אבן עזרא על בראשית מ

<< · אבן עזרא על בראשית · מ · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

חטאו — חטא מוסר המלוכה:

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

בעבור שלא ישתנה סמ"ך סריסיו הוא לאות, כי היה הרי"ש ראוי להדגש, ונקמץ הסמ"ך בקמ"ץ גדול לחסרון הדגש:

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

במשמר בית שר הטבחים — מקום שיהיו שם נשמרים, בעבור שלא יברחו:

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

ויפקד שר הטבחים — והנה כאשר הושמו אלה הסריסים בבית שר הטבחים, פקד את יוסף; והטעם, זכר דבריו והביאו אל ביתו ושמהו בבור, והוא המשמר. וזאת דעת המדקדק הגדול. ולפי דעתי, שבית הסוהר היה בבית שר הטבחים, ושם היה יוסף; והעד, מקום אשר יוסף אסור שם. וציווה שר הטבחים להיות יוסף אתם לשרת אותם, כי מעלה גדולה היתה להם בבית פרעה, כי שרים היו:

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

ויחלמו — כטעם "איש כפתרון חלומו", כי ראה כל אחד בחלומו מהו פתרון חלומו לעתיד, ומה שאירע לו:

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

זועפים — מתרעשים, כטעם "ויעמד הים מזעפו" (יונה א, טו).

ויבא אליהם — יתכן שבלילה היה לן בבור:

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

וטעם הלא לאלהים פתרונים — כי פתרון החלומות לשם הוא, כי הוא יודע העתיד, והראה בחלום מה יהיה למי שירצה; ואם אני אפתור אותו לטוב או לרע, לא יועיל ולא יזיק. ואחר שהדבר כן, ולשם פתרון כל החלומות, אל תחושו שתספרו חלומותיכם לי. ו"כל החלומות הולכים אחר הפה" (ברכות נה, ב) – דברי יחיד הם:

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

עלתה נצה — כמו "הנצו הרמונים" (שיר השירים ז, יג).

הבשילו אשכלותיה — הפך הבוסר. וכמוהו "כי בשל קציר" (יואל ד, יג), ואם הם שני בניינים:

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

ואשׂחט אותם — כמו "שֹׁחֲטֵי הילדים" (ישעיהו נז, ה), ולא כאשר פירש הגאון:

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

פתרונו — פירושו. ולא מצאנו מלת "פתרון" כי אם עם החלום.

יש שואלים: מאין ידע יוסף כי שלשה שריגים הם ימים, ולא חדשים או שנים?

ויתכן יום הלדת את פרעה, כמו היום שנולד בו, כי הנה היום יש מלכים שיעשו משתה ביום תקופת שנתם, ויקראו לכל עבדיהם ויתנו להם מתנות. או יתכן שהגבירה היתה הרה; והראשון קרוב אלי:

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

'ישא פרעה את ראשך — ירים. הנכון שהוא בדרך מספר; והעד, "וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האופים בתוך עבדיו" (ברקאשית מ, כ). ובפרשת כי תשא אפרש זה.

כנך — משמרתך הראשונה ומכונתך ומתכונתך. ויתכן להיותו מן גזירת "כן". וכמוהו "ועמד על כנו" (דניאל יא, כא):

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

מארץ העברים — אפרשנו בפסוק "כי תקנה עבד עברי" (שמות כא, ב):

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

ואחר כל חלום במקרא, מלת הנה טעמה "כאילו".

סלי חורי — אמר הגאון שהוא לחם לבן, כמו "חורי יהודה" (ירמיהו כז, כ):

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

בעוד — בטרם עוד, וטעמו: לא יעבור עוד כך זמן עד שיהיה זה.

ישא פרעה את ראשך מעליך — ישאנו ממקומו, וטעמו: יסירנו, או: ירימנו על עץ׃

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

הֻלדת — שם הפועל מהבניין שלא נזכר שם פועלו:

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

על משקהו — שם; כי "אשר היית משקהו" (בראשית מ, יג), פועל:

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

ולא זכר שר המשקים — לא הזכירו בפה אל פרעה. וכן: "ומשא ה' לא תזכרו עוד" (ירמיהו כג, לו); "זכר את ושתי" (אסתר ב, א).

וישכחהו — בלב:

חסלת פרשת וישב

<< · אבן עזרא על בראשית · מ · >>