מ"ג בראשית מ יד

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך ועשית נא עמדי חסד והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי חָסֶד וְהִזְכַּרְתַּנִי אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵאתַנִי מִן הַבַּיִת הַזֶּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֧י אִם־זְכַרְתַּ֣נִי אִתְּךָ֗ כַּאֲשֶׁר֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְעָשִֽׂיתָ־נָּ֥א עִמָּדִ֖י חָ֑סֶד וְהִזְכַּרְתַּ֙נִי֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה וְהוֹצֵאתַ֖נִי מִן־הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃

תרגום

אונקלוס (תאג'):

אֱלָהֵין תִּדְכְרִנַּנִי עִמָּךְ כַּד יִיטַב לָךְ וְתַעֲבֵיד כְּעַן עִמִּי טֵיבוּ וְתַדְכַר עֲלַי קֳדָם פַּרְעֹה וְתַפְּקִנַּנִי מִן בֵּית אֲסִירֵי הָדֵין׃

ירושלמי (יונתן):

שְׁבַק יוֹסֵף יַת רוֹחֲצָנֵיהּ דִלְעֵיל וְנָקַט רוֹחֲצָנֵיהּ דְבַר נַשׁ וַאֲמַר לְרַב מְזוֹגַיָא אֱלָהֵן תִּדְכְּרִינַנִי עִמָךְ כַּד יִיטַב לָךְ וְתֶעֱבַד כְּדוֹן עִמִי טִיבוּ וְתִידְכַּר עָלַי קֳדָם פַּרְעה וּתְהַנְפְקִינַנִי מִן בֵּית אֲסִירֵי הָדֵין:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"כי אם זכרתני אתך" - אשר אם זכרתני אתך מאחר שייטב לך כפתרוני

"ועשית נא עמדי חסד" - אין נא אלא לשון בקשה הרי אתה עושה עמי חסד

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[יב] אשר אם זכרתני אתך כו'. פירוש "כי" משמש בארבע לשונות (גיטין דף צ.), ואחד הוא 'אי', שהוא 'אם', ו'אם' הוא לשון 'אשר' כמו "עד אם דברתי דברי" (לעיל כד, לג), ולפיכך כאן הוא כמו 'אשר אם זכרתני', וכן פירושו - כל כך תעלה במעלה לפני פרעה, עד שאני מבקש ממך אשר אם זכרתני כאשר ייטב לך, ויעלה זכרוני לפניך "ועשית נא עמדי חסד וגו'" (כ"ה ברא"ם):

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ – אֲשֶׁר אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ, מֵאַחַר שֶׁיִּיטַב לְךָ [כְּפִתְרוֹנִי].
וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי חָסֶד – אֵין "נָא" אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה [הֲרֵי אַתָּה עוֹשֶׂה עִמִּי חֶסֶד] (ברכות ט' ע"א).

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

מתוך: רשב"ם על בראשית מ (עריכה)

'(יד). 'כי אם זכרתני אתך: כלומר כל כך אני בטוח שתשא חן בעיני פרעה שאם תזכרני וגו', ידעתי כי יכל תוכל להוציאני מן הבית הזה, שהרי לא פשעתי כאן כלום כשאר אסורים, וגם לא מן הדין אני עבד כי גונב גנבתי וגו', וגם פה לא עשיתי מאומה וגו', ואיני חייב לא עבודה ולא בית האיסור להיות אסור כאן:

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק •

"כי אם זכרתני אתך" - אם תזכרני כאשר ייטב לך תעשה עתה עמדי חסד ואמת ותזכרני אל פרעה ואם יהיה נא לשון בקשה כי אם זכרתני ועשית כחסדך חסד עמדי תזכרני אל פרעה וטעם אתך שתזכרני לעשות עמי בטוב אשר ייטב לך שיצאת מבית הסוהר או יהיה פירוש שתזכרני בלבך כאילו אני עמך והזכירה אל פרעה שיהלל אותו אליו לאמר הנה בבית שר הטבחים עבד יפה לפני מלכים יתיצב והנכון עוד בעיני שיאמר אם תזכרני להיות אתך כאשר ייטב לך ותשוב למעלתך ותחפוץ לעשות עמי החסד הזה תזכרני אל פרעה לאמר בפניו זכרתי נער שהיה משרת לי בבית הסהר תנהו אלי להיות לי משרת והוצאתני מן הבית הזה כי חטא גדול הוא על המעמידים אותי בכאן או יהיה טעם והזכרתני אל פרעה כי ראה אותי פרעה בהיותי עבד לשר שלו ופקיד על כל אשר לו משרת לפניו ואם תזכרני לפניו תוציאני מכאן כי אין בי עון אשר חטא וראוי למלך שיוציאני ויצילני מיד עושקי כי כל דבר לא יכחד מן המלך אם יחפוץ

