פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אורח חיים תכג ב

שולחן ערוך

וקורא הכהן ג' פסוקים שהם וידבר צו ואמרת בולוי חוזר וקורא ואמרת וקורא את הכבש אחד ועשירית האיפה וישראל קורא עולת תמיד עד ובראשי חדשיכם גורביעי קורא ובראשי חדשיכם עד סוף.

מפרשים

מגן אברהם

(ב) ולוי חוזר וקורא:    שאם יתחיל את הכבש וגו' ויקרא ג"פ לא ישתייר אלא ב"פ עד וביום השבת ואסור לעשות כן שיש לחוש להיוצאין שיאמרו שלא יקרא עם השלישי אלא ב' פסוקים וא"ת גם עתה יש לחוש שהנכנסין יאמרו שהכהן לא קרא אלא ב"פ עד ואמרת י"ל שהנכנסים ישאלו ויאמרו להם משא"כ היוצאים (כ"מ בגמ') והקש' הר"ן א"כ יקראו הכהן ולוי פ' וידבר שהוא ח"פ והשלישי יקרא וביום השבת וב"פ מובראשי חדשיכם מאי אמרת יש לחוש להנכנסין שיאמרו שהשלישי לא קרא אלא ב"פ הא אמרת נכנסים שואלים וי"ל דודאי גבי כהן ישאלו למה לא קרא יותר כיון שיש לו עוד ריוח ויאמרו להם אבל הכא לא ישאלו שיאמרו שלא קרא יותר כדי שישאר לרביעי ג"פ:

באר היטב

(ב) ורביעי:    והב"ח כתב שיותר טוב שיקרא רביעי גם וביום השבת וכן משמע בב"י דיש נוהגין כן ועיין ט"ז שהאריך.


משנה ברורה

(ב) ולוי חוזר וקורא וכו' הטעם מבואר בגמרא משום דליכא בפרשה זו אלא ח' פסוקים וא"כ אם יקרא הלוי כדרכו ג' פסוקים לא ישתייר בפרשה אלא ב' פסוקים וקיי"ל דאין משיירים ב' פסוקים לפני הפרשה וכדלעיל ר"ס קל"ח וליכא למימר דלא ליקרו בפרשה זו אלא כהן ולוי והשלישי והרביעי יקראו בפ' וביום השבת ובפ' דר"ח גם זה א"א דבפרשה דשבת ליכא אלא ב' פסוקים וע"כ יהא צריך לסיים לשלישי באיזה פסוקים בפ' דר"ח ולפי מה דקיי"ל דאין פוחתין בפרשה בפחות מג' פסוקים לא ישתייר בפ' דר"ח לפני הרביעי אלא ב' פסוקים לפי שהיא כולה רק חמשה פסוקים וע"כ צריך לעשות כנ"ל:


(ג) ורביעי קורא ודעת הב"ח ופר"ח שיותר טוב לסיים לשלישי עד וביום השבת והרביעי יקרא וביום השבת עד סוף הקריאה אכן מפמ"ג משמע שעדיף לעשות כמנהגנו. ודע עוד דהגר"א חולק אעיקר דינא דמחבר ולדעתו סדר הקריאה בר"ח הוא כן כהן קורא ג' פסוקים והלוי חמשה עד סוף הפרשה והשלישי חוזר וקורא ג' פסוקים האחרונים בפרשה שקראו וקורא וביום השבת עד פ' דר"ח והרביעי קורא בפ' דר"ח ועיין בביאור הלכה:

ביאור הלכה

(*) ולוי חוזר וקורא:    עיין במ"ב דעת הגר"א בזה ובאמת הרשב"א בחידושיו הקשה על הש"ס כפי פירוש המפרשים דאמאי לא נעשה כמו שכתב הגר"א ונשאר בצ"ע משום דלא ניחא ליה לפרש דולג אמעמדות וכ"פ הרמב"ן עיי"ש ודע עוד דמס' סופרים שהביא הגר"א בזה כגרסתנו שהשני מסיים עד ונסכו ולפ"ז כתבו דלמס' סופרים נמי דולגים פסוק אחד אלא דלמסכתא זו קאי הדילוג על השלישי ולהרמב"ן שם כפי פירושו במס' סופרים נזכר שם ב' דיעות בזה דלדעה א' השלישי דולג ולדעה ב' לא משגחינן כלל בזה במקום שא"א וע"כ מסיים השני עד ב' פסוקים שלבסוף הפרשה והשלישי קורא אותם ומסיים עד ובר"ח והגר"א בהגהותיו שם גרס בענין אחר עיי"ש ומ"מ למעשה נסיים במה שכתב הרמב"ן אחר שהרעיש על כל המפרשים שטעו וחידש דדולג דש"ס קאי רק על מעמדות מסיים בזה הלשון אלא שאין ליגע במה שהונהג ע"פ הגאונים וכ"ש בזה שאין כמנהג שלהם משום איסור וכבר שנינו אל ישנה אדם מפני המחלוקת עכ"ל. ועיין בתשובות ח"ס סימן ק"א שהחזיק ג"כ מנהג דידן וכן בתשובות משכנות יעקב סי' קי"ז:.





▲ חזור לראש