שולחן ערוך אורח חיים תרצג ד


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

*מוציאין ס"ת וקורין בפרשת ויבא טעמלק ואע"פ שאין בה אלא ט' פסוקים כופלין פסוק אחרון כדי להשלים י' פסוקים:

הגה: ואין המנהג ילכפול פסוק האחרון של הפרשה.

יאוקורין המגילה ואח"כ סדר קדושה.

הגה: כשיש מילה בפורים יבמלין התינוק קודם קריאת המגילה (מהרי"ל ומנהגים):

מפרשים

 

ואין המנהג לכפול. ואע"ג דקי"ל אין פוחתין מן י' פסוקים היכא דסליק ענינא שאני:
 

(ג) מלין קודם:    דכתי' וששון זו מילה:
 

(ה) קודם:    דכתיב וששון זו מילה.
 

(ט) עמלק:    עד מדור דור ואומרים ח"ק:

(י) ואין המנהג לכפול:    ואע"ג דקי"ל אין פוחתין מעשרה פסוקים היכא דסליק ענינא שאני:

(יא) וקורין המגילה:    ומברכין אחריה ברכת הרב את ריבנו כדלעיל בסימן תרצ"ב וצריכין כולן לשמוע הברכה ויש מהמונים שאומרים אז קדיש אחר סיום המגילה ואינו נכון:

(יב) מלין התינוק קודם וכו':    ואסמכתא לזה דכתיב ליהודים היתה אורה ושמחה וששון וששון מרמז על מילה. והפר"ח כתב דיקדים קריאת המגילה וכ"מ בביאור הגר"א דמתמה על הרמ"א בזה:
 

(*) מוציאין ס"ת וכו':    הנה תוס' מגילה (דף ד.) כתבו דאין מחזיר הס"ת למקומו אלא יושב ואוחז בידו עד שקראו את המגילה ובלבוש משמע דמחזיר הס"ת למקומו ואח"כ קורא המגילה וכ"כ בדה"ח אח"כ מצאתי בבית מאיר וז"ל הנה יתר הפוסקים השמיטו דברי התוס' ש"מ דלא ס"ל ויראה דהטעם משום דהאוחז הא ג"כ חייב לכוין לצאת שמיעת קריאת המגילה כדאיתא סי' תר"צ סי"ד ואם יאחז ס"ת בידו יהא לבו על הס"ת כדאיתא בסימן צ"ו לענין תפלה עכ"ל:.

פירושים נוספים