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

כי אם זכרתני אתך. בקש ממנו ב' דברים, האחד שיזכירהו הוא עצמו, והשני שיזכירנו לפרעה, ומפני זה כתוב ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו, כלומר שלא זכרו לעצמו, וישכחהו מלהזכירו אל פרעה, וזה טעם ולא זכר וישכחהו, זהו והזכרתני אל פרעה, וח"ו שיתלה יוסף הצדיק בטחונו בשר המשקים רק בה' לבדו, אבל היתה כוונתו שהשם יתעלה הזמין אליו שר המשקים זה כדי שיעשה לו נס על ידו, כי מן הידוע שהצלת הקב"ה את הצדיקים על ידי סבות הוא, ומה שנענש באחורו שם שתי שנים עוד כמו שדרשו רז"ל, זה היה על דבור שדבר עם שר המשקים מענין הצלתו וחלה פניו לדבר, ולפי שבקש סבה בשר המשקים שיזכירנו ויוציאנו כמו שאמר לו והזכרתני והוצאתני, ואין ראוי לצדיקים כיוצא בו לבקש סבה לכך נענש בזה, כי היה לו לבטוח בהקב"ה לבדו שהוא בעל הסבות כולן שהוא יזמין אליו הסבה מבלתי שיבקש הוא אותה, ולצדיק כמוהו נחשב לעון שהרי הקב"ה מדקדק עם הצדיקים אפילו כחוט השערה. וכן דרך הצדיקים השלמים בבטחון שלא יבקשו סבה כלל, וכן מצינו באליהו שעמד במדבר חסר המזון ובטח בהקב"ה והקב"ה הזמין לו שם עורבים וכלכלו אותו כמו שכתוב (מ"א יז) והעורבים מביאים לו לחם ובשר בבקר, ולחם ובשר בערב, והנה העורבים היו סבה לפרנסתו, או בדרך הנס או משולחנו של יהושפט, והקב"ה הזמין לו אותה הסבה והוא לא בקש אותה. והעולה לנו מזה כי יוסף הצדיק לא תלה בטחונו בבשר ודם כלל, והעונש היה על שבקש סבה.

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"כי אם זכרתני אתך" וזה יורה שכל כך תהיה חבתו עמך שאם תזכירני כאשר ייטב לך שתמצא שעה הגונה לזה:

" והזכרתני אל פרעה" המכיר אותי כשהייתי בבית שר הטבחים:

" והוצאתני" הנה תוציאני בלי ספק:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(יד) "כי אם זכרתני אתך". וכדי שאצא אני לחפשי על ידך ישתנה דינך עתה ממות לחיים, [ועז"א מלת כי אם, היינו שרק בעבור זה תצא חפשי], ובאר לו שאתה מחויב להוציא אותי מן הבור משלשה טעמים. א] מצד החיוב אחר שעל ידי תצא אתה לחפשי ותעלה לגדולה, שזה יסובב ע"י פתרוני, א"כ אתה מחויב לשלם לי טובה תחת טובה, ועז"א "זכרתני אתך כאשר ייטב לך", מלת אתך מורה שיש לי חלק בזה במה שייטב לך, וצריך אתה לזכור אותי כשותף בטובה זאת. ב] שגם אם לא היית חייב לי תשלומי גמול ראוי שתעשה זה מצד החסד, ועז"א "ועשית נא עמדי חסד". ג] שאם היה זה דבר קשה תוכל לאמר שאינך רוצה לטרוח בזה, אבל הלא תוכל לפעול זאת בדבור קל, שאם רק "והזכרתני אל פרעה" אם רק תזכיר לפניו שאחד יושב בבית הסוהר בלא פשע בזה "תוציאני מן הבית הזה":

אור החיים

עריכה

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •

כי אם זכרתני וגו'. אולי שהתנה עליו שלא יתקיים הפתרון הטוב אלא בתנאי אם זכרתני, וטעם יוסף ששם בטחונו בו לצד כי ראה חלומו יגיד בשורה טובה כי ישראל נמשלו לגפן כאומרם בפסוק (חולין דף צב.) והנה גפן לפני וגו', ואם לא בא החלום אלא לדבר הנוגע לשר המשקים היה די לה' להראותו שנותן הכוס על כף פרעה, אלא ודאי הראוהו על יוסף שהוא הגפן שהיה לפניו שם בבית הסוהר, ואומרו והיא כפורחת פירוש שתפריח ותעלה הגפן, נצה פירוש יתעלה ממדרגה למדרגה, והוא שהודיעו מכלל הפתרון ואמר לו כי אם זכרתני וגו', ואחר האמת כן היה שעל ידו נתעלה יוסף, וסבר יוסף שיפרש לו הדבר הנאמר לו בחלום וגילה לו סודו. וטעם שנענש יוסף כי טעה בחושבו כי מרצונו של שר המשקים תהיה מעלת יוסף ולא כן הוא שאמת כי ה' יעשה הדבר על ידו אבל לא לרצונו וכמו שכן היה שעל כרחו דבר אל פרעה ושם אתנו (מ"א - י"ב). ובמראה החלום שהודיעו הדבר לשר המשקים כדי שיתבשר יוסף בדבר לא שישים בטחונו בו:

<< · מ"ג בראשית · מ · יד · >>