שולחן ערוך אורח חיים תקפד ב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

מוציאין שני ספר תורה. באחד קורין חמישה, ומ"וה' פקד את שרה" עד "ויהי אחר הדברים האלה". ואם הוא שבת, קורין בו זשבעה. ומפטיר קורא בשני בפרשת פינחס "ובחודש חהשביעי", ומפטיר "ויהי איש אחד מן הרמתים", עד "וירם קרן משיחו".

הגה: ויש מקומות שנוהגים לקרות טהתוקע ממנין החמשה העולים לספר תורה (כל בו).

מפרשים

ט"ז

מגן אברהם

(ה) מוה' פקד:    שבר"ה נפקדה שרה רחל וחנה:

(ו) לקרות התוקע:    בפוזנא נוהגין לקרות גם המתפלל מוסף וכן בי"כ (לבוש):

באר היטב

משנה ברורה

(ו) מוה' פקד – לפי שבראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה.

(ז) שבעה – ומוסיפין לעשות שתי פרשיות: אחד, "ביום הגמל את יצחק"; שני, "באשר הוא שם".

(ח) השביעי – עד "אשה לד'". ואם טעה והשלים הפרשה בארבעה קרואים או שלושה, ועדיין לא אמר קדיש, ישלים מניין הקרואים בפרשת עקידה שאחריה. ואם אמר קדיש, אם לא חסר ממניין רק אחד, אין צריך לקרות, ויסמוך על המפטיר, כן כתב בשערי אפרים.
ובתשובת חתם סופר חלק או"ח סימן כ"ט כתב, דאם השלים הפרשה בארבעה, לא יאמר קדיש עד אחר שיקראו בספר תורה שניה, ויהיה המפטיר עולה לחמישי, דקיימא לן מפטיר עולה למניין הקרואים.
אם טעה וקרא ביום ראשון בפרשת עקידה, יצא, וקורא ביום שני בפרשה "וד' פקד" וגו' וגם פרשת העקידה, עד סוף הסדרא. ומכל מקום אם נזכר בעודו קורא בפרשת עקידה שטעה, ועדיין לא בירך האחרון ברכה אחרונה, יגלול ויקרא עמו פרשת "וד' פקד" עד סופו, ואחר כך יברך ברכה אחרונה [ממטה אפרים ושאר אחרונים].
עוד כתב במטה אפרים: ראוי לכל גבר ירא ד' להשתדל שיהיה לו עליה בימים נוראים. ואף במקומות שמוכרין מצוות, יקנה אותו בדמים כפי יכולתו. ואדרבה, יש עילוי יותר במצוה שבאה אליו בדמים ממצוה שבאה לו בחינם אין כסף.

(ט) התוקע – ויש מקומות שנוהגין לקרות גם המתפלל מוסף, וכן ביום הכיפורים קוראין אותו. ומי שנוטל שכר על התקיעה ותפילה, אין נוהגין לקרותם [א"ר].




פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן



▲ חזור לראש