פתיחת התפריט הראשי
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אורח חיים · סימן תרסג | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

טורעריכה

בחול המועד מתפללין ערבית שחרית ומנחה כדרכן. ואומר "יעלה ויבא" בעבודה. ולמעלה בהלכות פסח[1] כתבתי אם יש להזכיר בו "יום מקרא קודש הזה".

ונוטלין הלולב ומברכין עליו. וגומרין ההלל. ומקיפין התיבה בכל יום חוץ מבשבת.

ומוציאין ספר תורה וקורין בו ד' בקרבנות החג שבפנחס.

ורבו הדיעות בסדר קריאתן, והעיקר כך הוא, שביום הראשון של חול המועד קורא כהן וביום השני, ולוי וביום השלישי, וישראל חוזר וקורא וביום השלישי, והרביעי קורא ספיקא דיומא שהוא וביום השני וביום השלישי. ובשני קורא כהן וביום הג', ולוי וביום הד', וישראל חוזר וקורא וביום הרביעי, והרביעי חוזר וקורא וביום הג' וביום הד'. וכן כל הימים עד יום שביעי והוא בכלל. ומחזיר ספר תורה למקומו.

ומתפללין תפילת מוסף, ג' ראשונות וג' אחרונות, וקדושת היום באמצע - אתה בחרתנו, ומפני חטאינו, ואומר קדיש.

ואומרים בכל יום בקרבנות המוספין ספיקא דיומא. ביום הא' אומר כאמור "וביום השני פרים בני בקר שנים עשר ואילים שנים כבשים בני שנה ארבע עשר תמימים וביום השלישי פרים עשתי עשר" וגו'. ובשני אומר "וביום השלישי וביום הרביעי". וכן בכל יום. וסימן שלא תטעה, לעולם הפרים והימים ביחד הם י"ד,

ושבת שבחול המועד, ערבית שחרית ומנחה מתפללין כדרכן, ואומר יעלה ויבא בעבודה. ובמוסף ג' ראשונות וג' אחרונות, אתה בחרתנו וקדושת היום באמצע, וכולל עמו השבת לומר "את יום המנוחה הזה ואת יום חג הסוכות הזה", וחותם "מקדש השבת ישראל והזמנים". ומוציאין שני ספרים, וקורין בא' ז' בפרשת כי תשא "ראה אתה אומר אלי", ומפטיר קורא קרבנות של ספיקא דיומא לפי מה שהוא היום, ומפטיר ביחזקאל "ביום בא גוג". ולמעלה בהלכות פסח[2] כתבתי למה מפטירין כך.

בית יוסףעריכה

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

בחה"מ מתפללין ערבית שחרית ומנחה כדרכה ואומר יעלה ויבא בעבודה נתבאר בסי' ת"צ:

ומקיפין התיבה בכל יום חוץ מבשבת נתבאר בסי' תר"ס:

ומוציאין ספר תורה וקורין בו ד' בקרבנות החג שבפנחס שקורין בו ד' פשוט בפרק הקורא עומד (כא.) וקורין בקרבנות החג פשוט בפ' בני העיר (לא:):

ומ"ש ורבו הדעות בסדר קריאתו והעיק' כך הוא שביום הראשון של ח"ה קורא כהן וביום השני וכו' בסוף סוכה (נה.) אתקין אמימר בנהרדעא דמדלגי דלוגי וכתבוהו הרי"ף והרא"ש בפרק בני העיר ופירשו בשם גאון כמ"ש רבינו ורש"י כתב כך היו נוהגים רבותי שנים הראשונים קורין ב' ספיקות היום והג' בפ' יום המחרת שאינה מספיקות היום כלל והרביעי חוזר מה שקראו שנים הראשונים והתוס' הקשו עליו וכתבו הם שראוי להנהיג שביום ראשון של ח"ה יקרא הראשון ביום השני והשני ביום הג' וחוזר שלישי ביום הב' ורביעי ביום הג' וכיוצא קורין בספיקות בכל יום ויום והרמב"ם בפרק י"ג מהלכות תפלה בקצת נוסחאות כתב כמנהג רבותיו של רש"י ובקצת נוסחאות כתב כפירוש הגאון שכתב הרי"ף והרא"ש ונוסחא זו עיקר וא"ת מפני מה אין מתחילין לקרות בספיקו של יום מיום שני כבר כתבו רש"י והרי"ף והרא"ש והר"ן שהטעם מפני שאין להזכיר בו וביום השני דלא לזלזולי בקדושת היום: ובארץ ישראל שאין ספיקא דיומא אין קורין בכל יום כי אם פרש' היום בלבד כי ביום השני שהוא ראשון לח"ה קורא כהן פרשה ביום הב" וכו' הג' העולים אחריו חוזרים וקורין אותה פרשה עצמה ועל דרך זה בכל יום משאר הימים:

ושבת שבח"ה ערבית שחרית ומנחה מתפללין כדרכן וכו' ובמוסף ג' ראשונות וג' אחרונות אתה בחרתנו וקדושת היום באמצע וכו' נתבאר בסי' ת"צ:

ומוציאין ב' ספרים וקורין בא' ז' בפרש' כי תשא ראה אתה אומר אלי ומפטי' ביחזקאל ביום בוא גוג פשוט בפרק בני העיר (לא:):

בית חדש (ב"ח)עריכה

  • בחול המועד וכו' ולמעלה כתבתי כו' סימן ת"ץ:
  • ומ"ש וגומרין ההלל משנה ר"פ לולב וערבה ההלל ושמחה שמנה ופירש"י ההלל לגמור כל שמנה כן תקנו נביאי' הראשוני' ובערכין מפרש מ"ש מפסח מפני שימי החג חלוקים בקרבנות עכ"ל ומ"ש ורבו הדעות וכו' בסוף סופה אתקין אמימר בנהרדעא דמדלגי דלוגי וכתבוהו הרי"ף והרא"ש בפ' בני העיר ופירשו בשם גאון כמ"ש רבינו אכן רש"י בשם רבותיו בסוף סוכה כתב פי' אחר גם התוספות פי' עוד פי' אחר ומנהגינו כרש"י וכתב רש"י לשם ולא מצינו למימר בי"ט שני פ' ביום השני דאם כן עבדינן ליה חול ומ"ש ואומר בכל יום בקרבנות המוספים ספיקא דיומא וכו' הך היא תקנתא גופא דאמימר לענין תפלה אלא דאנן עבדינן נמי הכי לענין קוראי התורה כמו שפירש"י לשם. ושבת שבח"מ כו' נתבאר בסי' ת"ץ:

דרכי משהעריכה

(א) ומהרי"ל כתב דנוהגין כרבותיו של רש"י וכ"כ במנהגים שלנו:

(ב) ונוהגין לומר קהלת אחר תפלת שחרית בשבת שבח"ה וכתב מהרי"ל ואם אין שבת בה"ה אנו אומרים אותו בשמיני עצרת שהוא כשבת עכ"ל וע"ל מי' ת"ץ אם מברכין ברכה על קריאת קהלת וטעם שאומרים אותו בסוכות וכתוב במנהגים וחותם בשבת שבח"ה מקדש השבת וישראל והזמנים וכ"ה בכל המנהגים וצ"ע מ"ש שבת ח"ה שבפסח דאין חותמין בהזמנים עכ"ל ול"נ דלק"מ דשאני ימי הסוכות דכל אחד י"ט בפני עצמו הואיל וחלוקים בקרבנותיהם לכן מברכים הזמנים:

  1. ^ סימן ת"צ.
  2. ^ סימן ת"צ.