קטגוריה:בראשית מ טו
נוסח המקרא
כי גנב גנבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור
כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר.
כִּֽי־גֻנֹּ֣ב גֻּנַּ֔בְתִּי מֵאֶ֖רֶץ הָעִבְרִ֑ים וְגַם־פֹּה֙ לֹא־עָשִׂ֣יתִֽי מְא֔וּמָה כִּֽי־שָׂמ֥וּ אֹתִ֖י בַּבּֽוֹר׃
כִּֽי־גֻנֹּ֣ב גֻּנַּ֔בְתִּי מֵ/אֶ֖רֶץ הָ/עִבְרִ֑ים וְ/גַם־פֹּה֙ לֹא־עָשִׂ֣יתִֽי מְא֔וּמָה כִּֽי־שָׂמ֥וּ אֹתִ֖/י בַּ/בּֽוֹר׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | אֲרֵי מִגְנָב גְּנִיבְנָא מֵאֲרַע עִבְרָאֵי וְאַף הָכָא לָא עֲבַדִית מִדָּעַם אֲרֵי מַנִּיאוּ יָתִי בְּבֵית אֲסִירֵי׃ |
ירושלמי (יונתן): | אֲרוּם מִגְנַב אִתְגַנֵיבִית מִן אַרְעָא דְעִיבְרָאֵי וְאוּף הָכָא לָא עֲבָדִית מִדַעַם בִּישׁ אֲרוּם שַׁוִיאוּ יָתִי בְּבֵית אֲסִירֵי: |
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מ טו.
וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה
יוסף מנסה להסביר לשר המשקים, לאחר פתרון חלומו, למה מקומו לא בבית הסוהר.
יוסף ניהל את בית הסוהר: "וַיִּתֵּן שַׂר בֵּית הַסֹּהַר, בְּיַד יוֹסֵף, אֵת כָּל הָאֲסִירִם, אֲשֶׁר בְּבֵית הַסֹּהַר" (בראשית לט כב), אולם היה חשוב ליוסף לציין שהוא איש חופשי, ולא עבד לפוטיפר ולא פושע.
מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים
עבר: לפי שמם של בני עבר נינו של נח, בגלל שיעקב חזר מעבר הנהר, ובאכדית חבר, שכן נקרא IBRU.
- "וּלְשֵׁם יֻלַּד גַּם הוּא: אֲבִי כָּל בְּנֵי עֵבֶר" (בראשית י כא).
- "וְאַרְפַּכְשַׁד יָלַד אֶת שָׁלַח וְשֶׁלַח יָלַד אֶת עֵבֶר" (בראשית י כד).
- אברהם נקרא "אַבְרָם הָעִבְרִי" (ביאור:בראשית יד יג) כי הוא בא מעבר לנהר והיה שייך לבני עבר.
- מלבן, בארץ עבר מעבר לנהר, חזר יעקב עם משפחתו: "וַיָּקָם וַיַּעֲבֹר אֶת הַנָּהָר" (ביאור:בראשית לא כא).
- וכך קוראת אשת פוטיפר ליוסף: "בָּא אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי, אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לָּנוּ לְצַחֶק בִּי" (ביאור:בראשית לט יז).
- וכך מציג יוסף את עצמו לשר המשקים: "כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים".
- וכך גם מציג שר המשקים את יוסף לפרעה: "וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי, עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים" (ביאור:בראשית מא יב).
כידוע יוסף נגנב לעבדות מדותן שליד שכם בכנען (ביאור:בראשית לז יז), אולם יוסף העדיף להציג את עצמו כחטוף מהמעצמה מעבר לנהר, מקום הולדתו ותרבותו, וכך להעלות את כבודו. אולם גם העברים היו תועבה למצרים, ככתוב: "כִּי לֹא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת הָעִבְרִים לֶחֶם, כִּי תוֹעֵבָה הִוא לְמִצְרָיִם" (ביאור:בראשית מג לב).
כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי
יוסף טוען שהוא אזרח של ארץ עבר, הכפוף לחוקי עבר, ושהוא נחטף ונמכר לעבדות. לפי חוקי חמורבי מספר 14 - החוטף ילד של איש, דינו מוות. לפי חוקי חמורבי מספר 282 - עבד רשאי פעם אחת לטעון לשופט שהוא אינו עבד. השופט יחקור, וישחרר את העבד אם טענת העבד צודקת, או ירצע את אוזנו אם העבד שיקר. יוסף ניסה לזכות בחקירה הזו שהיתה נהוגה בחרן. שר המשקים לא התכונן להטריד את פרעה בחוקי חמורבי.
וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה
כמובן כל פושע בבית סוהר טוען שהוא לא עשה מאומה. אבל יוסף לא היה יכול להסביר מה קרה, וכך להאשים את פוטיפר, ויותר גרוע, לחשוף את פשעה של אשת פוטיפר. וכל זה בזמן שהוא עצמו מנהל את בית הסוהר עבור שר בית-הסוהר.
"וְגַם פֹּה" - יוסף רומז שזו הפעם השניה שהוא בבור, ובשני הפעמים הוא טוען שהוא לא עשה מאומה - לא טוב ולא רע - ובכל זאת פגעו בו.
לרוב, 'טענה שכולם פוגעים מי', היא סימן שיש אשמה מסוימת במתלונן, אולם במקרה של יוסף אלוהים הפעיל תהליך כדי להביא את יוסף למצרים ולעשותו משנה למלך. מכל בור הוא עולה יותר גבוה.
קיימת סתירה בדבריו: אם הוא נגנב, אז למה הוא אומר "וְגַם", כאילו שגם שם הוא לא עשה מאומה. אבל הרי זה ברור מאליו: אדם ש'נגנב' לעבדות זה לא בגלל שהוא עשה משהו רע. בגלל הסתירה בדבריו, ניתן להבין שהוא משקר ומסתיר דבר.
יוסף טוען לשר המשקים, שמצרים לא פועלת לפי חוק ולא מנהלת חקירה מתאימה על ידי שופט מוסמך, אלא פועלת בשרירות לב.
כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר
יוסף קורא למקום בו הוא נמצא "בּוֹר", במעמקי האדמה, שהוא כינוי גנאי לבית סוהר:
- בור הוא חור באדמה עם פתח מלמעלה - "וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ, הַבֹּרָה; וְהַבּוֹר רֵק, אֵין בּוֹ מָיִם" (בראשית לז כד). מאז שהוא נחטף על ידי אחיו הוא נמצא בבור של צרות.
- גם בהמשך נאמר: "וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף, וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר; וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו, וַיָּבֹא אֶל פַּרְעֹה" (בראשית לא יד) וההרגשה היא שיוסף היה בצינוק מלוכלך, ולא בבנין מסודר שבו היו שרי המלך במעצר מכובד.
סביר יותר שיוסף קורא לבית-הסוהר, שנמצא בביתו של שר-הטבחים, ונמצאים בו שרי המלך שסר חינם בעייני פרעה, במילת גנאי: בור.
במידה מסוימת יוסף, המשרת כמנהל בית-הסוהר, קורא לכל מצרים 'בור' יחסית לארץ העברים המתורבתת והפועלת לפי חוק ולא בשרירות ליבו של המלך כמוצג בסיפור שר המשקים, שר האופים והתנהגות שר הטבחים. כמובן ששר המשקים לא היה יכול להביא איש כזה ודעה כזו בפני פרעה.
כמובן יש כאלה שטוענים שהסיפור מורכב ממספר סיפורים: באחד יוסף היה בבור חשוך ומלוכלך, ובשני הוא נעשה מנהל בית-הסוהר המכובד.
מארץ העברים - ביאור נוסף
ראו מאמר מורחב: ביאור:יוסף הודה בארצו
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית מ טו"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.