פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בראשית מ ו

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית מ ו: "וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יוֹסֵף בַּבֹּקֶר וַיַּרְא אֹתָם וְהִנָּם זֹעֲפִים."



וַיַּרְא אֹתָם וְהִנָּם זֹעֲפִיםעריכה

וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יוֹסֵף בַּבֹּקֶרעריכה

במסגרת השרות שלו לשני השרים הנכבדים השמורים בבית פוטיפר שר הטבחים, יוסף בא מוקדם בבוקר לראות מה שלום אסיריו.

והנה הוא רואה שהם כבר ערים, אולי כבר לבושים והם זועפים.

זֹעֲפִיםעריכה

"זָעַף" - חש לא מרוצה, כעס, רגז, רגש, סער, סר. במסגרת הרגשות וההבעות על פני האדם ללא מילים.

  • "כֹּה אָמַר יְהוָה ... וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ, וְעַמְּךָ תַּחַת עַמּוֹ. וַיֵּלֶךְ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עַל בֵּיתוֹ, סַר וְזָעֵף; וַיָּבֹא, שֹׁמְרוֹנָה" (מלכים ב כ מג)
  • " וַיָּבֹא אַחְאָב אֶל בֵּיתוֹ סַר וְזָעֵף, עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, וַיֹּאמֶר, לֹא אֶתֵּן לְךָ אֶת נַחֲלַת אֲבוֹתָי; וַיִּשְׁכַּב, עַל מִטָּתוֹ, וַיַּסֵּב אֶת פָּנָיו, וְלֹא אָכַל לָחֶם" (מלכים ב כא ד).
  • "וְהִשְׁמִיעַ יְהוָה אֶת הוֹד קוֹלוֹ, וְנַחַת זְרוֹעוֹ יַרְאֶה, בְּזַעַף אַף, וְלַהַב אֵשׁ אוֹכֵלָה; נֶפֶץ וָזֶרֶם, וְאֶבֶן בָּרָד" (ישעיהו ל ל)

ניתן לראות שזעף זה כעס עליון, כאשר נודע למלך שהוא יאבד את מלכותו או אלוהים רותח מכעס.

וַיַּרְא אֹתָם וְהִנָּם זֹעֲפִיםעריכה

יוסף פונה אליהם ומגדיר את מצבם: "מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים" (ביאור:בראשית מ ז) - אבל לבטח הוא לא רצה להרגיז אותם יותר, ולכן הוא הקל בכעסם רק 'לפנים רעות'. מה הם הרגישו:

  • הם חטאו לפרעה
  • הם נשלחו לבית הסוהר להיות שמורים
  • הם איבדו את עמדתם לזמן מה
  • בעוד מספר ימים עומד להיות משתה מפואר לכבוד "יוֹם הֻלֶּדֶת" של פרעה או יורשו (ביאור:בראשית מ כ) והם לא ישתתפו בו.
  • שניהם חלמו חלומות בלהה של כשלון וחטא לפרעה.
  • אולי הם סיפרו אחד לשני את חלומותיהם והזדעזעו עוד יותר.
  • שניהם לא ישנו בלילה וקיבלו עיגולים שחורים סביב העיניים.
  • הם לא יודעים איך הם יומתו ומה יקרה למשפחתם.
  • הם הבינו שהם דואגים מאוד והחלומות מסמלים את דאגותיהם.

אין ספק שהם היו מבוהלים ונפחדים מאוד.

לפני שיוסף בא לעבודתו הם כבר דיברו עם אחרים ולא מצאו פתרון, ככתוב: "וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ" (ביאור:בראשית מ ח).
מהמשך הסיפור, עוד לפני שיוסף פתר את החלומות, רואים:

  1. שחלומו של שר המשקים הוא חלום שמעיד על אופי טוב וצופה עתיד טוב: החלום מדבר על גפן שצומחת יפה ופורחת. הגפן נותנת אשכולות מוצלחים מלאים מיץ ענבים, שר המשקים במו ידיו סחט את הענבים מלוא הכוס והגיש לפרעה, ופרעה מקבל את הכוס מידי שר המשקים. מה יכול להיות חלום יותר טוב מזה.
  2. שחלומו של שר האופים הוא חלום שמעיד על אופי דואג וצופה עתיד רע: החלום מדבר על שר המשקים שנושא כל מיני מאכלי אפיה לפרעה, שהוא לא עשה, והציפורים אכלו את המאכלים של פרעה.

