פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בראשית מ כג

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית מ כג: "וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ."



וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵףעריכה

הצהרה חריפה ולא מדויקת אפילו שהעורך כותב את זה פעמים: לא זכר ושכח.
יוסף אמר: "כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ, וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי, חָסֶד; וְהִזְכַּרְתַּנִי, אֶל פַּרְעֹה" (בראשית מ יד). המילה "יִיטַב" היא לא רק כאשר תראה שצדקתי ולא הרגו אותך, אלא כאשר "יִיטַב" בעייניך לפעול למעני.

אין ספק ששר המשקים שרק ניצל ממות, וראה את שר האופים מומת, לא היה במצב לבלבל לפרעה את המוח אודות עבד בבית הסוהר, שאולי במקרה ניחש ששר המשקים יחיה.

אנו רואים ששר המשקים זכר את יוסף, ובזמן המתאים, בחיל וחרדה, הוא אומר: "אֶת חֲטָאַי, אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם" אודות הזמן שהוא היה בבית הסוהר כי פרעה כעס עליו, ומנסה לעזור לפרעה למצוא מרגוע לפחדיו בחלומותיו: "וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי, עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים" (בראשית מא יב)

עורך התורה מעליב את שר המשקים. אולי מטרתו היא להגביר את המתח הספרותי, כדי שהשומעים יהיו מרותקים בפחד מה יקרה ליוסף. אם שר המשקים היה פועל לפני הזמן, ופרעה היה משחרר את יוסף, ויוסף היה נעלם, כל תוכניתו של אלוהים היתה מתקלקלת. לכן שר המשקים היה חייב לחכות שפרעה יחלום חלום מפחיד, וזה יהיה האות לשר המשקים להביא את יוסף לפני פרעה, ולהשבע שיוסף הוא פותר החלומות הטוב ביותר במצרים.

מערכת השיפוט המצריתעריכה

יוסף, נער מארץ העברים, שידע את חוקי חמורבי מביא דוגמא למערכת השיפוט הנחשלת של מצרים.

  • יוסף הובא ונמכר כעבד, לשר-הטבחים, הוא ראש המשטרה והצבא של מצרים, ללא תעודה או שטר או הוכחה שהוא עבד.
  • לא ניתן ליוסף זכות לערער ולטעון לפני בית משפט שהוא איש חופשי, השייך לבית אביו. (חוקי חמורבי מספר 282)
  • יוסף נזרק לבית-הסוהר ללא משפט, בלי הזכות להביא עדים. (חוקי חמורבי מספר 13)
  • שר המשקים ושר האופים נזרקו לבית הסוהר ללא משפט, ופרעה חרץ את דינם ללא עיעור מסודר.

כל זה לא היה נהוג בארץ העברים מעבר לנהר, ככתוב בחוקי חמורבי

אנו רואים שמשה שגדל בבית פרעה, ככתוב: "וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד, וַתְּבִאֵהוּ לְבַת פַּרְעֹה, וַיְהִי לָהּ, לְבֵן" (שמות ב י), בשרירות ליבו, וללא משפט וסמכות "וַיַּךְ, אֶת הַמִּצְרִי, וַיִּטְמְנֵהוּ, בַּחוֹל" (שמות ב יב). אנו רואים מדינה שאין בה חוק כתוב ובתי משפט מסודרים. ‏[1] לא נמצאו ספרים או קבצים של חוקים במצרים העתיקה.‏[2] חושבים שהשופטים המצרים הייו המלכים והשרים, נכבדי העם בעלי הקרקעות, וקציני צבא. השיפוט נעשה לפי ההגיון ולפי תקדימים ידועים.‏[3]
ולכן משה, שפעל כפי שהיה נהוג במצרים, לא הנהיג בתי משפט לבני ישראל במדבר עד שיתרו אמר לו:

  1. כתוב ספר חוקים - "וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם, אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת; וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם, אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ, וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה, אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן" (שמות יח כ)
  2. מנה שופטים - "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע, וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם ... וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם" (שמות יח כב)

וַיִּשְׁכָּחֵהוּעריכה

אין ספק ששר המשקים לא היה יכול להביא את יוסף העברי, החושב שארץ מצרים היא 'בּוֹר' (ביאור:בראשית מ טו) חסר חוק ותרבות, לפני פרעה. הנער המלומד הזה היה יכול להעליב את פרעה ולגרום לו לאסון. אולם בהמשך רואים שההפך קרה: יוסף התנהג כראוי ובעדינות לימד והדריך את פרעה איך לנהל מדינה.

הוא גם פחד לומר: "אֶת חֲטָאַי, אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם" (ביאור:בראשית מא ט), כדי לא להזכיר למלך שהוא ושר האופים חטאו שווה, והמלך יגיד: "אוי, באמת, גם אותך רציתי לתלות."

לבטח שר המשקים לא שכח, אבל הוא חיכה שפרעה יחלום חלום קשה ואז תהיה הזדמנות. אפילו אם יוסף לא היה מבקש, שר המשקים היה מספר לפרעה אודות העבד העברי הפותר חלומות בבית פוטיפר, ברגע הזה. חוץ מזה נאמר שיוסף בקש, אבל שר המשקים לא הבטיח לעשות דבר כי שר האופים התחיל לדבר, וגם אחר כך שר המשקים לא הבטיח דבר.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ למרות שכתוב "מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט" (שמות ב יד) האומרים הם בני העברים המודעים למוסד בתי המשפט מארץ עבר, ולא מצריים.
  2. ^ היסטורינים יוונים ציינו שהיו 8 ספרי חוקים במצרים.
  3. ^ לכסיקון מקראי בעריכת מנחם סוליאלי ומשה ברכוז, הוצאת דביר, תל אביב. ערך: משפט: מצרים עמ' 607