מגילה לא א
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
ברכות וקללות אין מפסיקין בקללות אלא אחד קורא את כולן בשני ובחמישי בשבת במנחה קורין כסדרן ואין עולים להם מן החשבון שנאמר (ויקרא כג, מד) וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל מצותן שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו:
גמ' ת"ר בפסח קורין בפרשת מועדות ומפטירין בפסח (יהושע ה, י) גלגל והאידנא דאיכא תרי יומי איומא קמא בפסח גלגל בולמחר בפסח (מלכים ב כג, טז) יאשיהו ושאר ימות הפסח מלקט וקורא מענינו של פסח מאי היא אמר רב פפא מאפ"ו סימן יום טוב האחרון של פסח קורין (שמות יג, יז) ויהי בשלח ומפטירין (שמואל ב כב, א) וידבר דוד ולמחר (דברים טו, יט) כל הבכור ומפטירין (ישעיהו י, לב) עוד היום אמר אביי והאידנא גנהוג עלמא למיקרי משך תורא קדש בכספא פסל במדברא שלח בוכרא בעצרת (דברים טז, ט) שבעה שבועות ומפטירין (חבקוק ג, א) בחבקוק אחרים אומרים (שמות יט, א) בחדש השלישי ומפטירין (יחזקאל א, א) במרכבה והאידנא דדאיכא תרי יומי עבדינן כתרוייהו ואיפכא בראש השנה (במדבר כט, א) בחדש השביעי ומפטירין (ירמיהו לא, כ) הבן יקיר לי אפרים ויש אומרים (בראשית כא, א) וה' פקד את שרה ומפטירין (שמואל א ב, א) בחנה הוהאידנא דאיכא תרי יומי יומא קמא כיש אומרים למחר (בראשית כב, א) והאלהים נסה את אברהם ומפטירין הבן יקיר וביוה"כ קורין (ויקרא טז, א) אחרי מות ומפטירין (ישעיהו נז, טו) כי כה אמר רם ונשא זובמנחה קורין בעריות ומפטירין ביונה אמר ר' יוחנן כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקב"ה אתה מוצא ענוותנותו דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים כתוב בתורה (דברים י, יז) כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים וכתיב בתריה עושה משפט יתום ואלמנה שנוי בנביאים (ישעיהו נז, טו) כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש וגו' וכתיב בתריה ואת דכא ושפל רוח משולש בכתובים דכתיב (תהלים סח, ה) סולו לרוכב בערבות ביה שמו וכתיב בתריה אבי יתומים ודיין אלמנות חיו"ט הראשון של חג קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים ומפטירין (זכריה יד, א) הנה יום בא לה' והאידנא דאיכא תרי יומי טלמחר מיקרא ה"נ קרינן אפטורי מאי מפטירין (מלכים א ח, ב) יויקהלו אל המלך שלמה כושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג ליו"ט האחרון קורין כל הבכור מצות וחוקים ובכור ומפטירין (מלכים א ט, א) ויהי ככלות שלמה מלמחר קורין וזאת הברכה ומפטירין (מלכים א ח, כב) ויעמד שלמה אמר רב הונא אמר רב נשבת שחל להיות בחולו של מועד בין בפסח בין בסוכות מקרא קרינן (שמות לג, יב) ראה אתה אפטורי בפסח (יחזקאל לז, ד) העצמות היבשות ובסוכות (יחזקאל לח, יח) ביום בא גוג סבחנוכה בנשיאים ומפטירין (זכריה ב, יד) בנרות דזכריה עואי מיקלעי שתי שבתות קמייתא בנרות דזכריה בתרייתא (מלכים א ז, מ) בנרות שלמה פבפורים (שמות יז, ח) ויבא עמלק צבראשי חדשים (במדבר כח, יא) ובראשי חדשיכם קראש חדש שחל להיות בשבת מפטירין (ישעיהו סו) והיה מדי חדש בחדשו רחל להיות באחד בשבת מאתמול מפטירין (שמואל א כ) ויאמר לו יהונתן מחר חדש אמר רב הונא