כל בר דעת רואה שחלומו של שר המשקים הוא חלום טוב, ושר המשקים היה צריך להיות שמח ולא עצוב.

אז מה גרם ששר המשקים יהיה זועף?

איך הפכו שני החלומות לחלומות הבלהה?עריכה

  • שר האופים: "וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה סַלֵּי חֹרִי עַל רֹאשִׁי. וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן, מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה מַעֲשֵׂה אֹפֶה; וְהָעוֹף, אֹכֵל אֹתָם מִן הַסַּל מֵעַל רֹאשִׁי".
חלום איום ונורא, ושר האופים התעורר לפני שהוא חלם שהוא מביא את זה למלך. שר האופים יביא לפרעה לחם שציפורים, עכברים ואולי גם חרקים זיהמו אותו.
  • שר המשקים: "וְהִנֵּה גֶפֶן לְפָנָי. וּבַגֶּפֶן, שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם; וְהִוא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ, הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים. וְכוֹס פַּרְעֹה, בְּיָדִי; וָאֶקַּח אֶת הָעֲנָבִים, וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל כּוֹס פַּרְעֹה, וָאֶתֵּן אֶת הַכּוֹס, עַל כַּף פַּרְעֹה" -
חלום איום ונורא. שר המשקים יביא לפרעה מיץ ענבים חם ומלוכלך באבק וחרקים, במקום יין.

כל אחד מהחלומות האלה, אם הוא יתגשם בפשטותו, יביא מות מיידי לחולמו, לכן שניהם היו עצובים.

מדוע שניהם היו זועפים?עריכה

נראה ששר האופים היה איש תקיף וחזק. העובדים של שר האופים, ושר המשקים עצמו, פחדו ממנו ונשמעו לו ולדעתו.

שר האופים היה חלש אופי.
סביר ששר האופים הבין שחלומו הוא עצוב, ושחלומו של שר המשקים הוא שמח. שר האופים דיבר עם שר המשקים והפחיד אותו שגם חלומו של שר המשקים הוא חלום רע, ושר המשקים נכנע וקיבל שגם חלומו הוא חלום רע. ניתן לראות ששר המשקים היה חלש אופי, שאינו מוכן להתנגד לשר האופים התקיף. רואים ששר המשקים היה חלש אופי כאשר הוא פחד לדבר עם פרעה, ובמשך שנתיים לא ביקש מפרעה לשחרר את יוסף מהכלא (ביאור:בראשית מא א), וגם בדבריו לפרעה המראים על כניעתו לפרעה: "אֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם" (ביאור:בראשית מא ט). כאשר יוסף שמע את החלומות ופתר אותם, שר המשקים הבין שהוא היה חלש אופי, ושהגיע הזמן להשתחרר משר האופים. שר המשקים הבין שהוא לא צריך לפחד משר האופים כי גורלם נחרץ: הוא לחיים, ושר האופים למוות.

כאשר פרעה הזמין את השרים המוכשרים לשרת אותו, שר המשקים היה שמח והצליח בעבודתו, ושר האופים היה עצוב, העובדים שלו עשו עבודה לקויה, האוכל נכשל, והציפורים אכלו את האוכל שנזרק לזבל. פרעה ראה שהעובדים של שר האופים לא אוהבים את שר האופים, ששר האופים היה איש חזק ותקיף שכפה את רצונו על האחרים, ושהוא גרם לשר המשקים לחטוא איתו ביחד. כך נחרץ גורלו של שר האופים למוות בתליה.

במשך שנתיים, פרעה המשיך לחשוב איך זה קרה שהוא הצליח למצוא מי היה המנהיג האשם, ואיך זה קרה שהוא הסתכן ונתן לשר האופים לשרת אותו. כאשר שר המשקים סיפר לפרעה שיוסף חשף את שר האופים, פרעה הבין שיוסף פתר לו את הבעיה.