שולחן ערוך אורח חיים תרכא א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

מוציאין שני ספרים בראשון אקורים ששה בבפרשת אחרי מות עד "ויעש כאשר צוה ה'". ואם חל בשבת גקורים שבעה דומפטיר קורא בשני בפנחס "ובעשור לחודש", ומפטיר בישעיה "ואמר סלו סלו פנו דרך" עד "כי פי ה' דבר":

מפרשים

 

מגן אברהם

בזוהר כל מי שמצטער על מיתת בני אהרן או מוריד דמעות עליהם מוחלין לו עונותיו ובניו אין מתים בחייו וכ"כ בשם האר"י: בהפטרה א"א מלך מוחל וסולח רק ודברך אמת וקיים לעד בא"י מלך על כל הארץ וכו' (לבוש ד"מ):
 

באר היטב

(א) אחרי מות:    והמצטער על מיתת בני אהרן ומוריד דמעות עליהם בי"כ מוחלין עונותיו ובניו אין מתים בחייו זוהר והאר"י ז"ל. ומצוה ללמוד בי"כ משניות יומא. גם ללמוד בסוף יומא המאמרים המדברים במעלות התשובה עיין של"ה. ואין לת"ח לעסוק בתורה ולהשמיט מלהתפלל התפילות והסליחות ובקשות עם הצבור. שכנה"ג.

(ב) ומפטיר:    בהפטרה אין אומרים מלך מוחל וסולח רק ודברך אמת וקיים לעד בא"י וגו'. ד"מ ואחרונים.
 

משנה ברורה

(א) קורין ששה:    מפני שקדושתו יותר משאר יו"ט שאסור בכל מלאכה לפיכך מוסיפין אחד ואין מוסיפין יותר:

(ב) בפרשת אחרי מות:    איתא בזוהר כל מי שמצטער על מיתת בני אהרן או מוריד דמעות עליהם מוחלין לו עונותיו ובניו אינם מתים בחייו. והעיקר בזה שעי"ז יתן לב לשוב מעבירות שבידו אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו איזובי הקיר [מט"א]:

(ג) קורים שבעה:    כמו בשאר שבתות. ועיין במ"א סימן רפ"ב דלכתחלה אין כדאי להוסיף על שבעה. ואפשר במקום שנותנין העולין הרבה מעות לצדקה המיקל לא הפסיד [פמ"ג]:

(ד) ומפטיר:    בהפטרה אין אומרים מלך מוחל וסולח רק ודברך אמת וקיים לעד בא"י וכו' [ד"מ ואחרונים]:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש