פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אורח חיים תרסג א

שולחן ערוך

בחול המועד מוציאין ספר תורה וקורין בו ארבעה בקרבנות החג שבפרשת "פנחס". וביום ראשון של חולו של מועד קורא כהן "וביום השני", ולוי "וביום השלישי", וישראל חוזר וקורא "וביום השלישי". והרביעי קורא ספיקא דיומא: "וביום השני", "וביום השלישי". ועל דרך זה קורים בשאר ימים.

הגה: ויש אומרים ששנים הראשונים קורין בספיקא דיומא; והשלישי קורא ביום המחרת; והרביעי חוזר וקורא כל ספיקא דיומא, דהיינו: מה שקראו שניים הראשונים. וכן אנו נוהגין. וביום השביעי הכהן קורא "ביום החמישי", לוי "ביום הששי", ישראל "ביום השביעי", והרביעי קורא "ביום הששי", "וביום השביעי". וכן אנו נוהגין (רש"י בשם רבותיו ומהרי"ו ומנהגים).

ובארץ ישראל, שאין שם ספיקא דיומא, אין קורים בכל יום אלא קרבן היום בלבד. כי ביום שני, הוא א' לחולו של מועד, קורא כהן "וביום השני", והשלושה העולים אחריו חוזרים וקורים אותה פרשה עצמה. ועל דרך זה בכל יום משאר הימים.

מפרשים

מגן אברהם

בתפלת מוסף או' בין יום הב' ליום הג' ומנחתם וגומר (לבוש): סדר הושענות בשני הי"ט למען אמיתך אבן שתיה ובח"ה אערוך שועי אל למושעות אדון המושיע ובשבת אום נצורה ואם חל יום א' דסוכות בשבת אומר ביום ב' למען אמיתך וביום ב' דח"ה אבן שתיה ואם חל יום ששי בשבת אז אומר בב' דח"ה אום אני חומה ובג' אל למושעו' (לבוש מנהגים):

באר היטב

(א) בחול המועד:    בתפלת מוסף אומר בין יום השני ליום השלישי ומנחתם וגו' לבוש. סדר הושענות בשני י"ט למען אמיתך אבן שתיה. ובחה"מ אערוך שועי אל למושעות אדון המושיע ובשבת אום נצורה. ואם חל יום א' דסוכות בשבת אומר ביום ב' למען אמיתך וביום ב' דח"ה אבן שתיה ואם חל יום ו' בשבת אז אומר ביום ג' דחול המועד אום אני חומה וביום ד' אל למושעות. לבוש מנהגים.


(ב) ספיקא:    ובי"ט אין קורין וביום השני דגנאי לקרות י"ט ספק חול. רש"י במגילה דף למ"ד.


משנה ברורה

(א) ארבעה בקרבנות החג — ואומרים חצי קדיש אחר הד':


(ב) וישראל חוזר וקורא וביום השלישי — ולא סבירא ליה כדעה שניה שיקרא וביום הרביעי, כי היא שלא מענינו של יום, שאם תמנה מיום ראשון של יום טוב הוא יום שלישי, ואם תמנה מיום שני של יום טוב הוא יום שני:


(ג) ספיקא דיומא — אבל ביום השני של יום טוב, אף דאנו עושין אותו ליום טוב גם כן משום ספיקא דיומא, אין קורין בו וביום השני, דגנאי לקרות ליום טוב ספק חול:


(ד) הראשונים — ואם קרא הלוי ביום השלישי וביום הרביעי, יקרא להשלישי וביום החמישי, והרביעי יקרא ביום השני וביום השלישי:


(ה) כל ספיקא דיומא — עיין לעיל בסימן קל"ז במשנה ברורה ס"ק י"א:


(ו) והרביעי קורא ביום הששי וביום השביעי — וכן בתפילה בקרבנות המוספין בחול המועד מזכירין גם כן ספיקא דיומא, דהיינו ביום א' דחול המועד אומרים: "וביום השני פרים שנים עשר וגו' וביום השלישי פרים עשתי עשר" וגו'. וסימן שלא תטעה לעולם, הפרים והימים ביחד הם י"ד (טור). וצריך לומר "ומנחתם" בין יום השני ליום השלישי, וכן בכל יום צריך לומר "ומנחתם" על כל יום בפני עצמו, ודלא כהטועין שאין אומרים רק פעם אחת "ומנחתם". במוסף בחול "את מוסף" ובשבת "מוספי" [פמ"ג].

סדר הושענות, בשני ימים טובים אומרים "למען אמתך" "אבן שתיה", ובחול המועד "אערוך שועי" "אל למושעות" "אדון המושיע", ובשבת "אום נצורה".
ואם חל יום א' דסוכות בשבת, אומר ביום ב' "למען אמיתך", וביום א' דחול המועד "אערוך שועי", וביום ב' דחול המועד "אבן שתיה", וביום ג' דחול המועד "אל למושעות", וביום ד' דחול המועד "אדון המושיע", ו"אום אני חומה" נדחה לגמרי.
ואם חל יום שישי בשבת, אז אומרים על זה הסדר: "למען אמיתך", "אבן שתיה", "אערוך שועי", "אום אני חומה", "אל למושעות", "אום נצורה", והפיוט "אדון המושיע" נדחה. והטעם לזה הסדר עיין במחצית השקל: