) הרומזים על חוסר יכולתו לפעול.
יוסף ידע שאביו שלח אותו לאחיו, ועכשו יעקב לא עושה מאמץ לחפש אותו, לכן אפשרי שיוסף חשב שאביו רצה במותו, בגלל חלומותיו, לכן יוסף לא בא לחפש את משפחתו כאשר הוא נעשה משנה למלך.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית לז לג"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.