רש"י
עריכה
ברכות וקללות - דאם בחקותי להודיע שעל עסקי החטא באה פורענות לעולם ויחזרו בתשובה וינצלו מצרה שהן מתענין עליה:
אין מפסיקין בקללות - כדמפרש מילתא שאין שנים קורין בהן אלא אחד קורא את כולן ושנים הראשונים קורין פרשת ברכות:
קורין כסדרן - בענין סדר הפרשיות ותנאי פליגי בה בברייתא בגמרא היכן מתחיל בשני ובחמישי:
ואין עולה להן מן החשבון - כשיגיע יום שבת יחזרו מה שקראו בשבת במנחה ובשני ובחמישי:
שנאמר וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל - אכולה מתניתין קאי ללמוד מכאן שמצוה לקרות ביום המועד מעניני המועדות:
גמ' הכי גרסינן ת"ר בפסח קורין בפרשת מועדות כו' - ברייתא שלימה היא עד ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג אלא שבעלי הגמרא אפסיקוה לפרש בכל מועד יום ביום מה תיקנו האחרונים שנהגו לעשות ב' ימים לקרות ביום שני לפי שהברייתא נשנית בארץ ישראל שאין עושין י"ט אלא יום אחד:
בפסח גלגל - ביהושע:
ושאר כל ימות הפסח סימן מאפ"ו - "משכו וקחו לכם צאן" "אם כסף תלוה את עמי" "פסל לך" "וידבר" שבבהעלותך ויום טוב שני קורין כיום ראשון "שור או כשב":
ויהי בשלח פרעה - לפי שביום ז' של פסח אמרו שירה על הים:
ומפטירין וידבר דוד - שהיא שירה כמותה ומדבר בה מיציאת מצרים עלה עשן באפו וגו' וישלח חציו ויפיצם וגו':
עוד היום - לפי שמפלתו של סנחריב בליל פסח היה:
ומפטירין בחבקוק - שמדבר במתן תורה "אלוה מתימן יבוא" במתן תורה:
במרכבה - דיחזקאל על שם שנגלה בסיני ברבוא רבבות אלפי שנאן:
והאידנא דאיכא תרי יומי עבדינן כתרוייהו ואיפכא - דקאמרי אחרים דאינהו בתראי לתנא קמא "בחדש השלישי" ומפטיר במרכבה ביום הראשון קרינן להו ודקאמר תנא קמא בעצרת שבעה שבועות ומפטירין בחבקוק קרינן ביום השני ואיפכא דמתן תורה בששי בסיון:
הבן יקיר לי אפרים - משום זכור אזכרנו רחם ארחמנו:
מפטירין בחנה - לפי שפקידתה היתה בראש השנה ועקידת יצחק מזכירין כדי שתזכר לנו היום במשפט:
כי כה אמר רם ונשא - ואמר סולו סולו שמדבר במדת התשובה הלא זה צום אבחרהו (ישעיהו נח):
קורין בעריות - שמי שיש עבירות בידו יפרוש מהן לפי שהעריות עבירה מצויה שנפשו של אדם מחמדתן ויצרו תוקפו:
הנה יום בא לה' - דכתיב ביה לחוג את חג הסוכות:
ויקהלו - על שם שחנוכת הבית היתה באותה אסיפה ובחג הסוכות:
קורין כל הבכור - אלא שמתחילין עשר תעשר לפי שיש באותה פרשה מצות וחוקים הרבה הנהוגות בחג באותו זמן שהוא זמן אסיף ועת שהעניים צריכין לאסוף מאכל לביתם ועוד יש באותה פרשה מצות מעשר עני ומצות נתון תתן ופתוח תפתח והענק תעניק לעבד עברי ושילוח חפשי והעבט תעביטנו:
ויהי ככלות שלמה - על שם ביום השמיני שלח את העם:
מקרא קרינן ראה אתה - שיש שם מצות שבת ורגלים וחולו של מועד דכתיב את חג המצות תשמור ומכאן למדנו איסור מלאכת חולו של מועד במסכת חגיגה (דף יח.):
בעצמות היבשות - שיצאו ממצרים לפני הקץ:
ביום בא גוג - והיא המלחמה האמורה בזכריה בהנה יום בא לה':
נרות דזכריה - רני ושמחי על שם ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגו':
נרות דשלמה - ויעש חירום [וגו'] ואת המנורות חמש מימין וגו':
תוספות
עריכה
