פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אורח חיים תצד

סעיף אעריכה

ביום חמישים לספירת העמר הוא חג השבועות. וסדר התפלה כמו ביום טוב של פסח, אלא שאומרים "את יום חג השבועות הזה זמן מתן תורתנו". וגומרים ההלל. ומוציאין שני ספרים, וקורין בראשון חמשה מ"בחדש השלישי" עד סוף הסדר, ומפטיר קורא בשני "וביום הבכורים" ומפטיר במרכבה דיחזקאל ומסיים בפסוק "ותשאני רוח".

סעיף בעריכה

ביום השני קורין בפרשת "כל הבכור" עד סוף סדרא, ומפטיר קורא כמו אתמול ומפטיר בחבקוק מן "וה' בהיכל קדשו" עד "למנצח בנגינותי".

סעיף געריכה

אסור להתענות במוצאי חג השבועות.

הג"ה: ואין אומרים תחנון מתחלת ראש חדש סיון עד ח' בו, והיינו אחר אסרו חג (הגהות מימוניי הלכות תפלה ומנהגים). ונוהגין לשטוח עשבים בשבועות בבית הכנסת והבתים, זכר לשמחת מתן תורה. ונוהגין בכל מקום לאכול מאכלי חלב ביום ראשון של שבועות. ונראה לי הטעם, שהוא כמו שני תבשילין שלוקחים בליל פסח, זכר לפסח וזכר לחגיגה, כן אוכלים מאכל חלב ואחר כך מאכל בשר, וצריכין להביא עמהם שני לחם על השלחן שהוא במקום המזבח, ויש בזה זכרון לשתי הלחם שהיו מקריבין ביום הבכורים.