והאידנא נהוג עלמא למקרי משך תורא וכו'. אומר ר"י דזה הסדר לא ישתנה רק כשחל פסח ביום חמישי שא' ב' קורין משך תורא וביום שלישי שהוא שבת של חול המועד קורין ראה אתה אומר אלי ובכללה הוי פסל לך כדאמרינן לקמן דשבת של חול המועד בין בניסן בין בתשרי קורין ראה אתה אומר אלי וביום ד' וחמישי וששי של פסח שהוא אב"ג דשבת לא יקראו פסל לך בחמישי של פסח כמו שרגילין בשאר שנים אלא ביום ארבע וחמישי וששי יקראו קדש בכספא במדברא:
במנחה קורין בעריות. לפי שהנשים מקושטות בשביל כבוד היום לפיכך צריך להזכירם שלא יכשלו בהן ובמדרש יש שלכך קורין בעריות לפי שישראל עושין רמז להקב"ה שכשם שהזהיר אותם שלא לגלות ערוה כך לא תגלה ערותם בעונותם:
למחר קרינן וזאת הברכה ומפטירין ויעמוד שלמה. ויש מקומות שנהגו להפטיר בויהי אחרי מות משה ושיבוש הוא שהרי הש"ס אין אומר כן ויש אומרים שרב האי גאון תקן לומר ויהי אחרי מות משה אבל אינן יודעין הסברא אמאי שנה סדר הש"ס:
מפטיר ויאמר לו יהונתן מחר חדש. קשיא אמאי אין עושין כן כשחל ר"ח אדר וראש חדש ניסן באחד בשבת ואמאי מפטירין ביהוידע ובראשון באחד לחדש וי"ל משום דהפטרה דיהוידע מדברת בשקלים ומזכרת שראש חדש אדר יהיה באותו שבוע:
עין משפט ונר מצוה
עריכהמתוך: עין משפט ונר מצוה/מגילה/פרק ד (עריכה)
סו א מיי' פי"ג מהל' תפלה הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' תפ"ח סעיף ג':
סז ב מיי' פי"ג מהל' תפלה הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' ת"צ סעיף א':
סח ג מיי' שם, טור ושו"ע או"ח סי' ת"צ סעיף ה':
סט ד מיי' פי"ג מהל' תפלה הלכה ט', טור ושו"ע או"ח סי' תצ"ד סעיף א' וסעיף ב:
ע ה מיי' פי"ג מהל' תפלה הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ד סעיף ב', וטור ושו"ע או"ח סי' תר"א סעיף א':
עא ו מיי' פי"ג מהל' תפלה הלכה י"א, טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"א סעיף א':
עב ז מיי' שם, טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ב סעיף ב':
עג ח מיי' פי"ג מהל' תפלה הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' תרנ"ט:
עד ט י מיי' פי"ג מהל' תפלה הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' תרס"ב סעיף ג':
עה כ מיי' שם, טור ושו"ע או"ח סי' תרס"ג סעיף א':
עו ל מיי' שם, טור ושו"ע או"ח סי' תרס"ח סעיף ב':
עז מ מיי' שם, טור ושו"ע או"ח סי' תרס"ט סעיף א':
עח נ מיי' פי"ג מהל' תפלה הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' ת"צ סעיף ה', וטור ושו"ע או"ח סי' תרס"ג סעיף ג':
עט ס ע מיי' פי"ג מהל' תפלה הלכה י"ז, טור ושו"ע או"ח סי' תרפ"ד:
פ פ מיי' פי"ג מהל' תפלה הלכה י"ז, טור ושו"ע או"ח סי' תרצ"ג סעיף ד':
פא צ מיי' פי"ג מהל' תפלה הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' תכ"ג סעיף ב':
פב ק מיי' פי"ג מהל' תפלה הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' תכ"ה סעיף א':
פג ר מיי' שם, טור ושו"ע או"ח סי' תכ"ה סעיף ג':
ראשונים נוספים
מתוך: רבינו חננאל על הש"ס/מגילה/פרק ד (עריכה)
בפסח קורין בפרשת מועדו' שבתורת כהנים: אסיקנא והאידנא נהוג עלמא משך. תורא. קדש. בכספא. פסל. מדברא. שלח. בוכרא. וקורין ומפטירין כאשר כתוב בגמרא.
ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג: בכולה שמעתין משמע שלא היו מוציאין בשאר המועדות ספר תורה לקרות בו פרשת הקרבנות ואנו נוהגין להוציא בפסח ובעצרת וביום ראשון של חג ובראש השנה ויום הכפורים ספר שני לקרות בו בקרבן היום אבל בסדר רב עמרם ישנו ואנו נוהגין כן על פי הקבלה. ואולי נלמוד מראש חדש וחנוכה, דאמרינן לעיל (כט, ב) מוציאין שלש תורות וקורין אחד בענינו של יום ואחד בראש חדש ואחד בכי תשא וכן בחנוכה אחד בענינו של יום ואחד בראש חדש ואחד בחנוכה. ומה שאנו נוהגין כן בכל החגים ואין אנו נוהגין כן בשבת שאין מוציאין ספר תורה שני לקרות בו וביום השבת, יש נותנין טעם לפי שאין בפרשת קרבן שבת רק שני פסוקים ואין קורין משל מעלה ושל מטה הימנו לפי שאינו מענין של יום, ויש אומרים משום דלא קרינן בפרשת קרבנות אלא משום דאמרינן לקמן בסמוך (עמוד ב) כבר תקנתי להם סדר קרבנות בזמן שקורין בהן מעלה אני עליהן כאילו הקריבו לפני וכו' ובקרבן שבת אין בו לכפר ואינו בא אלא לרצון.
ובענין קריאת קרבנות החג יש מחלוקת בין הגאונים ז"ל לדברי רש"י ז"ל, לפי שהגאונים ז"ל אומרים שהראשון קורא וביום השני והשני קורא וביום השלישי והשלישי דולג וחוזר וקורא וביום השלישי והרביעי חוזר ודולג את הכל וקורא וביום השני וביום השלישי שהוא ספק היום אם שני ואם שלישי ורש"י ז"ל כתב שהראשון קורא ביום השני והשני קורא ביום השלישי והשלישי קורא ביום הרביעי והרביעי שהוא נוסף בשביל חולו של מועד הוא קורא ספקו של יום ומה הן וביום השני וביום השלישי.
ביום טוב האחרון של חג קורין מצות וחוקים וכל הבכור: כלומר שמתחיל בפרשת עשר תעשר. מכאן משמע שלעולם מתחיל עשר תעשר, ואין אנו נוהגין כן אלא בשחל להיות בשבת.
מהדורא קמא:
מתוך: תוספות רי"ד/מגילה (עריכה)
פיסקא בפססח קירין בפרשת מודעות כו' אמר אביי והוא דלא נהוג עלמא למקרי משך תורא כו' אמר רבינו שמעון קיירי זצוק"ל בהלכות גדולות שחיבר בסידור פרשיות של ימים טובים וכהלין ארבעה יומי דמועדא כל יומא ויומא מפקין תרין סיפרא בחר קירין תלתא גברי בענינא דיומא וחר קרי בפנחס מן והקרבתם אשה דפסח עד סוף פיסקא ובמהדורא חזרתי בהלכה למצוא מקום לקריאת המוספין ואל מצאתי לא במשנה ולא בברייתא ולא בגמרא שקריאת כל המועדות מפורשות בגמרא וכמה בני אדם קורין במועדות מפורש לקמן במתני' וקריאת המוספין אינה נזכרת כלל בשום מקום ונ"ל שאינו לא תיקון הגאונים שיקר' המפטיר במוספין כדי לגורסם שליח ציבור ויאמר אותם בתחלה ומפני שהמפטיר אינו קורא בתורה אלא לכבוד התורה לא חששו שנקראו במה שקראו הראשונים אלא תיקנו שיקרא במוספין ובאילו ארבעת ימי המועד שאין הפטרה תקנו שיקרא הרביעי במוספין כדי לגורסם שליח ציבור אע"פ שאינו מכח ההלכה:
מהדורא תנינא:
מתוך: תוספות רי"ד/מגילה (עריכה)
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה